בכירים נוהרים לפתחו, על הסכם גג הוא כבר חתם,והוא נחוש לצאת עם תוכנית כוללת להתחדשות עירונית באמצעות קרקעות משלימות. בינתיים הוא יוצא בפיילוט הראשון לפינוי בינוי בעיר ומסביר למה מגדל העמק היא המילה הכי חמה בהתחדשות העירונית בפריפריה
העיר מגדל העמק, המשמשת כעיר מחוז בצפונה של הארץ ושוכנת על שלוחת הרי נצרת וגובלת בעמק יזרעאל, נוסדה ב- 1953 בחלק מפיזור אוכלוסייתה של ישראל וייהוד הגליל בראשית המדינה. היא יושבה בעולים רבים לאחר מספר גלי עלייה ובמרכזה, נמצאות שכונות וותיקות, שבחלקן מידת מוכנותן לרעידת אדמה נמוכה, ונדרשות בהן שדרוג בתשתיות וצמצום פערים חברתי לנוכח השכונות החדשות.
לאחרונה חתמה מגדל העמק במעמד חגיגי מול משרדי הממשלה על הסכם גג בהשקעה של כמיליארד ₪, כאשר בימים אלו ממש יוצא לדרך פיילוט ראשון של פרויקט פינוי בינוי, ובקנה גם תכנית פינוי בינוי של הריסת הקניון במרכז העיר ובניית מתחם גדול שישלב בניין דירות, אזורי מסחר ופרק ירוק.
לרגל זאת פגשנו בראש העיר המכהן, אלי ברדה, ושוחחנו עמו על הפיתוח המואץ של מגדל העמק, היעד שהוצב בפיתוח זה, על התחדשות עירונית בשכונות הוותיקות בעיר, על הפתרון לדעתו למשיכת יזמים לפרוייקטים אלו בפריפריה, על אופייה של העיר, ועוד
לאחרונה חתמה מגדל העמק על הסכם גג עם הממשלה שיכפיל את מס תושביה. לאן מועדות פניה של מגדל העמק?
"ראשית לפני שאדבר על אסטרטגיה, אני רוצה להדגיש שמדובר באירוע מכונן במגדל העמק, אירוע היסטורי. שלא היה כדוגמתו בעבר, ואנחנו משתמשים בו עכשיו כמנוף לקדם דברים נוספים.
ההסכם הזה בעצם מקדם במהלך גדול את התפתחותה של מגדל העמק לעבר אוכלוסייה ל 50,000 תושבים, זהו היעד שלנו, זה תואם את תכנית המתאר שעמלנו עליה כ- ארבע שנים ואת תכניות התב"ע שקידמנו בכדי לבנות 6000 יח"ד, ואנחנו הולכים לממש את זה בצעדי ענק. אנחנו מאוד מרוצים מהביקושים שיש. אני חושב שהסכם הגג נתן תנופה משמעותית למגדל העמק".
כיצד בכוונתך למשוך רוכשים לשכונות החדשות, לאור התחרות הקשה עם השכנות עפולה ויקנעם עילית?
"אנחנו נענים לאתגר הזה של התחרות עם השכנות הטובות שלנו, יש לנו משוב טוב על כך שיש ביקושים טובים לדיור במגדל העמק, ואחד מהם הוא האינדיקציות החיוביות שאנחנו רואים אצל הקבלנים, בשל מספרם הגבוה שניגש למכרזים, ומהירות שיווק הדירות לאחר רכישת המכרז והשלמתו, והתמודדתם על מכרזים חדשים.
בסופו של יום אנחנו רואים שהקבלנים מרוצים, שהתושבים מרוצים, שחלק גדול של רוכשים בא מחוץ למגדל העמק, מאחר וחלק מהדירות שווקו במסלול של "מחיר למשתכן", כאשר 50% מתוכם יועד לתושבי העיר לאחר סיכום עם משרד השיכון.
כך שהתחרות שלנו עם הישובים הסמוכים היא טובה, משום שלדעתי, יש לנו מה להציע לרוכשים פוטנציאלים, דברים שלשכנותנו אין. למשל אזור תעשייה גדול של הייטק שמציע מספר גדול של משרות, אבל לא רק, גם בגלל מערכת החינוך, גם בגלל העיר שטובלת בירוק וטבע. לדעתי בישובים באחרים הגיעו לרווייה נדל"נית, ועכשיו תורה של מגדל העמק לפרוח כפנינת הנדל"ן הבאה של העמק".
לאחרונה התבשרנו על פיילוט של התחדשות עירונית שיבוצע במגדל העמק, באיזה היקפים זה יתבצע והיכן?
"זו שאלה חשובה משום שכבר אז במעמד חתימת הסכם הגג כאשר הודיתי לראש הממשלה נתניהו, ולשר האוצר כחלון ושר השיכון והבינוי, באותה נשימה, הודעתי להם שמעכשיו ואילך אני מתכוון לדבר איתם במושגים של התחדשות עירונית, משום שבמקביל לתאוצת הפיתוח והבנייה בעיר, אני רואה בעיני רוחי כיצד בעצם אני יוצר שתי קהילות, שתי ערים אחת ישנה וותיקה ואחת חדשה ומודרנית, דבר שיגרום למתיחות ולעיוות חברתי, וזהו מצב שאני לא אתן לו שיקרה, לכן מאז אני עוסק בזה, זו המשימה הבאה שלי".
כיצד מבצעים את זה בפועל לאור בעיית כדאיות כלכלית?
"אני גם שמח לבשר ששכנעתי את כל מי שמחליט בנושא התחדשות עירונית שהגיעו גם לסיור בעיר וגם התרשמו מדברים רבים. ואף אמרו כי מגדל העמק מסומנת כעיר המיועדת לתכנית התחדשות כוללת. אבל בינתיים סוכם כי יצא פיילוט 'פינוי בינוי' ברחוב וייצמן, כאשר המתחם המיועד לפרויקט כולל כעת 62 דירות, ועל פי התכנון ייבנו במקומו 250 דירות, ובנוסף בכדי להפוך את הפרויקט לכדאי לקבלן, הוא יקבל בנוסף קרקע משלימה בה יבנה את יתרת הדירות שיהפכו את הפרויקט לריווחי".
איך אתה מתכוון למשוך יזמים לעירך?
"טענתם של ראש ראשי הרשויות על רתיעתם של היזמים מפני פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה בהחלט מוצדקת. ערך הקרקע בהחלט משפיע על החלטתם של היזמים האם להיכנס לפרויקטים או לאו. ולכן אני חושב שהמדינה צריכה להחליט על פתרון. גם הפתרון שאני הצעתי בפיילוט וייצמן במגדל העמק, זהו פתרון שהמדינה בעצם עומדת מאחוריו. לראשי רשויות אין סמכות להציע קרקע משלימה ליזמים במקום אחר בעירם, רק למדינה.
במקרה מגדל העמק, אנחנו פנינו לממשלה באומרנו כי בשנתה ה- 70 של המדינה, ו- 65 לשנים למגדל העמק, יש דחיפות בביצוע התחדשות עירונית בעיר, ויש למדינה כסף, הוא מחולק לפי סדר העדיפויות שהממשלה קובעת.
עניין הדחיפות שבהתחדשות עירונית, מתחדד יותר בערים שחתמו על הסכמי גג ויכפילו את אוכלוסייתם. שם עלולה להיווצר בעיה חברתית מאוד משמעותית, שאנו ראשי ערים וותיקים עם רגישות חברתית גבוהה יודעים לחזות את פני העתיד ולומר- זה הזמן להיערך ולייצר פתרון שברור שהוא ימשך לאורך זמן. אבל ברגע שמתחילים, וישנה תכנית סדורה, כך שבסופו של דבר אנחנו נראה עיר חזק ואיתנה חברתית וגם פיזית".
כיצד אתם נערך לרעידות אדמה מהיבט חיזוק המבנים בעיר?
"מגדל העמק יושבת על השבר הסורי אפריקני והיא נמצאת על מפת הסיכון הגבוה של רעידות האדמה, ולכן גם דרשנו ממשרדי הממשלה שכל הבניינים שנבנו לפני 1980 שנבנו בתקנים ישנים שלא עומדים בפני רעידות אדמה והיקפם הוא כ-350 בניינים – כמחצית הבניינים שבעיר, ובהם צריך לעשות פעולה דחופה של חיזוק המבנים ויצירת ממ"דים בכדי שהם יעמדו בפני רעידת אדמה.
ואני שמח גם לבשר שבניינים אלו במגדל העמק נמנים עם תכנית החומש למיגון הצפון שהממשלה אישרה לאחרונה בסדר גודל של 3 מיליארד שקל".
הזכרת את הסכנות של רעידות האדמה ואת ירי הטילים אבל לא התייחסת לתכנית תמ"א 38, יש הרהורים על יישום תכנית זו בעיר?
"אנחנו בחנו את התכניות השונות והיצירתיות בהקשר הזה אבל בסוף כל התכניות הללו נפלו, או משום שלא אתגרו את היזמים ולא סיקרנו אותם, משום שמבחינתם הייתה אמירה שבפריפריה הגיאוגרפית חברתית בצפון ובנגב שמחוץ למדינת ת"א שבין חדרה לגדרה, אין ערך כלכלי שבהשקעה בתמ"א 38, או בפינוי בינוי, או עיבוי בינוי, וכן הלאה. כל המסלולים האלה לא הצליחו.
עד שהמדינה לא תיתן ליזם תמריץ כלכלי בכדי שהוא לא יפסיד בפרויקטים האלה. היזם אינו מיזם חברתי, הוא יבוא לפריפריה ויעשה עבודה טובה אם הוא ידע שהוא ירוויח. לכן גם פתרון מסוג קרקע משלימה שתציע המדינה כפי שציינתי בשאלה הקודמת הוא גם סוג של פתרון".
האם אין חשש לנוכח תאוצת הפיתוח בעיר בשנים האחרונות לאבד בדרך את אופייה של העיר – "העירוניות הכפרית"?
"אנחנו עיר משפחתית רב קהילתית, אף פעם לא הדגשנו את הנושא הכפרי, אלא את הנושא הירוק, מגדל העמק טבלת בתוך יערות וחורשות של קק"ל, ונותנו לה גוון של טבע בעירוניות שלה. המסה הזאת של תאוצת הפיתוח חשובה מאוד לעיר. היא נדרשת, ומתבקשת, היא מביאה בעקבותיה פיתוח גם בתחומים נוספים בעיר".
אתה מתמודד בימים אלו לקדנציה שישית במגדל העמק מהיכן הדרייב לתפקיד השוחק והקשה?
"התפקיד הזה קשה נכון, אבל מי שרואה בזה את מפעל חייו, ורואה בתושבים שלו מקור אנרגיה, וככל שהוא מוצא פתרונות יצירתיים לאתגרים שהעיר מזמנת לו. זה ממלא באנרגיה ומוטיבציה כמעיין המתגבר. התושבים הם מקור האנרגיה שלי. אני פשוט אוהב את התושבים של מגדל העמק".
כיצד בחזון שלך אתה רואה את מגדל העמק בעשור הבא
"אני רואה את מגדל העמק ממשיכה להתפתח, בהתאם למגמות שהיא נמצאת היום, הרחבת אזורי התעשייה והמסחר שלה, עם מפעלים נוספים – ושמירה על אחוז אבטלה כפי שהוא היום מהנמוכים בארץ, כמובן הכפלת האוכלוסייה כפי שצוין בתחילת הריאיון, וכמובן הרחבת כמות מוסדות הציבור בעיר. כך שהעיר תשאיר את תושביה ובניה בעיר ותמשוך אליה תושבים חדשים מבחוץ".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
