banner
יהודה הרציג // יחצ
יהודה הרציג // יחצ

דעה: התחדשות עירונית בפריפריה כחוסן לאומי

הפריפריה הינה חוסן לאומי למאות אלפי אזרחים ותיקים שמגיע להם לא פחות מאשר לתושבי מרכז הארץ. חוסן לאומי כלכלי. חוסן לאומי חברתי. חוסן לאומי מוסרי וערכי. הגיע הזמן, אם כן, שכולנו נפשיל שרוולים ונהפוך את הדיבורים בעלמא לחזון לאומי אמיתי, הלכה למעשה// דעה

יהודה הרציג // יחצ

העובדה שאין כלל התחדשות עירונית  בפריפריה איננה גזירה משמיים. העובדה שערכי הקרקע בפריפריה מטרפדים כל ניסיון לבצע פינוי בינוי או תמ"א 38 איננה גזירה משמיים. העובדה שבפריפריה נבנות שכונות ענק חדישות, ובד בבד השיכונים שנבנו בשנות ה-, ה-50, ה-60 וה-70 הינם מתפוררים ומטים לנפול, איננה גזירה משמיים. העובדה שבמרכז הארץ, היכן שסכנת רעידת אדמה פחותה יחסית ישנם מאות פרוייקטים של תמ"א 38 ועשרות של פינוי בינוי ואילו בפריפריה, שם הסכנה גדולה פי כמה וכמה, המספר עומד על אפס אחד גדול, איננה גזירה משמיים. העובדה שרובם ככולם של היזמים והקבלנים מיואשים לחלוטין מהפריפריה, וממקדים את עיקר מאמציהם ב"מדינת תל אביב", איננה כלל ועיקר גזירה משמיים.

כמי שכן בונה בפריפריה, ובעצם ימים אלה מקדם פרוייקטים גדולים בצפת, קצרין וטבריה, אני מוצא דיסוננס עצום ורב בין בהצהרות מקבלי ההחלטות, בממשלה, ובכלל, הנואמים השכם והערב אודות חשיבותה הרבה של הפריפריה, אודות פיתוח הגליל והפרחת הנגב, לבין המציאות הקודרת בפועל. לך תבקר במרכז העירוני של העיר טבריה, העיר היחידה במדינת ישראל השוכנת לחופי אגם, ותראה רק חורבה ועזבון. אפילו חומות הממלוכים הסמוכות שהינן בנות 700 שנה בקירוב, ואפילו שרידי ממלכת הצלבנים, נראים הרבה יותר אותנטיים ומתוחזקים מאשר אותם בנייני שיכון שנבנו אך לפני 50-60 שנה בלבד.

וטבריה, קוראים נכבדים, הינה אך משל לעוד עשרות רבות של ערי פריפריה, מה שכונות בעבר "עיירות פיתוח" וכיום, פוליטקלי קורקט, קוראים להן ,ערי פריפריה", אולם לא פוליטקלי קורקט ולא טרמינולוגיה מעודנת, ישנו את המראות המדכאים. טבריה, אותנו הזכרנו לעיל, הינה רק משל לעוד עשרות רבות של עיירות פריפריה שכיום, באופן פרדוקסלי, עומדות בפני שבר גדול מאי פעם, דווקא בגלל השכונות החדישות המוקמות והולכות סביבן, מה שרק יגדיל ויעצים את הפער הכלכלי, החברתי והמנטלי ואת הקיטוב בין האוכלוסיות החדשות שזה מקרוב יגיעו לבין האוכלוסיות הוותיקות השקועות עד צווארן בתוך הדלות והעזובה המצמררת הזאת.

על כן, ודווקא משום כך, וכמי שהתחדשות עירונית בראש מעיניו זה שנים רבות, לא רק כיזם אלא גם ובעיקר כאזרח שעתיד מדינת ישראל חשוב לו מאוד, הגיע הזמן, לקראת ה-17 בספטמבר, ובמיוחד לאחריו, שממשלת ישראל הנבחרת תשים הלכה למעשה את הפריפריה בראש מעיניה ובראש וראשונה תדאג, סוף סוף, לביטחונם הפיזי(!) של מאות אלפי תושבים בפריפריה החשופים יותר מכל לרעידת אדמה אדירה שתגיע והאמינו לי, היא תגיע גם תגיע.

לשם כך אני זורק את הכדור לידי מקבלי ההחלטות, ובראש וראשונה ראש הממשלה שייבחר והשרים הרלוונטיים. אין לי ספק שממשלה שיודעת להשקיע עשרות רבות של מיליארדים מידי שנה בביטחון ועוד כמה וכמה מיליארדים בתכנית שנויה במחלוקת (זאת בלשון המעטה.. דוגמת מחיר למשתכן, תדע למצוא את הנוסחה הנכונה לקידום התחדשות עירונית בפריפריה, בין אם מדובר בתמ"א 38 או פינוי בינוי. 

ישנן אינספור דרכים לכך: אפשר, למשל, להעניק ליזמים יחס של 10 דירות חדשות על כל דירה שתיהרס בפינוי בינוי. אפשר להרחיב משמעותית את הזכויות לתמא 38.  אפשר לנייד זכויות, כלומר להעניק ליזמים בתמורה לכך שייבנו בפריפריה עוד זכויות בנייה במרכז הארץ, למשל בשכונות דרום תל אביב. אפשר, למשל, לסבסד תכנית ממלכתית מקיפה שכזו, מה שיהיה לטעמי הרבה יותר נכון ואפקטיבי מהסבסוד חסר התועלת שנעשה במהלך השנים האחרונות לתכנית מחיר למשתכן.

הפריפריה, לסיכום, הינה חוסן לאומי. חוסן לאומי למאות אלפי אזרחים ותיקים שמגיע להם לא פחות מאשר לתושבי מרכז הארץ. חוסן לאומי כלכלי. חוסן לאומי חברתי. חוסן לאומי מוסרי וערכי. הגיע הזמן, אם כן, שכולנו נפשיל שרוולים ונהפוך את הדיבורים בעלמא לחזון לאומי אמיתי, הלכה למעשה.

אמן ואמן! 

*כותב המאמר הינו היזם יהודה הרציג, בעלי קבוצת הרציג נדל"ן, המתמחה בהתחדשות עירונית ובונה ברחבי הארץ.

מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף
תגיות:

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות