banner
אוריאל קדוש, מנכ"ל גיאוסיסטם // יחצ
אוריאל קדוש, מנכ"ל גיאוסיסטם // יחצ

האם מתווה חדש ייתן מענה לבדיקת מבנים מסוכנים?

הצעה למתווה להתמודדות עם מבנים מסוכנים תוצג החודש למרכז השלטון המקומי, כאשר בבסיסה מיפוי בניינים, בדיקת מהנדס חיצוני ואפשרות לבעליי הנכסים לפנות למסלול תמ"א 38

אוריאל קדוש, מנכ"ל גיאוסיסטם* 04.10.2021

קריסת מבנים איננה גזירת גורל וניתן להתריע מפניהם מבעוד מועד ולהימנע מאסון, הן בחיי אדם, והן הכלכלי והסנטימנטלי, שיוביל לבהלה ציבורית, ברוב המקרים הכותרות יהיו "הכתובת הייתה על הקיר", וברוב המקרים יימצא כי דרכי פעולות המנע היו כל כך פשוטים שנשאל את עצמינו כיצד לא ביצענו זאת?

תשובתם של מקבלי ההחלטות תהיה, קיימת תוכנית תמ"א 38 על כל מרכיביה, אך בראשיתה, נועדה בעיקר לתמרץ כלכלית ולעודד בעלי בתים, יזמים, וקבלנים לחזק את המבנים שבבעלותם מפני רעידות אדמה בלבד על ידי הענקת זכויות בנייה, לא הייתה חשיבה על יציבות המבנים כתוצאה מעייפות החומר או אי התאמתו לתקן ולסטנדרטים של הבנייה כיום בכל הקשור לאכלוס.

האם ישנה משנה סדורה לבדיקת יציבות המבנים בישראל? 

בראשיתה של מדינת ישראל ועם הגעת מאות אלפי העולים, היה צורך לשכן אותם במבני מגורים, ברובם נקראים בנייני רכבת, התקנים דאז וחומרי הבניין, איכות הבנייה והפיקוח אינם דומים להיום והתאימו לאותה תקופה בלבד, ובהתאם למידע ולטכנולוגיה שהייתה קיימת אז, כידוע, עם התקדמות והתפתחות הטכנולוגיה ושיפור חומרי הבניה שמתוכננים להחזיק יותר שנים.

מקבלי ההחלטות דאז האמינו כי בניית אותם מבני המגורים ולא רק, אלא גם מבני הציבור ששימשו אותם עצמם יספיקו לכ 40-50 שנה, ובהמשך יוחלפו באחרים, ישנם מבנים שנבנו אף ללא ברזל כמו בירושלים, ואכן כבר בשנת 1975 נכתב תקן ישראלי, 413, אשר כותרתו ״תכן עמידות מבנים ברעידות אדמה״, תקן זה קובע הוראות קונסטרוקטיביות לפיהן כיצד יש לבנות כל מבנה בישראל, על מנת שמבנה יוכל לעמוד בפני רעידות אדמה, הוראות התקן נכנסו לתוקף החל משנת 1980, וישנה חובה ע"פ חוק לתכנן מבנים בהתאם לדרישות והוראות תקן 413, כך שאלה יעמדו בפני רעידות אדמה, הוראות התקן חלות על כל סוגי המבנים בישראל.

לא מיותר לציין כי בעת ההיא ניתן דגש רק על בעיית רעידות האדמה, אולם, כאשר יש חשש ליציבות המבנה ( מי החושש, לא כולם מודעים, בטח לא אוכלוסיות מבוגרות ) הבדיקה תערך על ידי מהנדס מטעם הרשות המקומית, במידה והמהנדס ימצא כי הבניין אינו יציב הוא יכריז עליו כמבנה מסוכן, יש צורך בבדיקת מהנדס ליסודות ולשלד כל 5-3 שנים, התקן מותאם לאזור הגיאוגרפי שבו ממוקמת מדינת ישראל, השבר הסורי-אפריקאי, אזור גיאוגרפי הנתון בסיכון גבוה לרעידות אדמה, לא ניתן דגש על אזור הבנייה, כגון קירבה לים או למידבר אשר משפיעה על התנהגות החומר.

מבני המגורים הללו עדיין מאכלסים דיירים גם כעבור 60 ו-70 שנים, בעיקר דיור ציבורי ע"י חברות ציבוריות משכנות, בעיקר אוכלוסיות מוחלשות, ומבוגרות, כמו כן, ישנם מבני ציבור שעדיין משמשים גם עובדי הציבור.

מידע זה לכשעצמו לא אמור להוביל לקריסת מבנים, אך עלינו לשאול את עצמינו מספר שאלות שיובילו למתווה המיוחל, האם ישנה משנה סדורה לבדיקת יציבות המבנה? ובאחריות מי? האם נאכף? האם ישנה מודעות ציבורית לתקן? ומדוע אין רשות רגולטורית שתרכז את המידע? לפני האסון הבא חלילה, ניתן כיום ליישר קו.

פרט למידע הגיאוגרפי, ישנם תמורות רבות שחלו במזרח התיכון ובעולם כולו והם, שינוי האקלים והשפעתו על הקרקע, פיתוח חומרי בנייה חדשים ועמידותם, טכניקות בנייה חדשות, המצב הבטחוני, והתגוננות העורף מפני טילים דוגמת מלחמת המפרץ, והסבבים מול עזה, והאיום של חיזבאללה ואירן, והחל משנת 1990 החוק מחייב גם בניית ממ"דים.

המתווה המוצע ישרת גם את תמ"א 38

האחריות העיקרית על יציבות מבנה במדינת ישראל מתחלקת לשלשה מרכיבים, האחד, מבני ציבור, השני, דיור ציבורי, והשלישי, דיור פרטי, באופן כללי במקרה השלישי בו אנו עוסקים ובאופן לא מפתיע האחריות על מצבו הבטיחותי של הבניין היא של הדיירים, ברחבי ישראל בין אלפים לעשרות אלפים של מבני מגורים מסוכנים שלא נבדקו מעולם, האם סקרו כמה מהם נבדקו, התשובה היא לא.

ע"פ מידע שהובא לידיעתי, ישנן רשויות שביצעו בדיקות ליציבות המבנה למבני ציבור בלבד, בעיקר בתי ספר, לא ידוע אם כל הרשויות, לדוגמא, ישנם בתי ספר שהוקמו לפני 1980 ועדיין משמשים תלמידים, האם כשירותם נבדקה? כלומר, הרשויות שכן ביצעו בדיקות ליציבות המבנה, באופן משפטי מילאו את חובתם, אך האם הרשויות או המדינה מילאו את חובתם כלפי הציבור הכללי? והביאו למודעות את הנושא הבטיחותי, התשובה היא לא, מדוע? כי יש לכך השלכות תקציביות.

תוכנית תמ"א 38 נועדה בעיקר לתמרץ כלכלית ולעודד בעלי בתים לחזק את המבנים שבבעלותם מפני רעידות אדמה בלבד על ידי הענקת זכויות בנייה מוגדלות, לא הייתה חשיבה על יציבות המבנים כתוצאה מעייפות החומר או אי התאמתו לתקן ולסטנדרטים של הבנייה כיום.

המתווה נכתב כבר עם קריסת הבניין ברמת גן, המתווה ייתן מענה לשני המרכיבים האחרים, בד בבד, המתווה גם ישרת את תוכנית תמ"א 38/1/2, המתווה יוצג בפני יו"ר השלטון המקומי שראה בגודל השעה גם בתקופה מסובכת זו, שגם יציבות מבני המגורים היא מגיפה, אך מגיפה ידועה מראש שניתן להתגונן מפניה, עלויות הבדיקה הן אלפי שקלים בודדים, בדרך זו ניתן להביא לחסכון של מיליוני שקלים במקרה של קריסה חלילה.

 עיקרי המתווה

  • מיפוי השכונות הוותיקות בערים וחלוקתם לשיכון ציבורי, ולשיכון פרטי, במקרה של שיכון ציבורי כבר ישנה פנייה אשר תובא בפני מנכ"לי החברות המשכנות, כמו כן תוצג בוועדת הפנים של הכנסת לבקשת תקציב, במקרה של שיכון פרטי, כבר נשלחה פנייה למנכ"לי אגודות תרבות דיור למיניהם אשר להם כל המידע על וועדי הבתים.
  • כפי שציינתי, מבנה הציבור בחלק מהערים כבר ממופים וחלקם נבדקו.
  • מבני תעשייה, תיעשה פנייה ע"פ הרישום במערכת הארנונה.

המתווה המלא יוצג כבר בהמשך החודש במרכז השלטון המקומי ולראשי הרשויות, כאשר הייתרון המובהק הוא, שלאחר תוצאות הבדיקה שישלחו למהנדס לקונסטרוקטור חיצוני שיקבע האם המבנה ראוי למגורים ולכמה זמן, בעת הזאת תהיה אפשרות לבעליי העניין האם לחזק את המבנה ע"פ החלטת המהנדס על חשבונם או לפנות למסלול תמ"א 38/1/2, ובכך להשית את העלויות על היזם, בכל המקרים מדובר ב WIN WIN.

לא פחות חשוב, יש לוודא כי את הבדיקות מבצעת חברה בעלת ניסיון בתחום, בעלת האמצעים הטכנולוגיים, וע"י מהנדס רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, הדו"ח יופק וישלח למהנדס לקונסטרוקטור חיצוני שאינו בעל עניין. הבדיקות מתבצעות מבלי להפריע לשגרת החיים של הדיירים, בדיקות ליציבות המבנה זהות ברובן לבדיקות תמ"א 38 עם הנחיות מפורטות של קונסטרוקטור בהתאם לתוכניות הבנייה המקוריות.

*כותב המאמר, אוריאל קדוש, הינו מנכ"ל גיאוסיסטם הנדסה בע"מ, איש הנדסת או"ש וייעוץ אסטרטגי מקבוצת סיסטם מעבדות מתקדמות

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות