בית המשפט דחה את טענת העירייה, וקבע כי לכללית יש זכות על הקרקע כל עוד היא מפעילה מרפאות
עיריית בת ים פעלה לפנות שתי מרפאות של קופת חולים כללית הפועלות בעיר מזה 60 שנה, בטענה כי היא בעלת הנכסים וכי השימוש במבנים לא הוסדר. בעקבות זאת הגישה כללית תביעה לבית המשפט, שקבע באחרונה כי קופת החולים היא בעלת הזכויות על המרפאות, ואף מתח ביקורת על התנהלות העירייה בפרשה.
המרפאות שאותן ניסתה העירייה לפנות הן מרפאת סטרומה, שברחוב סטרומה 31, שהוקמה בשנת 1960, ומרפאת השקמה ברחוב השקמה 21, שהוקמה ב-1968. המקרקעין עליהם בנויה מרפאת סטרומה נרשמו על שם העירייה בטאבו בשנת 1986 והמקרקעין עליהם בנויה מרפאת שקמה נרשמו על שם העירייה בטאבו בשנת 1968. המרפאות נבנו ונוהלו על ידי קופ"ח במשך כל השנים מאז הקמתן.
עד שנת 2017 פעלו המרפאות ללא כל טענות מצד העירייה, אך בראשית אותה שנה שלחה העירייה מכתבים לקופ"ח בנוגע למרפאות, ובהם נכתב כי מבדיקה שנערכה בעירייה התברר כי הקופה משתמשת במבנה השייך לעירייה החל מחודש אפריל 1988 ועד היום. כן נטען שלא נמצא חוזה המסדיר את החזקה והשימוש בנכס ואף לא אישורים לתשלום שכר דירה ראוי בגין אותה תקופה. על פי הערכת שמאי מטעם העירייה, שווי דמי השימוש לשנה הוא כ- 225,270 שקל. בתגובה, קופ"ח צירפה מסמכים שברשותה וסיימה בתביעה מצידה להעביר את הרישום בשתי המרפאות על שמה.
בינואר 2020 הגישה העירייה תביעה בבית משפט השלום בתל אביב לפינוי קופת החולים משתי המרפאות. הדיון בתיק הפינוי עוכב עד להכרעה בתביעה שהגישה כללית, שביקשה כי בית המשפט יצהיר כי היא רשאית להירשם כבעלים או לחילופין כבעלת רשות בלתי הדירה של המקרקעין עליהן הוקמו המרפאות.
בתביעה טענה כללית כי מהמסמכים שהוגשו לבית המשפט ומחקירות שנערכו עולה כי העירייה התחייבה באופן בלתי חוזר להעביר את המקרקעין לבעלות קופת החולים לאחר העברת הרישום במקרקעין לשמה של העירייה. כללית טענה עוד כי הרישום בשם העירייה הוא רישום בנאמנות עבורה עד לרישומה בפנקס הזכויות. כללית טענה כי היא הבעלים שביושר של המקרקעין.
עוד נטען כי משנת 1960, שנת בנייתה של המרפאה סטרומה ועד שנת 2017, מעולם לא פנתה העירייה לקופת חולים ולא העלתה כל טענה או דרישה, אלא התנהלה תוך מצג כי הזכויות שייכות לקופ"ח. בנוסף, כללית טענה כי משנת 1986 עת נרשמו המקרקעין של מרפאת סטרומה בשם העירייה, לא טרחה העירייה לפנות לכללית ולהודיע לה שאין הסדר חוקי להחזקתה ולדרוש פינוי מידי או תשלום דמי שכירות. בתביעה נטען שהתנהלות זו במשך 57 שנים יוצרת מונעת מהעירייה מלהעלות טענותיה לראשונה בשנת 2017. כך נטען גם לגבי המקרקעין של מרפאת השקמה, שנרשמו על שם העירייה בשנת 1968.
לטענת כללית, היעדר כל פנייה זמן כה ממושך, ומנגד התנהלות קופת החולים כבעלים לכל דבר בבקשות היתרי בנייה, מעיד על כך, שהעירייה ראתה בכללית בעלים של המקרקעין גם שנים רבות לאחר רישום המקרקעין בשמה, מתוך ידיעה שהרישום הוא בנאמנות עבור כללית.
העירייה, מצדה, טענה כי ניתנה לקופת חולים זכות שימוש זמנית במקרקעין ובשנת 2017 בחלוף למעלה מ- 50 שנות שימוש ללא תמורה בהעדר הסכם, חייבת העירייה לדרוש את השבת המקרקעין לידיה, על מנת שיעשה בהם שימוש לרווחת תושבי העיר. עוד טענה העירייה כי לכללית ניתנה זכות שימוש זמנית לתקופה שלא נקצבה, אבל ברור שאינה לנצח, בפרט כאשר מדובר במקרקעי ציבור.
השופטת עינת רביד קיבלה, כאמור, את התביעה. השופטת קבעה כי על פי המסמכים והעדויות עולה כי אני שהעירייה התחייבה לכל הפחות להעניק לכללית רשות בלתי הדירה (זכות שלא ניתן לבטל אותה) וללא תשלום דמי שכירות כל עוד תפעיל במקרקעין מרפאה. השופטת ציינה עוד כי לכך ניתן להוסיף, התנהלות רבת שנים, של כמעט 60 שנה, שבהן העירייה לא טענה ולו טענה אחת כנגד קופת חולים כללית ולא באה בדרישה לדמי שכירות או להסדרה אחרת מזו שהייתה קיימת, דהיינו שימוש ללא תשלום במקרקעין לצורך מרפאה. "התנהלות רבת שנים זו מוכיחה כאלף עדים על כך שלכך התכוונה העירייה", קבעה השופטת.
עוד קבעה השופטת כי גם התנהלותה של כללית במהלך כל השנים מצביעה גם היא על כך שהיא התייחסה לזכויותיה במגרשים כרשות לא הדירה כל עוד תפעיל מרפאות. "גם היא לא פנתה לעירייה בדרישה להעביר את המקרקעין על שמה בטאבו, ולכן נראה ששני הצדדים הבינו כך את הדברים ולא נעשתה כל פעולה מצד מי מהם לשנות את המצב עד לפעולת העירייה לראשונה בשנת 2017", נכתב. השופטת קבעה, איפוא, כי כללית זכאית להחזיק במקרקעי המרפאות ללא תשלום כבעלת רשות בלתי הדירה כל עוד היא מספקת שירותי מרפאה. עם זאת, השופטת הבהירה כי מתן הרשות אינה העברת בעלות ואם ביום מן הימים תחדל קופ"ח מלהפעיל מרפאה בכל אחד מן המגרשים הנדונים, ההחזקה באותו מגרש תשוב לידי העירייה.
השופטת מתחה ביקורת על העירייה, וכתבה בפסק הדין כי "הרשות שניתנה אי אז לפני כ- 60 שנה היא להחזקה על ידי קופ"ח כל עוד מופעלת מרפאה, והעירייה לא יכולה להתנער היום מן ההסכם בטענות לקופה הציבורית". השופטת קיבלה את התביעה, והטילה על העירייה הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך 91,900 שקל.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
