banner
פינוי בינוי בתל אביב | עורכת הדין ענת בירן // צילום: בני אדם
עורכת הדין ענת בירן // צילום: בני אדם

משרד האוצר מקדם תזכיר חוק להגדלת זכויות בנייה בתמ"א 38

עו״ד ענת בירן: "לא ברור לי מדוע יש לקבוע בחוק את תוספת הזכויות ולא להשאיר את זה בידי ועדות התכנון"

תמונה: עורכת הדין ענת בירן // צילום: בני אדם

תיקון נוסף לחוק התכנון והבנייה צפוי להביא לביטול תשלום היטל השבחה על תוכניות מיתאר ולשינויים דרמטיים נוספים בתמ"א 38 והוא צפוי לעבור בכנסת עוד במושב הנוכחי.

על פי התמריץ, השינויים המוצעים בנושא היטל השבחה נוגעים בעיקר לתוכניות המתאר החדשות של ערים כמו תל אביב, רעננה וראשון לציון. יפעת רוזליו, מנהלת מחלקת שמאות בחברת פז כלכלה והנדסה, מסבירה כי: "כיום יזמים ובעלי עסקים נמצאים בהמתנה ובאי-ודאות לגבי התשלום לרשות המקומית. אם התיקון לחוק יתקבל, תיווצר ודאות והערפל שנוצר בשטח אצל יזמים ובעלי נכסים, יתפזר. מדובר במקרה שבו קצב התכנון המואץ של גופי התכנון זירז את המחוקק לקבל הכרעה בעבור נושא שהיה על הפרק הרבה זמן. להערכתי, ביום שבו יאושר התיקון, נצפה בהתממשותן של עסקות רבות שהמתינו להכרעה. גם העבודה השמאית תהיה ברורה ומהימנה יותר, ואולי תהליכי השמאות הארוכים יתקצרו. תהיה שקיפות רבה יותר בעסקות ויהיה קל יותר לנתח אותן".

יפעת רוזליו מנהלת מחלקת שמאות פז כלכלה והנדסה // יחצ
יפעת רוזליו מנהלת מחלקת שמאות פז כלכלה והנדסה // יחצ

הגדלת שטחי הבנייה בכ- 350 אחוז
עוד לפי התיקון המוצע, לכל ועדה מקומית תהיה סמכות לאשר תוכנית מפורטת לחיזוק מבנים במסלולי הריסה ובנייה מחדש, ויתאפשר להגדיל בהם את שטחי הבנייה לפרויקט בעד 350% מכלל השטח הבנוי הקיים, כאשר הרשות תוכל להקצות כ-15% מהשטח לצורכי ציבור. בתוכניות אלה ישולבו גם שטחי ציבור להקמת גני ילדים, מוסדות חינוך ודת, מרפאות וגינות ציבוריות. הקצאת השטחים הנוספים תוכל להתבצע באמצעות מתן שטחים משלימים בחלקים אחרים של העיר, והיא תינתן בנוסף לשטחי שירות ולשטחי בנייה המיועדים להקמת מרחבים מוגנים.

עו״ד ענת בירן מציינת כי התיקון בחוק בנוגע לתוספת הזכויות בפרויקטים של הריסה ובנויה אינו ברור. ״לא ברור לי מדוע יש לקבוע בחוק את תוספת הזכויות ולא להשאיר את זה בידי ועדות התכנון. תוספת קבועה של 350% למבנה הקיים יכולה במקרים מסוימים לשפר את הכדאיות הכלכלית אולם לא בכל מקרה ובוודאי שלא בערי הפריפריה, בנוסף החוק יצור כאוס תכנוני  כי הוא מתייחס לבניין הקיים בשטח כבסיס לתוספת הזכויות, וכך יכול להיווצר מצב שבו בניינים סמוכים באותו רחוב , בניין אחד של 2 קומות ושני של ארבע קומות יקבלו תוספת קומות שונה לגמרי מה שיקשה על יצירת אחידות תכנונית באותו אזור.

"מוטב היה שהתיקון לחוק היה משאיר יותר שיקול דעת לוועדות ומאפשר להם לתת תוספת זכויות בהתאם למצב התכנוני בשטח ובהתאם לבחינת הכדאיות של כל פרויקט לגופו. בירן מוסיפה כי שהסמכות בתיקון לחוק באה לצד צמצום משמעותי ולא מוצדק של סמכויות ועדות עצמאיות.

"אין כל הצדקה לצמצם את סמכויות הוועדות כך שלא יוכלו לאשר תוספות לפי התמ״א ובנוסף להוסיף זכויות בהתאם לסמכויותיהן לפי תיקון 101 לחוק. ועדות עצמאיות קיבלו את מעמדן לאחר שעמדו באמות מידה מחמירות ואין כל הגיון להצר את סמכויותיהן".

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות