הקורונה הצליחה תוך פרק זמן קצר לשנות סדרי עולם וגרמה לרבים מאיתנו לעשות חשבון נפש ולחשב מסלול מחדש. גורמים בתחום העיצוב מספרים כיצד השפיע המשבר על הבתים של כולנו, בטווח הקצר והארוך.
שחפת היתה אחת המחלות הקשות ביותר בתחילה המאה ה-20 וכבר אז הבינו שלאדריכלות יש חלק בריפוי המחלה. בשנות ה-30 הוחלט להשקיע בהקמת מתקן בדרום מערב פינלנד לצורך טיפול במחלה. הבניין הוקם בצורה גיאומטרית, עם קירות ארוכים שלאורכם חלונות רחבי ידיים העוטפים את חזיתו. החדרים היו בצבע בהיר מעוטרים במרפסת גג רחבה בעלי מעקות קלאסיים. אלו היו הסממנים הראשונים של הארכיטקטורה המודרנית, או סגנון הבאוהאוס שפרץ בגרמניה ונדד למדינות רבות. בחירת המתקן במתכונתו הנוכחית לא הייתה אסתטית במיוחד אלא מינימליסטית ופונקציונאלית. כל אלמנט ששולב בו קידם את תהליך ההחלמה – אורות רבים וקרני שמש שחודרים פנימה תוך ידיעה כי אלו יעילים גם כדי להרוג את חיידקי השחפת.
קיים קשר הדוק בין ארכיטקטורה מודרנית לענייני בריאות. הפחד ממחלות יצר מצב שבשנות ה-30 של המאה ה-20 אדריכלים שיתפו פעולה עם רופאים לצורך הקמת בתי הבראה. מאוחר יותר, עיצוב בתי החולים בקירות לבנים, רצפות חשופות וגופי מתכת הפגינו את הניקין והאסתטיקה של המקום.
מגפת הקורונה שפרצה בעולם כולו יצרה את ההפך ממה שעשתה השחפת. אם הפתרון לנגיף השחפת הוא חשיפה החוצה, הקורונה הכניסה אותנו פנימה משך חודשים ארוכים כי "האויב" נמצא ברחוב. כך, בניגוד לריקנות האוורירית של המודרניזם המרחב הדרוש להסגר, מצומצם יותר. היות וכך, נמצא שאנשים מעבירים ביקורת רבה יותר מהמרחב ביתם ומתייאשים ממנו מהר יותר. הם שמים לב לפרטים הקטנים בבית ומייחלים לשינוי.
"כשרוכשים פוטנציאלים באים לראות בית המוצע למכירה הם מיד מדמיינים איך זה להיות "לכוד" בבית הזה, תחת "מתקפת" סגר, והאם הבית ישרת אותו בזמנים כאלה", מסבירה רונית מרום בעלת המשרד לאדריכלות ועיצוב פנים. "עבודת האדריכלים כוללת היום עיצוב סביבה שיכולה להשתנות בצורה חופשית יותר, שלא נשתעמם. בדרך כלל קיר הוא סטטי, אבל בתקופת הקורונה דירות רבות נכנסו למרתון עיצוב ושינוי מהותי, כולל שבירת קירות. נוסף על כך בעידן הטכנולוגי שהבית הופך לחלל עבודה ולימודים כאחד, אנו נדרשים לתת מענה לשימושים המגוונים בו ולתכנן דירות שיתנו גם מענה לבעיות אקוסטיקה. נושא האקוסטיקה נעשה חשוב יותר במצב שהמשפחה דחוסה במקום אחד כל היום. כשכל בני הבית מתנהלים בזום, נמצא קושי רב למצוא פרטיות, במיוחד בהתייחס לכך שגם הרחוב לא נותן מענה כשהמסחר והפנאי סגור, בתי קפה וקניונים כבר לא מציעים אפשרות בריחה".
מגפת הקורונה העלתה גם את חשיבות המרפסת ועדיף כמה שיותר גדולה. לדברי מרום, "בעיצוב דירות מגורים הרוכשים דורשים היום לא פחות מ-20 מ"ר מרפסת, על כל תרחיש שלא יבוא. הם סוחבים איתם את תחושות הסגרים לאחר שהיו חנוקים זמן רב מול בארבע קירות ודורשים מרפסת כאלמנט חובה בדירה".
ערך המשפחתיות בא לידי ביטוי בעיצוב הבית
המספרים מדברים בעד עצמם: למרות המשבר הכלכלי, בחודשים האחרונים נרשמה עליה בהיקף הביקוש לשיפוצים ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. "תקופת הסגר והדרישה לריחוק חברתי גרמו לרבים להפסיק לקחת את הבתים כמובן מאילו, להתבונן בהם ולדייק אותם בהתאם לצרכים של כל אחד", אומרת מעצבת הפנים, ברברה ברזין, בעלת בית הספר לעיצוב פנים, "הישראלים לא נותרים אדישים ובחודשים האחרונים מבקשים לחולל upgrade משמעותי בחללי הבית השונים. זה נכון גם לגבי בעלי בתים ודירות שאין להם שום כוונה להיכנס ל"מגה" שיפוץ והוצאות כספיות מאוד גדולות. לא בכל שיפוץ חייבים לשבור קירות. השינוי הגדול יכול לבוא לידי ביטוי בעדכון ותוספות של נקודות חשמל ושדרוג מערך התאורה".
"הקורונה מעניקה לנו הזדמנות לתת מבט פנימה, לתוך המרחב הביתי שלנו", מוסיפה מור נוימן-סימן טוב בעלת הסטודיו לעיצוב הבית ״בסימן-טוב״. "התקופה בבית הצריכה התאמות מסוימות, בין אם זה משרד ביתי, סדר וארגון מחדש, צבע או אפילו הכנסה של הטבע פנימה. בתקופה זו, המאופיינת בחוסר ודאות, אנחנו הרבה פעמים מחפשים את המקום הבטוח, שמעניק לנו שקט. עיצוב זה מתבטא בניקיון מעומס של ריהוט ופריטים, יצירת מרחב תנועה נעים ונוח ושימוש בגווני צבע ניטראליים או בהירים שמשדרים רוגע. השפעה נוספת היא בחשיבות והתחשבות בצרכים החדשים שלנו – כך שנעשה שימוש בפריטים מודולריים בעלי שתי פונקציות כמו מדף דקורטיבי שנפתח לשולחן עבודה ומאפשר עבודה רחוק. גם המרפסת והטבע מקבלים המון תשומת לב שכן הם אלה שמהווים "אוויר לנשימה" – עיצוב נוח, טשטוש הגבול כך שהמרפסת והנוף יהיו חלק מעיצוב פנים הבית וימשיכו אותו והכנסה של עציצים, צמחים והרבה ירוק פנימה לתוך הבית".
"החיבור והבחירה בטבע הם צורך שקיים בכל אחד מאיתנו, גם אצל הטיפוסים האורבניים", ממשיכה מנהלת שיווק בחברת כוכב אלומיניום, גל ניסמיוב. "ככלל, הניתוק בין פנים הבית למרפסת יהפוך לווירטואלי יותר ויותר- הסלון לא באמת נגמר בקו הוויטרינה שגובלת בינו למרפסת. יותר ויותר פרויקטים נדלניים בהתהוות שמתוכננות בהם דירות ששטח החוץ שלהן מכפיל את אזור המחיה. כך שבאגף החיצוני נמצאות כל הפונקציות שמאפשרות לנו לחיות, להנות ולארח. זוהי מגמה שהחלה עוד לפני הקורונה אך משיחות עם גורמים ויזמים בענף נראה שהיא רק תלך ותגבר".
גם לשיטתה של מעצבת הפנים קרן ניב טולדנו עיצוב הבית עובר טוויסט מסוים אך מסיבות אחרות: "בפירוש רואים מעבר לעיצובים יותר טבעיים וגולמיים, לתפיסות עיצוב יותר מעמיקות ואותנטיות ופחות מצועצעות. אנחנו הרבה יותר ממוקדים בצרכים ובבחירות שלנו. כבר היום נראה שהתכנון הרבה יותר ממוקד ומתייחס בראש ובראשונה לתוכן ולדברים שחשובים לנו באמת. ערך המשפחתיות, שמאוד התחזק וגורם לצרכי המשפחה הגרעינית לטפס בהיררכיית החשיבות ומשנה את תרבות האירוח".
עוד אזור שמשתנה בחלל הציבורי של הבית הוא אחד הסמלים שיזכרו מהקורונה – המטבח הביתי, אותו אזור שהיווה מקום מפלט מהטרדות שבחוץ ואפשר לנו להתמכר לתרפיה באמצעות אפייה ובישול. "נכון לומר שבשנים האחרונות המטבח קיבל משנה חשיבות בבית הישראלי אבל בשנת הקורונה ראינו עלייה מתמדת בדרישה לשדרגו", מסביר אבי זיו, מנכ"ל ובעלים מטבחי זיו. "אנחנו רואים דרישה לפתרונות אחסון במטבח, לצד טכנולוגיות חדשות. אנשים מבינים עד כמה המטבח שלהם יכול להפוך ליעיל בהרבה ויחסית בקלות".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
