banner
האדריכל גיא מילוסלבסקי // באדיבות מילוסלבסקי אדריכלים
האדריכל גיא מילוסלבסקי // באדיבות מילוסלבסקי אדריכלים

לחבר את תכנון המגדלים לערכים ולתרבות המקומית

אדריכל גיא מילוסלבסקי: "העתיד העירוני בידינו: יש לכולנו מחויבות ואחריות חברתית להוביל את הטיפוס לשחקים בצורה מושכלת, שתטיב עם דיירי המגדלים ועם המרקם העירוני" // דעה

תמונה: גיא מילוסלבסקי // באדיבות מילוסלבסקי אדריכלים

מאת: אדריכל גיא מילוסלבסקי

בנייה לגובה היא מחויבת המציאות. בהתחשב בתחזיות המדינה לגידול הדמוגרפי, שצופות כי אוכלוסיית ישראל תעלה ל-15 מיליון תושבים בשני העשורים הקרובים, ובהתחשב במצוקת הקרקעות בערים הגדולות, אם המדינה רוצה להיות מסוגלת לספק קורת גג לכל תושביה, היא חייבת לעודד עוד ועוד מגדלים רבי קומות – לשם הולך עולם הנדל"ן בעתיד הנראה לעין.

בשנים האחרונות לראשונה בהיסטוריה יותר ממחצית האוכלוסייה בעולם חיה בסביבה אורבנית. רוב האנשים רוצים לגור במרכזי הערים, קרוב להכל – לעבודה, לבית הספר, לתרבות, לבילויים, לשירותים ולקניות, ולא רק במרכז הארץ אלא גם בערי הפריפריה. ולכן כדי להיענות לביקושים אלה למגורים במרכזי הערים ולגידול באוכלוסייה, הפתרון הברור מאליו הוא בניית מגדלים, יותר ויותר לגובה. בנייה זו מנצלת את הקרקע באופן היעיל ביותר ומאפשרת להשאיר קרקע פנויה לטובת שימושים ציבוריים ולשטחים ירוקים שנדרשים אף הם.

המציאות הזו תביא את הבנייה לגובה לשיאים חדשים בעשורים הבאים – הן בהיקפי בניית המגדלים והן בגובה המגדלים עצמם, ולנו האדריכלים מתכנני המגדלים יש אחריות לתכנן מגדלים טובים, טובים לדיירים, טובים לסביבה, טובים לחברה. 

בהרצאת הפתיחה בוועידה הארצית השנתית לאדריכלות במסגרת תערוכת הבנייה והעיצוב באקספו תל אביב, קראתי לעמיתיי האדריכלים וכן ליזמי הנדל"ן לנסות ולחבר את תכנון המגדלים לערכים ולתרבות המקומית שבתוכם הם נבנים, ליצור דיאלוג וחיבור עיצובי ופונקציונלי בין המגדל עצמו לבין הסביבה העירונית – וזאת ע"י עירוב שימושים שיהווה 'עיר ורטיקלית', תכנון ובנייה תוך שימוש בחדשנות תכנונית, עיצובית וטכנולוגית על מנת להגן אל הסביבה ולשמרה.

אדריכלים ומתכננים, אנחנו מבינים כי מדובר במבנה שיישאר עשרות שנים על תילו ושיהיה דומיננטי ומשמעותי, בולט בשטח, שמשפיע על סביבתו האורבנית הפיזית: על מראה העיר ואופיה, על האנשים שגרים בו, על האנשים הסובבים והעוברים ושבים וגם על המרקם החברתי. בדיוק מהסיבות האלה עלינו ליצור חיבור בין המגדל לבין סביבתו, אשר יאפשר אינטראקציה בין אנשים בכל הרמות: אינטראקציה בין דיירי המגדל לבין עצמם, גם במגורים וגם במשרדים, אינטראקציה בין דיירי המגדל לבין תושבי העיר ועוד. 

חשוב שהמרקם העירוני למרגלות המגדל יעניק סביבה נעימה: בתי קפה, שדרות ירוקות, הצללות, פארקים, וכמובן תכנון ממשק יעיל עם תחבורה ציבורית. ניתן ליצור זאת גם על ידי שילוב אזורי בילוי, ספורט, שטחים ירוקים, אזורי משחק לילדים, sky parks אשר ישמשו את תושבי המגדלים ויהוו שטחים ציבוריים בגובה הקומות, ועוד. 

בנוסף, יש לשלב במגדלים, דיור בר השגה, באמצעות בנית דירות קטנות, שייתנו מענה לצרכים של זוגות צעירים ומתן שירותים שיתופיים כחדרי משחקים לילדים, חדרי כביסה, חללי עבודה משותפים ואפילו חללי אירוח שיתופיים שניתן יהיה לשריינם מראש כדי לארח את המשפחה בחג. 

העתיד העירוני בידינו: למתכננים, לקובעי המדיניות העירונית, ליזמים ולקבלנים, יש מחויבות ואחריות חברתית להוביל את הטיפוס לשחקים בצורה מושכלת, שתטיב עם דיירי המגדלים ועם המרקם העירוני. אנחנו, האדריכלים המתכננים את מגדלי העתיד, חייבים ללמוד את העיר שבתוכה ייבנה המגדל, להבין את המגמות החברתיות ולחזות את הציפיות החברתיות העתידיות להן המגדל ייתן מענה במהלך שנות קיומו. 

ככל שהמגדל ייתן מענה טוב יותר לצרכים החברתיים והתרבותיים של הציבור, וייתן במה יותר רחבה והזדמנויות ליצירת אינטראקציות אנושיות, כך המגדל יתפקד יותר טוב כתשתית פיזית משמעותית המאפשרת ליצור גם בחברה העתידית קהילה מודרנית אנושית בה מתקיים חיבור חברתי ומכנה משותף בין תושבי המגדל והעיר שסביבו.

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות