דף הבית > תמ"א 38 > עינת גנון: "כל בניין שעובר תמ"א 38 הוא אגואיסט"
עינת גנון // צילום: שלומי אמסלם
עינת גנון: "כל בניין שעובר תמ"א 38 הוא אגואיסט"
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, על עתיד תמ"א 38: "זה לא שחור או לבן, במקום שבו יש ריבוי פרויקטים של תמ"א צריך לקחת בחשבון את ההשלכות. הארכת תוקפה של התמ"א לשנת 2020 עדיין לא באה לבחינה ממשלתית"
תמונה: עינת גנון // צילום: שלומי אמסלם
עינת גנון, סמנכ"לית הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, התייחסה לשאלה על עתיד תמ"א 38, בועידת הנדל"ן להתחדשות עירונית של מרכז הבנייה הישראלית, ואמרה כי: "זה לא שחור או לבן, צריך מגוון כלים, תמ"א 38 היא אחד מהכלים. במקום שבו יש ריבוי פרויקטים של תמא צריך לקחת בחשבון את ההשלכות. כל בניין שעובר תמ"א 38 הוא אגואיסט שלא תורם דבר למרחב ובגללם נוצרת תוספת אוכלוסייה משמעותית, יש צורך בתשתיות ושצ"פים. צריך תוכניות כוללות ולקחת בחשבון את המכלול. איפה מתאים תמ"א ואיפה פינוי בינוי ואיזה בניין מיועד לאיזה תהליך ויצרנו ודאות גם לדיירים וגם ליזמים. צריך מגוון טיפוסי בינוי בעיר וכל אחד יבחר את מה שמתאים לו. זה אחד הכלים שצריך ברקע. הנושא עדיין לא בא לבחינה ממשלתית. הארכת תוקפה של התמ"א ל-2020 עדיין לא באה לבחינה ממשלתית. ואני מאמינה שתוארך. אולי יכניסו בה סייגים. כבר היום צריך לבחון את ההשלכות אבל זה יהיה ביתר תוקף".
כרמל שאמה הכהן, ראש עיריית רמת גן: "זה לא שלא נעשה תמ"א ברמת גן, אבל נעשה את זה בצורה מאד מבוקרת. אנחנו רוצים שהתושבים הדיירים היזמים המתכננים ילכו לכיוון רחב יותר של מתחמים. ונגזרת מכך שיש לבטל את התחום הנקודתי ולהפוך אותו לחריג שבחריגים. לגבי הוראות המעבר, סוגיה מורכבת מאד בעלות השלכות קשות על חלק מהפרויקטים. אם מאמינים שהתחום המתחמי הוא העתיד של העיר רמת גן, והוראות המעבר יאפשרו ליותר מידי תוכניות נקודתיות להיות מאושרות ולהיבנות זה אומר שבחלק מהמתחמים נהרוס את האפשרות העתידי לתכנן באופן מתחמי, כי תמ"א נקודתית הורסת אפשרות לתכנון מתחמי. ולכן יושבים ומנסים לשמוע עוד מחשבות, כדי לגבש משהו מאוזן ולענות על הציפיות של היזמים והדיירים, כדי לפתח את רמת גן באופן בר קיימה לדורות קדימה עם איכות חיים שעולה ולא נפגמת ע"י תשתיות שחסרות".
רן קוניק: "לעיר כמו גבעתיים פחות מתאים תמ"א 38, התוכנית נכשלה. לא נראה שלקחו בחשבון שזה יתקיים רק בגבעתיים וברמת גן אלא יותר בבית שאן למשל. כשראש עיר עושה שינויים במסגרת סעיף 23, אז שואלים למה ראש העיר קובע. אבל יש תוכניות שצריך להעביר לסדר עדיפות אחרון ויש תכניות שצריך לקדם. המדינה צריכה לתת כלים נוספים".
כרמית יוליס, ראש אשכול נדל"ן במחלקת יעוץ וחקיקה (אזרחי), משרד המשפטיםהתייחסה להיבט הקנייני בפרויקטים של פינוי בינוי: "זכות הקניין של הדיירים בפרויקטים של התחדשות עירונית היא חשובה ויש להגן ולשמור עליה. מנגד, במצבים שבהם קומץ דיירים מסרב מסירובים בלתי סבירים לפרויקט שלם ובגללם קבוצה גדולה של דיירים לא יכולה להנות מהפרויקט, יש לבחון את ההתנגדויות גם על רקע ההבנה שהזכות הקניינית כוללת גם אחריות חברתית וציבורית ואי אפשר להתייחס אליה כזכות וטו בכל מצב. לכן אנחנו שוקלים להפחית את הרוב הנדרש בפרויקטים מורכבים וגדולים של פינוי בינוי. כך למשל , במצבים בהם בניין קטן עם מעט דיירים מעכב פרויקט שלם, צריך לבחון שוב האם התוצאה הזו נכונה. מדובר בנושא מורכב ומהותי שיש להתייחס אליו על רקע החשיבות בקידום הפרויקטים.
בנוסף אנחנו בוחנים הקמת ערכאה מיוחדת שתעסוק בסכסוכים בין בעלי דירות שקשורים להתחדשות עירונית, מאמינים שכתובת אחת תוכל לעזור מאוד בהאצת וקידום פרויקטים, מבלי לרוץ לערכאות שונות שוב ושוב.
"במשרד המשפטים מלווים את התמ"א מאז היוולדה, והשאלה איזה אינטרסים היא באה להגשים, ככלי להגנה על חיי אדם ניתן לה התייחסות מסוימת ויש לה היבטים אחרים נוספים שדורשים התייחסות משפטית אחרת. ברגע שהתמא חוקקה, ובהינף יד תוכננו מחדש את מדינת ישראל".