הלה אורן // צילום: איל פרידמן

שטחי מסחר מתחדשים צריכים לייצר חווית משתמש

"אין ספק שתהליך שיקום הידוע כהתחדשות עירונית צריך להתייחס באותה המידה לצרכים החברתיים של התושבים הסובבים – גם כאשר מדובר בשטחי מסחר ולא רק בשטחי מגורים" // דעה

כרמלה קופר 06.03.2019

תמונה: הלה אורן // צילום: איל פרידמן

מאת: הלה אורן, מנכ"ל קרן ת"א לפיתוח

ההבנה שהתחדשות עירונית היא תהליך שמתייחס הן למצב הפיזי של המבנים והן למצב החברתי של התושבים היא סוגיה שניתנת לה התייחסות כאשר מדובר בפינוי בינוי או תמ"א לצורכי דיור. אין ספק שתהליך שיקום הידוע כהתחדשות עירונית צריך להתייחס באותה המידה לצרכים החברתיים של התושבים הסובבים – גם כאשר מדובר בשטחי מסחר ולא רק בשטחי מגורים.

לא לוקחים אחריות
בישראל, סובלים מרכזי המסחר והבילוי העירוניים מירידה בנפח המסחר וישנה תחרות קשה עם מרכזי הקניות ועם חנויות גדולות הנמצאות מחוץ לערים, מה שעלול לפגוע בתהליכי פיתוח כלכלי מקומי. ראייה רחבה צריכה להתייחס לצרכים הכלכליים והחברתיים גם יחד ולא לראות את התושבים כצרכנים בלבד.

המתחמים הפתוחים בישראל, עדיין לא מצאו את דרכם בלקיחת אחריות חברתית והסתכלות על הלקוחות כמי שמעוניינים לקחת חלק בפעילות קהילתית-תרבותית, מעבר לקניות. מעורבות קהילתית צריכה להילקח בחשבון בכל שלב ושלב בתהליך- מהשלבים הראשונים של הבנת הצרכים, דרך תפיסת הפיתוח ועד שלבי הוצאת התכנית לפועל- ולשים לנגד עיניהם את השאלה כיצד הופכים את המרחבים המסחריים למרכזים קהילתיים של אזורם?

עירוב שימושים עירוני היא מגמה גוברת בעולם
בעבר החלו ה"מולים" בארה"ב לקדם את אותה תפיסה חברתית של עירוב שימושים, כאשר החלו לשלב סדנאות לציבור, פעילויות חברתיות ואירועי מוזיקה לקהל הרחב וניצנים של תפיסה זו החלו להראות בארץ, אך לא מספיק. הבעלים של מתחמים אלה בישראל לא צריכים להפריד בין הזרוע הכלכלית מסחרית לזרוע הפילנטרופית שחלקם מחזיקים, אלא לחשוב כיצד להקצות את אלפי המטרים אותם הם כבר העמידו גם לטובת הציבור, לתת את הדעת על שאלות כמו כיצד ניתן להסב את שטחי החנויות בשעות המתות למקום מפגש ופעילות של התושבים? כיצד מנצלים את המתחם למטרות הפגת בדידות, סוגיה שהפכה לבעיה כואבת בערים הגדולות בעידן זה? באיזה אופן ניתן לאפשר למי שאינו בעל ממון ליהנות מפעילות תרבותית בחינם? ומה ההשלכות הסביבתיות החיוביות של ייצור פעילות קהילתית בשטחים אלה (חיסכון בדלק למשל)? את זה אפשר לקיים על ידי שיתוף הציבור בתכנון.

הסוחרים יספקו את החוויה
למרות שזה לא ייעודם המקורי, ניתן בהחלט לראות בסוחרים כגורמים שיכולים לספק חוויות של תוכן לציבור הקונים, ולא רק לספק סחורה: שעת סיפור לילדים בחנויות הספרים לקהל הרחב, סדנאות של מנהלי עסקים קטנים לציבור הרחב, מכירות מוצרי יד שניה של תושבים, לוקיישן לטקסים של תנועות הנוער, מפגשים של בני הגיל השלישי ועוד. למעשה, כל מה שייצר מרחב עירוני שמשרת את האוכלוסייה שגרה בסביבתו.

תחנות הדלק למשל הקדימו ויישמו את ההבנה של עירוב שימושים, ושאפשר ורצוי לספק שימושים נוספים מעבר לייעוד המקורי, עד כדי שהן מספקות שירותים נוספים לתדלוק, כמו מכירת מזון ומוצרי פנאי, פינות התרעננות, שטיפת מכוניות, תחנות מידע ועוד. עירוב שימושים שכזה ראוי שיתקיים לא רק בשטחי המסחר המובהקים, אלא גם בנמלים ובתחנות הרכבת, דבר שהשכילו לקיים בערים גדולות ובולטות בעולם דוגמת אמסטרדם, ברצלונה וערים רבות בארצות הברית.

בוועידה הארצית להתחדשות עירונית, שתתקיים ביוזמת "מידע כנסים", ביום ראשון ה-10.3.2019 במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל-אביב אציג את עמדתי בנושא ואסביר מדוע אחריות תאגידית היא מושג שיכול וצריך לפרוץ את גבולות ההתנדבות החד פעמית, ולהוות חלק משינוי חברתי משמעותי וארוך טווח שיקדמו מנהלי שטחי המסחר והוא עשוי לשנות את פני הערים. יש לעודד את הגופים המסחריים להשתמש ברווחים גם עבור שימוש חברתי, ולהחזיר קצת מן הרווחים לטובת הציבור. מימוש כזה יחזק את אותם גופים  מהבחינה הכלכלית ויחד עם זאת יהווה תרומה חשובה לחברה.

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות