תכנון אסטרטגי יוביל ליישום שימוש עירובים מוצלח, רק במידה והוא ייבנה בדייקנות סביב הצרכים המשותפים למגוון קהילות שונות ויספק להם חוויה
מאת: ניר לבלוביץ', מנכ"ל משותף, Build אסטרטגיה אורבנית
עם התפתחות המודרניזם, ביקשה התפישה התכנונית המודרנית לתת מענה לבעיות פיזיות שצצו על פני השטח בעקבות התפתחות הערים, וצפיפות האוכלוסין, תפישה שהובילה להפרדת שימושים פונקציונאלית. כך למשל, הופרדו שימושי הקרקע בין מגורים, מסחר, מוסדות חינוך וציבור ואף בוצעה הפרדה בין המשתמשים בתוואי הדרך (רכב, אופניים, תחבורה ציבורית), ועוד.
האג'נדה המודרניסטית, ביקשה לתת מענה לצרכים התכנוניים החדשים של העולם המודרני, שהתאפיינו, בין היתר, בבריחת האוכלוסייה ממרכזי הערים המתועשות אל הפרברים אולם תגובת שרשרת הובילה להפרדה מוחלטת בין אזורי מסחר ותעסוקה לבין שכונות מגורים וכתוצאה מכך גם נוצרו מתחמים סגורים, "שטחים מתים", בזבוז משאבי הקרקע, חוסר ביטחון חברתי, נגישות ירודה לשירותים, מבנים שהפכו ל"פילים לבנים", ועוד.
האוכלוסייה חזרה למרכזי הערים ואיתה צמח גם הניו-אורבניזם
בשנות ה-80 של המאה הקודמת החלה הנהירה חזרה למרכזי הערים ואיתה הגיחה לעולם גישת הניו-אורבניזם והקריאה לתכנון מחדש של מרכזי הערים, באמצעות עירוב שימושים. ההנחה היתה שחיבור בין כלל הצרכים האנושיים, עבודה, מגורים, בילוי, מוסדות ציבור, חינוך, ועוד- יוכל לאחד מחדש קהילות, להחזיר את תחושת הביטחון האישי וליצור אזורים שוקקי חיים במרכזי הערים. זאת במחשבה כי התכנון האורבני בעזרת עירוב שימושים יוביל לצמצום הפערים שנוצרו בין המעמדות כתוצאה מהפרדת השימושים, יתחשב בסביבה, יביא לחיסכון במשאב הקרקע, יתמודד עם שימור מורשת הבינוי והצורך במרחבים ירוקים.
התכנון האורבני החדש דוגל בעירוב שימושים והוא היום השחקן המרכזי בהתפתחות הערים, בשאיפה ליצור חיבורים קהילתיים במרחבים הפיזיים, לשים את הצרכים האמוציונאליים והפונקציונאליים של הפרט במרכז התכנון המבני של המרחב, תוך שימוש מוגבר בטכנולוגיות מודרניות, שנותנות פתרון לקהילות ולאנשים. בהתבסס על גישה זו שוקמו והושבחו בעשור האחרון מרכזי ערים, מגורים ומסחר ברחבי העולם בהצלחה מרובה – והפכו למוקדים אטרקטיביים, מניבים ושוקקי חיים.
כיצד עירוב שימושים השביח והחייאה מרחבי מסחר עולמיים?
אחת הדוגמאות המובילות ליישום מוצלח של מודל עירוב השימושים, היא קניון "וילה איטליה", ארה"ב, שעשה שימוש בעירוב שימושים על פי מודל כלכלי רווחי, מטרתו היתה להציל את המרחב המסחרי ה"קניוני" ולהחיות אותו מחדש. הדרך לשינוי היתה הפיכת הקניון למרחב פתוח, המציע חוויות קנייה באוויר הצח, תוך יצירת חזית חנויות כלפי חוץ וגישה חופשית וישירה בין החנויות לבין החנייה ומדרכות. כתוצאה מכך נרקם מרחב חדש, מניב ורווחי.
קניונים רבים בארה"ב אימצו את המודל המצליח והציגו שיפור בהכנסות וברווחים עם הפיכתם ל"מרכזי חוצות", העונים על הצרכים הקהילתיים והאישיים של קהל הקונים. כך, בעשור האחרון הוקמו מאות מרכזי מסחר פתוחים, לרבות מרכז הסחר העולמי בניו-יורק, הכולל חנויות, מסחר, פתרונות תחבורתיים מתקדמים (11 קווי רכבת!), מרכז קניות, ועוד.
אחת השיטות הפופולאריות ליישום תכנון עירובים היא ריכוז הפעילות סביב רחובות מרכזיים ויצירת מרחב מסחרי עסקי, שסביבו מתאחדות הקהילות ושכונות המגורים הסמוכות. בארץ ניתן לציין את רחוב אבן גבירול בתל אביב-יפו, כדוגמא ליישום עירוב שימושים מצליח, הכולל משרדים, מסחר, חנויות קטנות ודירות מגורים. היתרון הגדול ביותר שעולה מעירוב השימושים, במידה והוא מתוכנן אסטרטגית ומיושם כהלכה, הנו יצירת מתחם מניב, חי י ושוקק חיים 24 שעות ביממה.
ישראל 2018 מתחילה את צעדיה הראשונים לקראת עירוב שימושים
אלא שמכאן ועד יישום הגישה בארץ הדרך עוד ארוכה. למעשה, רק בשנים האחרונות אנחנו מתחילים לראות סימני פרשנות ישראליים לגישת עירוב השימושים, בעיקר כתולדה מהעדר קרקעות זמינות באזורי ביקוש ובמרכזי ערים, שרובן גם סובלות מרחובות מסחר ראשיים מיושנים וגוססים, לצד שכונות ותיקות חסרות חינניות.
קובעי המדיניות והרגולטורים הבינו גם הם, שאין מנוס אלא לייצר שימושים מעורבים בבינוי ופיתוח הערים, ולקדם בוועדות התכנון תוכניות המציעות מבנים ומתחמים משולבים למגורים, מסחר ותעסוקה. למעשה, תקציב הממשלה לשנת 2019 מתייחס לראשונה גם לנושא עירוב השימושים ומקצה לכך משאבים. זאת ועוד, בשנת 2017 לראשונה יצא דו"ח רשמי של משרד הבינוי והשיכון- מטעם "פורום קיטו", שכל מטרתו היה לבחון את הצורך בעירוב שימושים, על יתרונותיו ואתגריו. בדו"ח זה קבע הפורום כי: "יש להתמקד באתגרים ובחסמים ליישום עירוב שימושים בתכנון בישראל" ודן הלכה למעשה במגמות תכנון עירוב שימושים והתמודדות מקומית עם קשיים קיימים, לצד בחינת שינויים מערכתיים פיזיים וניהוליים, הנדרשים בכדי ליהנות ממקסימום התועלות של עירוב שימושים. יחד עם זאת, מדו"ח זה גם ניכר החשש ליישום הגישה, וכך גם נקבע בדו"ח הפורום כי יש "למזער את ההשלכות השליליות… נדרש תכנון וניהול שימזערו מטרדים הנוצרים מהחיכוך בין שימושי הקרקע שמתקיימים בכפיפה אחת".
אין ספק שעירוב שימושים הוא כורח המציאות ומעבר לכך, הפתרון האולטימטיבי לתכנון הערים העתידיות של מדינת ישראל אולם גם אין ספק שהחשש מעירוב שימושים יכול להתממש, במידה והוא יתבצע ללא אסטרטגיה תכנונית וביצועית מדוייקת ומקצועית להחייאת והשבחת המרחב הציבורי והמסחרי.
העתיד כבר כאן: האדם והקהילה במרכז השימושים המעורבים
הצלחת עירוב שימושים בישראל תימדד ביכולת התכנון האסטרטגי, שבמרכזה בידול ומיקוד צרכים יום יומיים של אנשים, כמו גם, ביכולת לספק לאדם את כל השירותים שהוא זקוק להם, תכנון ובניית מרכזי הערים סביב הצרכים של הפרט.
מעבר לכך, התכנון האורבני החדש יימדד בהתייחסותו לסביבה האורבנית הצפויה להתפתח בארץ בעשורים הקרובים, לרבות הצורך לעודד תנועת הולכי רגל מחד ולספק פתרונות תחבורה ציבורית, מאידך. כבר היום עומסי התנועה והחנייה הם שיקולים משמעותיים עבור הפרט ובעתיד, התחבורה תהפוך לנושא מרכזי בתכנון. עירוב שימושים נכון יוכל לתת פתרון לאספקת מרבית השירותים הנדרשים בתוך סביבת המגורים והמחייה, ללא תלות בתחבורה ממונעת.
על מנת שתכנון אסטרטגי יוביל ליישום שימוש עירובים מוצלח, כלומר, להשבחת בנייני המגורים, המרחבים הציבוריים והמסחריים, עליו להיבנות סביב הצרכים הרבים המשותפים למגוון רחב של קהילות שונות ולספק להם חוויה- מקום שהם אוהבים לשהות בו ולהגיע אליו. באופן זה הקהילות יניעו את המרחבים, ייהנו משירותים שעונים על צרכיהם האישים והחברתיים, יהפכו את מרכזי הערים לשוקקי חיים וישביחו את אזורי המסחר, המגורים והתעסוקה.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
