banner
יהודה הרציג // יחצ
יהודה הרציג // יחצ

איפה היינו כשבכל העולם הבינו שפארקים הם הבסיס לתכנון אורבני?

ב-1637 הוקם הפארק העירוני הראשון בעולם. גם ראשי עיריית תל אביב בעבר הקדימו את זמנם והקימו את "פארק הירקון". והיום? הזרקור מכוון לציפוף הערים, תוספת תשתיות, ובנייה לגובה של מאות מגדלים חדשים במקום על תוספת פארקים ועל ה-WELL BEING של מי שיתגורר, יעבוד, יקנה ויבלה במציאות האורבאנית החדשה

תמונה: יהודה הרציג // יחצ

מאת: יהודה הרציג

דווקא בעידן התחדשות עירונית, הן בניית מגדלים חדישים והן במסגרת פינוי בינוי או תמ"א, קיימת חשיבות משנה לפארקים עירונית ציבוריים גדולים, כריאות ירוקות של פנאי, נופש וטבע, בלב ליבם של המטרופולינים הגדולים, קל וחומר בערים הקטנות והבינוניות שאוכלוסיותן כיום מוכפלת, ולעיתים אף הרבה יותר מכך.

הראשונים להבין זאת היו האיטלקים, שעוד במאה ה-17 תרמה משפחת בורגזה האריסטוקרטית והמקורבת לאפיפיור, כרם שהיה בבעלותה, בשטח של כ-800 דונם, לטובת עיריית רומא, שהפך על שלל המבנים ההיסטוריים, הגלריות והמוזיאון האקולוגי, לאחת מפנינות החמד של עיר הנצח, הן עבור תושבי העיר והן עבור תיירים. מאוחר יותר נוספו לרומא פארקים עירונים נוספים דוגמת וילה דוריה ווילה אדה, אולם וילה בורגזה היתה ונותרה היהלום שבכתר.

הפארק העירוני הראשון בעולם שתוכנן מראש, היה ההייד פארק במרכז לונדון, המשתרע על פני כ-2500 דונם, שימש החל מ-1637 כאחד הפארקים המלכותיים של לונדון ובמרכזו נכרה אגם הסרפנטיין הקרוי על שם צורת הסרפנטינה שלו. ב-1852 הוקם יער בולון בפאריז, על ידי הקיסר נפוליאון השלישי, במסגרת הבנייה המחודשת של פאריז (בפועל פינוי בינוי). בולון נחשב עד היום לפארק העירוני הגדול בעולם, שטחו כ-8500 דונם (מקביל לעיר בת ים) ומייצר תחושה של יער אמיתי, כולל מתחמי ספורט ונופש נרחבים, היפודרום למירוצי סוסים, אגם, מפלי מים טבעיים ועוד.

באותו הזמן בדיוק, גם כן במסגרת הפינוי בינוי של מרכז מנהטן המתפורר ותחילת הקמת גורדי השחקים שמאפיינים עד היום את קו הרקיע של ניו יורק, הוקם על פני כ-3200 דונם ה"סנטרל פארק", על פני שטח שצורתו מלבן וחוצץ בין צידה המזרחי לצידה המערבי של מנהטן, כולל בתוכו רבבות עצים, אגמים מלאכותיים, מסלולי הליכה ומגרשי ספורט עממיים, תיאטרון קיצי פתוח ועוד.

סנטרל פארק, ניו יורק // depositphotos
סנטרל פארק, ניו יורק // depositphotos

4 הדוגמאות הללו, כולן ב"ערי עולם" מובילות (כשבכולן הפך הפארק המרכזי למשביח מאוד הן את כוח המשיכה של אותה עיר, הן למגורים והן כאטרקציה לתיירים!), ממחישות עד כמה היתה נכונה ההחלטה של ראשי עיריית תל אביב במאה הקודמת, דוגמת ישראל רוקח ויהושוע רבינוביץ', להקים את "פארק הירקון", שהפך עם הזמן ל"סנטרל פארק הישראלי", משתרע על פני שטח של כ-3500 דונם (יותר מהסנטרל פארק הניו יורקי וגבעתיים) ומשרת את תושבי גוש דן כולו, וכן אלפים רבים המגיעים אליו מכל רחבי הארץ.

כשהפארק היה עודנו בחיתוליו, בשנות ה-50 וה-60 , נחשב מיקומו לפריפריאלי יחסית, בקצה הצפוני של תל אביב, אולם פרבור העיר העברית הראשונה ושכנותיה, דוגמת רמת גן, וכן העלייה התלולה ברמת המינוע והנגישות של המוני בית ישראל, הפכה אותו עם השנים לריאה ענקית ירוקה, הכוללת בתוכה למעשה את כל המרכיבים שהוזכרו בפארקים שמעבר לים, כולל 2 אגמים מלאכותיים (אחד לשייט ואחד לצפרות), גנים ייחודיים לצמיחה ולבעלי כנף, מסלולי אופניים והליכה, שפע מתקני ספורט, כולל ספורטק גדול, פינת חי, והוא נמתח למלוא אורכו מאיזור אצטדיון רמת גן ועד לשפך הירקון בנמל תל אביב.

פארק הירקון // depositphotos
פארק הירקון // depositphotos

לצד פארק הירקון אפשר למנות את הפארק הלאומי ברמת גן ועוד עשרות גנים קטנים הפזורים ברחבי מטרופולין גוש דן, את גן האם בחיפה וגן סאקר בירושלים, פארק אקולוגי שהוקם לאחרונה בהוד השרון או פארק רעננה, אולם לאור תהליכי ההתחדשות העירונית המואצים המתרחשים בימים אלה, הבאים לידי ביטוי הן בציפוף הערים, הן בתוספת משמעותית של תשתיות, כבישים, מחלפים וכלי רכב מוטוריים והן בנייה לגובה של מאות מגדלים חדשים, קיימת חשיבות משנה לתוספת פארקים, ולא רק על עירוב השימושים, שכבודם במקומם מונח, אלא גם, ובעיקר על ה-WELL BEING של מי שיתגורר, יעבוד, יקנה ויבלה במציאות האורבאנית החדשה.

נכון, כשעתודות הקרקע במרכז הערים ובשוליים שלהן מתמעטות והולכות, האוכלוסייה והצרכים שלה גדלים, להקים עוד פארקים ציבוריים בנוסח פארק הירקון זה בבחינת לוקסוס שאינו ריאלי במציאות הישראלית העכשווית. אולם לייצר "משבצות ירוקות" דוגמת אלה שניתן לראות בלב פאריז או דוגמת הפיאצות הקטנות שברומא, אפשר גם אפשר ולכן טוב יעשו מקבלי ההחלטות בעיריות וברשויות המקומיות, בבואם להוסיף אלפי ולעיתים אפילו רבבות דירות, במסגרת הסכמי גג או התחדשות עירונית, אם יזכרו את ה"ירוק, ירוק הזה" לא רק בזמן פציעות, אלא דווקא בשלבי התכנון הראשוניים. זה ישפר מאוד לא רק את מיתוג אותן ערים, אלא גם את הבריאות הפיזית והנפשית של תושביהן, קל וחומר בעידן מהפיכת ההתחדשות העירונית.

*כותב המאמר יהודה הרציג הינו יזם נדל"ן ובעלי קבוצת "הרציג נדל"ן", המתמחה בהתחדשות עירונית.

לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

בואו להגיב ולהשמיע את דעתכם. הצטרפו עכשיו לקבוצת הפייסבוק הפורום הישראלי להתחדשות עירונית >>> להצטרפות

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות