ליקויים בתפקוד משרדי הממשלה מנעו טיפול בזיהום הקרקעות במתחם תעש, דבר שהביא לעיכוב פינוי. המבקר: "הכתובת על הקיר"
ליקויים בהתנהלות מערכת הביטחון ומשרדי הממשלה מעכבים את פינוי מתחם תעש השרון, דבר המביא לעיכוב בקידום תכנית לבניית עשרות אלפי יח"ד באזור השרון. כך עולה מדוח מבקר המדינה, מתניה אנגלמן, שפורסם היום.
התעשייה הצבאית (תעש) פעלה במשך עשרות שנים במתחמים שונים ברחבי הארץ שהיקפם הכולל 80,000 דונמים, כיצרנית של חומרי נפץ, תחמושת, אמצעי לחימה ומערכות. בין השאר, החברה פעלה על שטח של 6,060 דונם בשרון – ברמת השרון, בהרצלייה, בהוד השרון ובשטח ללא תחום שיפוט, ועוד 470 דונמים בנוף ים (אפולוניה) שבהרצלייה. בנוסף, תעש פעלה במתחם ביבנה.
מרביתם של מתחמי תעש, בעיקר באזור השרון, קרובים מאוד לשכונות מגורים. מהדוח עולה כי במהלך השנים התגלו במתחמים שבהם פעלה תעש זיהומים חמורים בקרקע ובמים וכן חומרים מסוכנים כגון חומרי נפץ, המסכנים את שלום הציבור, את הסביבה ואת החי והצומח. נוסף על כך אירעו פיצוצים ושריפות בחלק מהמפעלים והמתחמים: למשל ביולי 1992 אירע פיצוץ במפעל תעש שבמתחם נוף ים ועקב כך נהרגו שני עובדים ונפצעו 34 ונגרם נזק כספי בסך 24.5 מיליון דולר. באוגוסט 2023 אירע פיצוץ במפעל של תעש מערכות שבמתחם השרון, עקב תאונת עבודה. בעקבות הפיצוץ נהרג אחד העובדים.
במהלך שנות ה-90 של המאה העשרים נטשה תעש את מתחם יבנה והעתיקה את מפעליה מתל אביב, מירושלים ומנוף ים בעיקר למפעליה שברמת השרון ובהרצלייה. כמו כן פונו חלק מהמפעלים שנמצאים בהרצלייה (מתחם "צור") וברמת השרון (מתחם "אליהו תחילה" ). נוסף על כך, עד לפני פרוץ מלחמת חרבות ברזל (אוקטובר 2023) תוכנן כי ביולי 2024 יסתיים פינוים של מפעלי תעש מאזור השרון, אולם מועד זה נדחה בעקבות המלחמה לסוף 2026. נכון למועד סיום הביקורת, אוגוסט 2024, טרם נקבע מועד הפינוי של מתחם טירת הכרמל. לגבי מתחמים אחרים שבהם פועלת תעש, ובהם רמלה ונוף הגליל, לא נקבע כי הם יפונו.
על שטחי תעש במתחם השרון תוכננו להיבנות 36,600 יחידות דיור וכ-1.4 מיליון מ"ר לתעסוקה ולמסחר, לאחר פינוייה של תעש מערכות (חברה שהוקמה בעקבות תהליך להפרטת תעש כדי לקבל לידיה את הפעילות העסקית של החברה) ושיקום הקרקע שטרם הסתיימו.
תעש עצמה עברה גלגולים. החברה, שהוקמה כחברה ממשלתית, הופרטה ונמכרה לאלביט מערכות. בביקורת בנושא פינוי מקרקעי תעש ושיקומם עלו ליקויים ובהם חוסר בנורמות המוסדרות בחקיקה ראשית לקביעת האחריות לטיפול בקרקעות מזוהמות.
במועדים שונים התגלו במתחמי תעש רבים, לרבות בנוף ים, ברמת השרון, בהרצלייה וברמלה, זיהומים חמורים בקרקע ובמים וחומרים מסוכנים נוספים, ובהם חומרי נפץ ונפלים. זיהומים אלו הם בגדר סכנה לציבור, לסביבה, לחי ולצומח, והם ממשיכים להתפשט במקרקעין ובמי התהום שמחוץ לגבולות המתחמים. חומרי הנפץ אף מהווים סכנה לחיי אדם.
הדוח קובע כי תעש, או בשמה החדש "נצר השרון" ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא פעלו כנדרש לשמירה על שלום הציבור מפני הסכנות שבמתחם נוף ים. עוד עולה כי משרד האוצר, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, רמ"י ורשות המים לא מימשו את התחייבותם לפני בית המשפט העליון לפינוי מתחם נוף ים ולטיהורו עד לאוגוסט 2019, ולכן יש בו זיהומים חמורים בקרקע ובמים.
עוד עולה כי בשנת 1978 הוקצו לתעש כ-52,000 דונמים ברמת בקע (אזור שמדרום לבאר שבע), כדי להעביר את מפעליה ממרכזי אוכלוסין לנגב, להרחיק את הסכנות לציבור, לטפל בזיהומי הקרקע והמים ולהקים מרכזים עירוניים בשטחים שיתפנו, אולם 46 שנים לאחר מכן, הפינוי והמעבר טרם הסתיימו.
מהדוח עולה כי עד לפרוץ מלחמת חרבות ברזל חל עיכוב של כשנה וחצי בפינוי מתחמי תעש מערכות מאזור השרון, ובעקבות המלחמה מסתמנת דחייה של כשנתיים וחצי נוספות שבעטייה הייתה צפויה, לפי דברי מנהל רמ"י ממאי 2024, דחייה בקבלת הכנסות של כ-4 מיליארד שקל למדינה. נכון לדצמבר 2024 גובשה תוכנית לצמצום השפעת הדחייה במועדי הפינוי לאחר הסיכום בין רמ"י לבין משרד הביטחון על הקדמת מועדי הפינוי של מחנות צה"ל. כשנתיים וחצי לאחר המועד שנקבע טרם סיימה נצר השרון את חקר הקרקע במתחם אליהו שבמתחם השרון. "הליקויים שעלו בביקורת מעידים על אוזלת יד מתמשכת של הגורמים הנוגעים לפינוי מתחמי תעש ולטיפול בזיהומים שבהם ומגבירים את הסיכון לשלום הציבור ולבריאותו ולסביבה, לחי ולצומח", נכתב בדוח.
וכך חלפו 5 שנים מאוגוסט 2019, המועד בו התחייבה המדינה (משרד האוצר, משרד הביטחון, המשרד להגנת הסביבה, רמ"י ורשות המים) בהליך משפטי לסיים את הטיהור של מתחם נוף ים וניקויו אולם המתחם לא נוקה.
המבקר כותב כי על משרד האוצר, משרד הביטחון ורמ"י לתקן את הליקויים שעלו בביקורת, ובכלל זאת לפעול לקידום פינויה של תעש מערכות מהמתחמים באזורי השרון וטירת כרמל, בהתחשב בהשלכות מלחמת חרבות ברזל, לרבות בחינת האיזון הנדרש בין המשך הייצור במתחמים אלו במהלך המלחמה לבין פינויים. "זאת כדי להסיר את הסכנות לציבור, כדי לקדם את התוכניות לבנייה של כ-36,600 יחידות דיור באזור השרון ולקבל הכנסות של כ-33 מיליארד שקל לקופת המדינה, וכדי להגדיל את היצע התעסוקה בנגב", נכתב.
"על משרד האוצר ורמ"י לפעול בשיתוף משרד הביטחון ובסיוע משרד המשפטים ומשרד ראש הממשלה לניקוים של כל מתחמי תעש – הפעילים ושאינם פעילים – מהזיהומים שבקרקע ובמי התהום, וכך גם לממש את התחייבותה של המדינה לבית המשפט העליון מספטמבר 2015 לגבי הטיהור של מתחם נוף ים וניקויו", נכתב בדוח. "על המשרד להגנת הסביבה לפעול בנחישות לקידום חוק לטיפול בקרקעות מזוהמות. בה בעת, עד לחקיקתו של החוק, על רמ"י לבצע ניתוח של הסיכונים הקיימים בקרקעות שזיהמו המדינה ומוסדותיה, ובהתאם לתוצאותיו יפעלו משרד האוצר ורמ"י לקביעת הסדר מימון או תוכנית מגובה בתקציב שיאפשרו לקדם את שיקום קרקעות אלה, לרבות במתחמי תעש, שלגביהן אין מתוכננות תוכניות לשיווק הקרקע".
אנגלמן: "הדוחות שאנחנו מפרסמים היום כוללים ליקויים משמעותיים וחמורים שחובה על ראש הממשלה והממשלה לתקנם בהקדם. במקרקעי תעש – הכתובת על הקיר – אסור לחכות לאסון הבא. עשרות שנים ממשלות ישראל אינן מטפלות במקרקעי תעש, המשתרעים על 80 אלפי דונמים. חומרי הנפץ כבר גבו חיי אדם".
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
