20 שנה ב"מדבר" התכנוני: סיאצ'י ושיכון ובינוי מסתערות על הקמת היישוב נווה תמרים בנגב

המשרד להגנת הסביבה תוקף את התסקיר הסביבתי שנערך במסגרת התכנית להקמת היישוב נווה תמרים בנגב. בחוות דעת שנשלחה לוועדה המחוזית דרום, שדנה בתכנית להקמת היישוב, נכתב כי התסקיר אינו עומד במלוא ההנחיות והדרישות, ואינו ממלא את ייעודו – צמצום ההשפעה הסביבתית של התכנית. למרות טענות המשרד להגנת הסביבה, ועל אף העובדה שהיישוב מוצע במיקום רגיש מבחינה סביבתית, בוועדה המחוזית החליטו להמשיך בהליכים לקידום התכנית.

התכנית להקמת היישוב נווה תמרים , שצפויה לכלול כ-2,200 יח"ד, מקודמת בעקבות החלטת הממשלה מלפני 27 שנים בדבר הקמת יישוב חדש במרחב המועצה האזורית רמת הנגב. בשנת 2003, לפני 22 שנים, אושרה תכנית לשינוי תכנית המתאר המחוזית דרום, שהיא שלב הכרחי לפני הגשת תכנית מפורטת (תוכנית תממ/ 4/ 14/ 28 – יישוב פרברי נווה תמרים), בסמוך לקיבוץ רביבים שבנגב. את התכנית מקדמות חברת הנדל"ן סיאצ'י שבבעלות משפחת סיאצ'י, וחברת שיכון ובינוי.

במשך 20 השנים שחלפו מאז, קידום התכנית המפורטת נתקל בקשיים, ורק בשנה שעברה התכנית המפורטת עלתה לדיון ראשון לצורך גיבוש הנחיות לתסקיר השפעה על הסביבה. ערב החג ערכה הוועדה המחוזית דרום דיון בתסקיר הסביבתי ובביקורת של המשרד להגנת הסביבה על התסקיר.

מהתסקיר עולה כי התכנית מוצעת באזור בעל ערך אקולוגי גבוה השומר על הרציפות האקולוגית והתפקודית של בתי הגידול בצפון מערב הנגב וקיימת בו נוכחות מיני צומח נדירים ומגוונים לצד בתי גידול ייחודים. ניתוח המערכות האקולוגיות הצביע על חשיבות שמירת רצף השטחים הפתוחים והקישוריות האקולוגית לאורך נחל אטדים. מהניתוח האקולוגי ואגני ניקוז תורמי נגר, עולה כי האונה הצפונית של היישוב המוצע נמצאת באזור בעל ערכיות גבוהה יותר משל האונה הדרומית. יחד עם זאת עורך התסקיר ציין כי השפעת הפיתוח מצומצמת יחסית משום שנותר במרחב זה שטח פתוח גדול ורציף, בעל מאפיינים אקולוגיים דומים.

המשרד להגנת הסביבה מתח ביקורת על התסקיר. בחוות דעתו של המשרד נכתב כי התסקיר שהוגש חסר מידע מקצועי, ואינו עומד במלוא ההנחיות והדרישות להשלמות. לטענת המשרד, המרחב בו מוצעת התכנית ליישוב החדש מאופיין בהיעדר פיתוח מאסיבי או תשתיות משמעותיות, וכן בקיום רציפות רחבה ואיכותית של שטחים פתוחים. רציפות זו והשמירה עליה מהווה את הסוגיה המרכזית שנבחנה בחוות הדעת. לטענת המשרד, סוגיה זו היתה אמורה להוות עקרון מארגן בתסקיר, ולהנחות את קביעת הקו הכחול וקווי הפיתוח של התכנית, אך בפועל הדבר אינו מתקיים. "התכנית מבקשת למצות את מלוא השטח לפיתוח, ללא גיבוש עמדה סביבתית ברורה ביחס לאיכויות המרחב הקיים ולדרכי שימורן. בכך התסקיר אינו ממלא את ייעודו – צמצום ההשפעה הסביבתית של התכנית", נכתב. עוד נטען כי  התסקיר חסר מידע מהותי בתחומי האקולוגיה, הנצפות והנוף.

למרות זאת, הוועדה המחוזית החליטה כי גם אם קיים חוסר מסוים במידע בתסקיר, ישנה חשיבות בקידום התכנית לצורך יצירת ודאות תכנונית ומניעת עיכובים בקידום תכנון היישוב. עוד ציינה הוועדה כי השתכנעה שמרבית המידע התכנוני והסביבתית הנדרש הוצג בפניה וכי התמונה הסביבתית בשלה דיה לצורך המשך קידום התסקיר. עם זאת, הוועדה הורתה על השלמת המידע בפרקים א' ו-ב' לתסקיר ההשפעה על הסביבה. הוועדה קבעה כי לאחר ההליך הזה, המשרד להגנת הסביבה יעביר חוות דעתו להשלמות, וחוות הדעת תובא לדיון בוועדה לצורך בחירת חלופת התכנון הנבחרת.

שי טחנאי, רכז שמירת טבע וסביבה במחוז דרום בחברה להגנת הטבע, שהשתתף בדיון מסר ל"מגדילים": "בסופו של דבר הם צריכים לעשות השלמה של התסקיר. בסוף, הוועדה לא קיבלה את התסקיר, כפי שהוגש. היו שם לא מעט אי דיוקים של מגישי התסקיר. זאת ההחלטה הכי טובה שיכולנו לקבל בסיטואציה הנוכחית. בגדול, יו"ר הוועדה רצה לאשר את התסקיר במלואו, ללא השלמות, אבל הצלחנו לשכנע אותו שהתסקיר לא הושלם כפי שצריך, וצריך לחזור חזרה לישיבת הוועדה".

בהתייחסו לעצם הקמת היישוב, אומר טחנאי: "מבחינת הערכיות של השטח, אנחנו מתנגדים להקמת יישובים חדשים, וכך גם תכנית המתאר הארצית תמ"א 35. עם זאת, האונה הדרומית של היישוב היא ברגישות נמוכה יותר, כי היא בשטח שברובו מופר. החלק הצפוני יותר הוא ברגישות הרבה יותר גבוהה, ולכן אנחנו חושבים שצריך להוריד את החלק הצפוני של היישוב. זאת הייתה עמדתנו וזאת הייתה עמדת המשרד להגנת הסביבה".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן