האדריכלית הילה ישראלביץ: "עצם השימוש בחומרים מתכלים מפחית את השימוש באנרגיה וכך פוגע פחות בסביבה – יתרון מצטבר של כולנו"
תכנון: ישראלביץ אדריכלים // צילום עודד סמדר
ב-1992, עוד טרם כניסתו לאחת המשרות המשפיעות בעולם, הוציא סגן נשיא ארה"ב לשעבר אל גור את ספרו 'כדור הארץ על כף המאזניים –אקולוגיה ורוח האדם' Earth in the Balance: Ecology and the Human Spirit. הספר, שהיה לרב מכר, סימל את תחילתה של מגמה שמאז הולכת וגוברת, בעיקר על ידי חקיקה וסדרת מהלכים, בהיבטים שונים, לצמצום זיהום האוויר ובכללם בניה ירוקה, המכונה גם בנייה בת-קיימא. אלה המעוניינים לתכנן בית בפורמט זה נדרשים להתחיל להתעמק וליישם את שלל ההיבטים והדרישות כבר בשלב ראשוני של תכנון הבית.
ליצור סביבה בריאה ונוחה
התכנון כולל בחירת חומרי הגלם, בניית תשתית למחזור פסולת ותכנון מערכות החשמל והמים, הם רק חלק מההיבטים עליהם נותנים את הדעת. המטרה הסופית היא ליצור סביבת שהיה בריאה ונוחה תוך שימוש מוחלט (או חלקי) בחומרים ממוחזרים ומתכלים והתקנת מערכות שפותחו במיוחד בתחום. לדברי האדריכלית הילה ישראלביץ, מבעלי המשרד 'ישראלביץ אדריכלים': "תקן ה-LEED האמריקאי (Leadership in energy and environmental design) הוא התקן המוכר ביותר כיום בתחום הבניה הירוקה. גירסתו הראשונה הושקה כבר בשנת 1998 ומאז יצאו גרסאות נוספות למבנים מסוגים שונים, פרטית, מסחרית ומוסדית כאחד". הבסיס לבית ירוק כהלכתו כולל את האלמנטים המבניים הבאים:
לדברי ישראלביץ: "ביותר ויותר בתים ברחבי העולם פעולת המיחזור הפכה לחלק אינטגרלי משגרת היום ואינה נעצרת במיון אשפה. תחומי העיצוב והאדריכלות עולים גם הם על הגל ומציעים פתרונות ירוקים ואקולוגים החל מתכנון ערים אקולוגיות ועד לפריטי עיצוב ממוחזרים. בעוד תכנון ערים אקולוגיות (גם כאלה קיימות באירופה וארה"ב) ובתים ירוקים' דורש התייחסות הוליסטית מורכבת וכלל-מערכתית בפן התכנוני, החברתי, הכלכלי והטכני, הפקת פרטי עיצוב ממוחזרים פשוטה בהרבה כך שמותגים ומעצבים רבים בוחרים בהפקת קולקציות ממוחזרות כמוטיב מרכזי ביצירתם.
"אנחנו נחשפים יותר ויותר לחללים קונספטואליים ולרהיטים ממוחזרים או כאלה המשלבים חומרים ממוחזרים שיש מאחוריהם היסטוריה ואמירה. רבים בוחרים ליצור עיצוב חדש שיש בו נדבכים היסטוריים ובכך יוצרים עיצובים בעלי ערך מוסף. במדינות כמו פולין, אוסטריה וגרמניה, בהם מבנים היסטוריים נטושים רבים, קיימת תעשיה של ממש המושתתת על פירוק מזרקות, בריקים, רצפות עץ, חלונות, דלתות ולמעשה כל פרט שיכול לשמש כפריט אדריכלי או עיצובי בפרויקט חדש. בחלק גדול מהמקרים נראה אותם מככבים AS IS, ללא כל רסטורציה שכן זה בדיוק החן שלהם".
שילוב אלמנטים חסכוניים באנרגיה
לדברי ישראלביץ', הבניה הירוקה הולכת ומשתרשת ורבים בארץ ובעולם מכירים בחשיבותה אך לאו דווקא מיישמים אותה "גם בבניה שאינה נתפסת כירוקה נטו, ניתן לשלב אלמנטים אדריכליים שמטרתם לחסוך במשאבים אנרגטיים", היא אומרת, "כך למשל יצירת חצרות פנימיות שיוצרות הצללה וסירקולציה של אוויר טבעי וקריר, קירות או תקרות תחרה (משרביה), אלמנט סבכה שמאפשרת כניסה של אוויר ואור ועוד. אחת הטכניקות הפופולריות ביותר בתחום היא בנייה קלה- טכניקה הלקוחה מהאדריכלות המסחרית באמצעותה בתי מגורים בתוך זמן קצר".
עוד לטענתה, בשל הביקוש הגובר בשוק הדיור בישראל לפתרונות מגורים מהירים ישנה עלייה בכמות המבנים בהם נעשה שימוש בטכניקות בנייה קלה.
המבנים מתבססים על שימוש בחומרי גלם טבעיים כמו עץ ואלומיניום, בנייה בבוץ וטכניקות מהירות המתבססות על יסודות בנייה המיוצרים מראש במפעלים.
הטכניקה מצמצמת את משך העבודה, דבר המאפשר את צמצום הוצאות הבנייה.
"שימוש במכולות ליצירת בתי או בנייני מגורים נחשב כבר לסיפור הצלחה בערים מרכזיות כמו פריז, לונדון וניו יורק", אומרת ישראלביץ', "מעבר לאספקט העלות, הן נתפסות כ- Eco-frindly.
השימוש החוזרת במכולות שיצאו משימוש בנמלי הים, חוסכות משאבי בניה רבים מבחינת חומרים מתועשים, כוח אדם וכיוב'. "הארכיטקטורה הישראלית התפתחה לאין שיעור ותשומת הלב לכל פרט כמו גם חיבור מובנה בין מעטפת המבנה, להתנהלות בתוך הבית עצמו, הופכת את חווית המגורים לחוויית לייף סטייל שהיא הרבה מעבר לארבע חזיתות.
אנחנו דוגלים בתכנון הנשען על תפיסה מדברית מסורתית תוך יצירת אינטרפרטציה עדכנית המותאמת לימנו אנו".
גם הביקוש לפרטי עיצוב ONE OF A KIND שהולך וגובר מביא מעצבים, אדריכלים, משפצים ובונים לשלב אלמנטים במראה ארטיסטי ייחודי. "כפועל יוצא, מעצבים וחברות, שערים לדרישה שהולכת וגדלה, מרבים להשתמש בחומרים ממוחזרים ומציגים את הפרטים ככאלה שיש בהם ערך מוסף", אומרת ישראלביץ.
ישראלביץ מספרת כי, "השימוש בבמבוק לדוגמה צובר תאוצה. קיימים למעלה מ-1400 סוגים של במבוק ויתרונם הגדול של מרביתם הוא בקצב הצמיחה וההתחדשות שלהם, מה שהופך אותם לאידיאלים לשימוש והם בטח ובטח עדיפים על פנים עץ שזמן הגדילה שלו הוא עשרות ואפילו מאות שנים. הבמבוקים משמשים כיום ליצור דלתות, משטחים, פרקטיים ואפילו כתקרה מונמכת שמחליפה את תקרת הגבס התעשייתית".
האם אדריכלות ירוקה נראית שונה מאדריכלות "סטנדרטית"?
"קיר קל או קיר טרמי נראים בתצורתם הסופית כמו קיר בלוקים רגיל כך שבהחלט ניתן ליצור בית ירוק בנראות רגיל לחלוטין כך שאדם שעובר ברחוב לא יעמוד על ההבדלים. מצד שני, אפשר בהחלט לקחת את העיצוב לאקסטרים ולהדגיש את העובדה שהוא ירוק וכולל שימוש במוצרים ממוחזרים".
מהם החסרונות?
"לאלה ששמים את השמירה על איכות הסביבה במקום מרכזי היתרונות של בניה ירוקה כהלכתה עולים על החסרונות. יש שיאמרו שעניין המחיר מכריע רבים שבוחרים בסופו של דבר לרדת מהרעיון או ליישם אותו חלקית".
מה הופך אדריכלות ירוקה לבריאה יותר?
"עצם השימוש בחומרים מתכלים מפחית את השימוש באנרגיה וכך פוגע פחות בסביבה- יתרון מצטבר של כולנו. כך גם מבחינת שינוע החומרים והעבודות באתר הבניה עצמו שהם כשלעצמם גורמים מזהמים לכל דבר.
הבניה היא קלה, לכן באתר מיוצרת הרבה פחות פסולת מאתר בניה רגיל שם משתמשים בחומרי מליטה כמו בלוקים, בטון וטיח. בתוך הבית עצמו מתקיימים מספר היבטים שעל פניו אמורים להפוך את הבניה הירוקה לבריאה יותר, בראשם מערכות אוויר צח עם סירק ולציית אוויר שמחדירה לכל חללי הבית במקביל אוויר טבעי ומסונן. העובדה שהחלונות הם בעלי שלוש שכבות המסננות את קרני ה-UV גם היא נחשבת למקדם בריאותי. השימוש בחומרי הגלם הטבעיים מצמצם את חשיפת בני הבית לכימיקלים".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
