אסטרטג הנדל"ן עמית דובקין // צילום: מיכל מסינג
אסטרטג הנדל"ן עמית דובקין // צילום: מיכל מסינג

המוזיקה הלכה לעולמה בשנה שבה ההתחדשות העירונית נולדה

יפו העתיקה הינה עד היום דוגמא ומופת של הצלחת התחדשות עירונית, שהביאה איזור מתפורר, נידח ומסוכן אפילו, דוגמת השורה משירו של חיים חפר, אין כמו יפו בלילות – "מה אנחנו סך הכל, מהשטח הגדול" // דעה

מגדילים 03.02.2019

מאת: עמית דובקין , אסטרטג נדל"ן ויועץ תקשורת

היום בדיוק לפני 60 שנה, 3 בפברואר 1959, נחשב בתולדות המוזיקה בכלל, והרוקנרול בפרט, ליום טרגי במיוחד. באותו יום, בהתרסקות מטוס קל בתוך סופה אימתנית בארצות הברית, הלכו לעולמם 3 ענקי רוקנרול, ובראשם באדי הולי ( שנהרג בגיל 23 ), מי שנחשב עד היום לאחד היוצרים החשובים ביותר בכל הזמנים, נשוא הערצתם של הביטלס ונושא שירו של דון מקלין "אמריקן פאי" מהסבנטיז', באותו יום מר ונמהר – הלכה המוזיקה לעולמה.

אולם באותה שנה נולד בכל זאת דבר חיובי- ההתחדשות העירונית הראשונה בישראל, למרות שלא הוגדרה במדויק במילים אלו.
במיזם ייחודי של עירית תל אביב, בראשות האדריכל סעדיה מנדל, פונה בהדרגה מה שנקרא אז "השטח הגדול" עתיר הפשע, זנות וסמים בצפון יפו, ובמקומו הושק 3 שנים לאחר מכן, ב-1962, מה שמכונה עד היום יפו העתיקה, בפועל מתחם חדש שנבנה מהמסד ועד לטפחות.

יפו העתיקה הינה עד היום דוגמא ומופת של הצלחת התחדשות עירונית, שהביאה איזור מתפורר, נידח ומסוכן אפילו, דוגמת השורה משירו של חיים חפר, אין כמו יפו בלילות – " מה אנחנו סך הכל, מהשטח הגדול". היא הפכה, בהדרגה, להיות אחד ממוקדי התיירות המובילים במדינת ישראל ולמעשה  אין כמעט תייר שאינו מבקר בה, שלא לדבר על ערכי הנדל"ן שפשוט זינקו לשחקים.

הדוגמא של יפו העתיקה, גם אם היא הייתה במקור ייחודית לישראל, איננה יוצאת דופן  כלל ועיקר בעולם. במנהטן, ניו יורק, יש את הגריניץ' וילג', צ'לסי וגרמרסי פארק. בלונדון את קמדן טאון וקנרי וורף. בפאריז את ה,מאריי"("הביצות") איזור הרובע היהודי, שהפך מסלאמס לאחד האזורים המבוקשים ביותר בגדה הימנית של נהר הסיין, בברצלונה את רובע האשמפלה של גאודי, ברומא את איזור הטרסטוורה ואת המתחם של לואיג'י קופדה, והיריעה עוד ארוכה.

בעקבות יפו העתיקה, נוצרו בארץ עוד כמה מהפכים נדלנ"יים דרמטיים תודות להתחדשות עירונית, מקצתה מתוכננת, ומקצתה תהליכים סטיכיים. בממשק ליפו העתיקה, ניתרו אל על במיתוג ובמחיר, מתחם שוק הפשפשים, המושבה האמריקאית-גרמנית ונוה צדק. בקצה האחר של העיר העברית הראשונה, עוברת כיום שכונת נוה שרת, במקור שיכונים מתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת, להיות אחת השכונות המבוקשות ביותר בצפון תל אביב. כנ"ל בצרון ונוה ישראל שבמזרח העיר.

הדוגמאות הללו, וישנן עוד לא מעט נוספות בקנה, ממחישות אל נכון, עד כמה ההתחדשות העירונית זקוקה להרבה מאוד דמיון, יצירתיות ותעוזה על מנת להצליח. הלא מי שתכננו במקור את שיקום השטח הגדול ביפו נחשבו בעיני פקידים עירונים רבים להוזים ומנותקים מהמציאות. כנ"ל מתחם נוה צדק ומנשיה הסמוך, שנחשבו ל"דאון טאון" דרומי בשולי העיר הגדולה, שרק מי שאין לו ברירה מתגורר בו.

כבר היום ניתן לראות בעליל מתחמים שכבר משנים את חזותם באופן משמעותי ביותר, לא רק בצפון היוקרתי של תל אביב, אלא גם בערי לווין קרובות ומרוחקות יחסית, כולל שכונות שעד לעבר הלא רחוק התאפיינו בהגירה שלילית ואף בבעיות סוציו-אקונומיות לא פשוטות. נכון, התהליכים הינם הדרגתיים ולוקח זמן עד שייקלטו תודעתית, בעיקר בקרב האוכלוסיה הותיקה וגם בקרב התושבים החדשים והמשקיעים. אבל השינויים אכן קורים הלכה ולמעשה.

על כן עצתי לכל מי שעוסק בהתחדשות עירונית, החל ממקבלי ההחלטות בממשלה, דרך העיריות, וכלה במתכננים, אדריכלים, יזמים, קבלנים, דיירים ומשקיעים: הפעילו טיפה את הדמיון. אל תאמרו אף פעם, כאן, בשכונת התקווה, כאן באיזור התחנה המרכזית, כאן בכפר שלם, כאן בלב פתח תקווה או בת ים, לא יהיה ביקוש לוהט לעולם. המציאות, כך מתברר, תטפח על פניכם ואותה מוזיקה, שהלכה לעולמה בתאונה של באדי הולי וחבריו, תביא עימה מנגינה חדשה שאתם, החולמים קדימה, תהיו שותפים מלאים לחיבורה!

לקבת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות