banner
אדר' אורי רותם // צילום: יוסי צבקר | Depositphotos
אדר' אורי רותם // צילום: יוסי צבקר | Depositphotos

דיווח מהשטח: מחסור ובריחה של אדריכלים למקצועות ההייטק

האדריכלים מדווחים על קשיים בגיוס אדריכלים חדשים, על המקצוע שהפך ל"לא משתלם", על הקושי להשתלב בצמרת ובסופו של יום – על בריחתם של סטודנטים ואדריכלים למקצועות מתגמלים

מגדילים 03.02.2022

"אנחנו רואים שינוי ומגמה בשנה וחצי -שנתיים האחרונות, ישנו מחסור באדריכלים והוא מורגש ביום יום שלנו באופן חד משמעי", אומר אדריכל אורי רותם ממשרד אורבך הלוי אדריכלים.
לדבריו, "ישנם קשיים בגיוס של כוח האדם בתחום ההנדסה והאדריכלות, אם פעם היה לוקח כמה שבועות לגייס עובד חדש היום מדובר על כמה חודשים עד שמצליחים לגייס והמצב עוד יותר חמור מחוץ לתל אביב. אם פעם היינו מקבלים כמה פניות וקו"ח בשבוע היום, ממש מרגישים טפטוף. אנחנו עובדים במחסור של כוח אדם, בתחום שפרח מאוד בשנה וחצי האחרונות, יש יותר עבודה מעובדים. אם היינו יכולים לקלוט היום 5 אנשים היינו עושים זאת מייד". 

אדריכלית טלי דראל, שותפה במשרד V5 אדריכלים // צילום: סאם יעקובסון
אדריכלית טלי דראל, שותפה במשרד V5 אדריכלים // צילום: סאם יעקובסון

טלי דראל, שותפה במשרדv5  אדריכלים, מדווחת על קושי בגיוס מתכננים: "בישראל חסרים כיום מתכננים בתחום הבניה ובמיוחד אדריכלים. תנופת הבניה גדולה ומספר בעלי המקצוע העוסקים בתכנון ובביצוע מצומצמת ביחס לנדרש. בעוד שחברות קבלניות מייבאות פועלי בניה מחו"ל לא ניתן לנהוג כך במתכננים. אמנם יש המסתייעים בשירותי תכנון הניתנים במדינות אחרות, אבל השירות הזה הוא חלקי משום יש צורך "לגייר" את התכניות ולהתאימן לסטנדרטים הישראליים. אצלנו המצב טוב יותר באופן יחסי, אולם גם אנו נמצאים במצב של חיפוש מתמיד אחר עובדים חדשים". 

בריחה להייטק: "שם המשכורות בשמיים"
"אנחנו שומעים בשטח על תנועה של אדריכלים צעירים לתחומים אחרים ובריחה שלהם להייטק ואפילו מקרים שסטודנטים לאדריכלות בכלל לא מתכוונים להיכנס למקצוע אלא ישר פונים לתחומים אחרים, מאחר שיש ממשק בידע של האדריכל שמתאים כמו כפפה ליד למקצועות ההייטק ושם המשכורות בשמיים. מה שבהחלט קורץ לאדריכל שזה עתה סיים את התואר", אומר רותם. 

חשוב להבין שגם כאשר ישנם תנאים שדומים לתנאים להייטק, אם זה במשרדים מעוצבים, הדרכות, ערבי חברה, מסיבות, שף במטבח, בונוסים וכו' – אנחנו עדיין מוצאים את עצמנו היום משקיעים הרבה יותר בתנאים שמסביב על מנת לגייס כוח אדם. אם פעם הסיבות לעבודה באדריכלות היו שליחות, השפעה על הסביבה, יצירה, היום רואים יותר ויותר שהתנאים והמעטפת הם במקום הראשון ולכן גם באופן טבעי הם מתיישרים עם תחומים אחרים". 

ברברה ברזין // צילום גיא הכט
ברברה ברזין // צילום גיא הכט

מעצבת הפנים ברברה ברזין, בעלת בי"ס לעיצוב פנים, מציינת כי משרדי אדריכלות מבקשים גם מעצבות פנים: "אני אישית מקבלת בשנה שנתיים האחרונות יותר ויותר בקשות ממשרדים גדולים לבוגרות מצויינות בעיצוב פנים וגם יש בקשות הולכות וגוברות ממשרדי אדריכלים עם מחלקת פנים. אני כן מרגישה שהקורונה הביאה יותר מודעות בציבור לצורך במעצבת פנים, המודעות היא שהבית הוא חשוב לא כדי שיראה מתוך ז'ורנאל אלא בפונקציונליות שלו ובעיקר בעיקר- בתכנון. וכאן נכנסת המעצבת". 

באשר למחסור באדריכלים, היא מציינים כי: "המחסור שהולך ומסתמן באדריכלים נובע ממגוון של סיבות, הראשונה היא עניין התגמול, אדריכל לומד 5 שנים, 3 שנים הוא עושה התמחות ורק אחרי 10 שנים יכול להגיע לפסגה כלשהי. זהו מקצוע שלא מוערך תרבותית וכספית בישראל.  מקצוע האדריכלות זה כזה שאתה מבשיל לתוכו והוא מצריך גם ניסיון רב כשבדרך יש הרבה טעויות. באדריכלות מגיעים לשיא הקריירה בגיל מאוד מבוגר, מבנים אייקונים בעולם הם של אדריכלים בגיל 80 פלוס. סיבה נוספת היא שקשה להתברג בצמרת". 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

לכנס הנדל"ן השנתי | כל בכירי הענף במקום אחד!

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות