לא רק טילים: הקורונה מכה במשרדי התכנון הפועלים בדרום הארץ

אדריכל רם מרש // צילום תום רז

מאת: אדריכל רם מרש, הבעלים של משרד מרש אדריכלים

משרדי התכנון שפועלים בדרום הארץ מורגלים כבר לצערנו להשבתה חלקית או מלאה מדי פעם בגלל המצב הבטחוני – טילים שנורים מרצועת עזה שמשבשים בכל פעם את שגרת החיים. הפעם, בשל משבר נגיף הקורונה, חברו להם מספר גורמים שהביאו את דפוס הפעולה לקצה:

1. חוסר ודאות וחוסר שקיפות – כל אחד מאיתנו מהמר על ההתנהלות הנכונה ביחס לעתיד: האם נכון להרים את הכפפה שזרק האוצר ולהוציא את העובדים לחל"ת מלא או חלקי, או שנכון הוא לדאוג לפעילות מלאה של המשרד בכל מחיר? האם הערכת הזמן שהמשבר יימשך נכונה בקרב כל אחד מאיתנו? כמה אורך נשימה יש לכל מי שעוסק במלאכה.
2. התפתחות טכנולוגית שמביאה לידי ביטוי יכולת של משרד לעבוד מהבית באופן מלא או חלקי ולקיים ישיבות בווידאו בלי להיפגש, כמעט ללא הפרעה.
3. יכולת ניהול משברים וניצול רזרבות וחוסן כלכלי של חלק מהעצמאים לעמוד באתגר, מה שמביא לידי ביטוי בצורה הכי ישירה את הנושא, שכן מי שלא עומד בזה מיצמץ מהיום הראשון. זאת ועוד כשמשבר שוק ההון והנדל"ן אשר היוו לחלקינו את הבסיס לרזרבה  מרחפים מעל ראשינו, כאילו לא חסרות לנו צרות…
4. הגמגום וחוסר האונים של המגזר הציבורי שנגרר אחרי ההוראות הסותרות ואי הבנת המצב של משרדי הממשלה השונים – תוך הנחה שהמגזר הפרטי יכול להמשיך בפעילות בלי שיתוף פעולה מהמגזר הציבורי. לעיתים עוברת לי מחשבה בראש שאם מנהלי המגזר הציבורי היו מפעילים את אותה שיטת חשיבה של המנהלים במגזר הפרטי – יכול להיות שהתוצאה היתה אחרת… אולי זה נובע מכך שאנשי הציבור, כנראה לא ישלמו שום מחיר על ההתנהלות.. איתם בסוף יסתדרו. מי שישלם את המחיר ונמצא במאבק הישרדותי הוא העצמאים  (כמו תמיד).
5. היכולת של המשרדים הדרומיים לתפקד בזמן מצב בטחוני מאתגר – לו הם מורגלים,  היתה רק קדימון ליכולתם לשרוד במשבר חמור יותר…
6. למשרדים שיש מגוון של פרויקטים ולקוחות, יש יתרון על משרדי הבוטיק שעוסקים רק במס' קטן של סוגי פעילות ומס' קטן של לקוחות. זו העת להפעיל את הפרויקטים במגזר הפרטי, שמנסה להמשיך להתקיים, על חשבון המגזר הציבורי שכאמור נכנס ברובו למערה… תוך החרגה של פעילות בתחומים חיוניים כמו מוסדות בריאות , שקיים להם ביקוש בימים אלה. זאת ועוד, היכולת של כל משרד להתבסס תזרימית על מגזרים שמשתפים פעולה, על חשבון אלה שמוצאים לנכון לנצל את המצב ולהתנער מהסכמים, דווקא במצב משברי והניגוד למדיניות המוצהרת של הממשלה.
7. בתקופה זו מתברר מעל כל ספק שאין תחליף לניהול נכון ומנהיגות. זה הפך להיות עניין כמעט אבולוציוני. מי שלא מתנהל נכון  פשוט לא ישרוד. שוב, כנראה שבמקום שהמגזר הציבורי, אין מי שיודה בטעותו וייקח אחריות על דבר- כל הנאמר רלוונטי למגזר הפרטי- המגזר הציבורי ימשיך להתנהל כתמול שלשום ונאמר אמן….
8. זהו תור הזהב של העתידניים ושל הפילוסופים. מחד גיסא מפחיד לחשוב על מה עלול לקרות ומאידך מרתק לחשוב על מה המשבר הזה יעשה לעולם. יש שאומרים כי אנו חווים משבר של אחד ל-100 שנה – גם אם זה נכון, מעניין לראות איך העולם יצא ממנו בעידן של היום. האם נצא מחוזקים או שיקח לנו שנים להתאושש? האם עצם העיסוק של כולם באותו נושא והצניעות שכולנו אמורים להביט במצב אל מול ההתלהמות  ההתבהמות והיוהרה שהיתה נחלת חלקינו תביא לנפילת חומות בעולם או שנחזור להיות יותר שבטיים יותר מבודדים מתוך צרכים הישרדותיים. אולי, בכפר הקטן שלנו, יבינו מנהיגינו שיש על מי לסמוך במקומותינו ולא צריך לרעות בשדות זרים… ההיסמכות והשמירה על השוק המקומי היא צורך קיומי. 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן