נטלי רפופורט // צילום: צילום: מרינה וורופיווה (Marina Voropaeva)

סיפור סינדרלה בענף הנדל"ן

את הכישרון לנדל"ן היא ירשה מאביה, שנעלם באורח מסתורי לאחר שסירב לתת דירה לגורמי פשיעה ברוסיה. דווקא הטרגדיה הזו גרמה לה להמשיך במסלול חייו. היום, נטלי רפפורט, אשת נדל"ן מסחרי, עומדת לפני מימוש פרויקט פינוי בינוי גדול שהובילה עבור הבניין שבו היא מתגוררת

מגדילים 20.09.2018

תמונה: נטלי רפופורט // צילום: מרינה וורופיווה

פרויקט פינוי בינוי במתחם דליה בשכונת רמת הנשיא בבת ים, אשר נמשך קרוב לעשור, מגיע בימים אלו לשלביו הבירוקרטיים הסופיים. על פי התוכנית, ישתרע הפרויקט על כ- 31 דונם וכולל את הרחובות כ"ט בנובמבר בצפון, דליה במזרח והרב מימון בדרום ובמסגרתו ייבנו 875 יחידות דיור במקום 168 קיימות. התוכנית נמצאת בוועדה המחוזית לפני התנגדויות, ומכאן מפנה באופן טבעי את הזרקורים לעבר מי שהגתה ודחפה אותו על כל תהפוכותיו במהלך השנים ומובילה אותו כעת- נטלי רפפורט, בת 42, תושבת השכונה שנים רבות, אם לתאומות בנות 11. במקביל להובלת הפרויקט בבת ים, היא עוסקת כיזמית וכמנהלת שיווק של נדל"ן מסחרי בחברת מזרחי גרופ, כאשר על שמה רשום הפחת רוח חיים בשטחי המסחר בקניון בת ימון.

פרויקט פינוי בינוי במתחם דליה בשכונת רמת הנשיא בבת ים // אלבום פרטי
פרויקט פינוי בינוי במתחם דליה בשכונת רמת הנשיא בבת ים // אלבום פרטי

עלייה לארץ בעקבות טרגדיה משפחתית
על הסיבות, או ליתר דיוק הנסיבות הטרגיות, שהובילו לעלייתה לארץ, מספרת רפפורט, כי הוריה, שפעלו בבריה"מ טרם התפוררותה, היו אנשי מדע ואף פיתחו פטנטים רבים הרשומים על שמם. בתקופת הפרסטרויקה, אביה החל לעסוק בנוסף לעיסוקו העיקרי גם בנדל"ן ועשה חיל רב בעסקיו, היא אומרת. כידוע בימים אלו שרר הכאוס בבריה"מ המתפוררת והשחיתות והפשיעה גאו. אביה, אשר רכש דירות באוקראינה כמתנה למשפחתו, סירב לדרישה מצד גורמי פשיעה להעניק להם דירה ועקבותיו נעלמו יחד עם שותפו העסקי, יום למחרת כאשר היה בדרכו לדירות שרכש. על רקע היעלמותו של אביה, רפפורט שנקלעה למשבר אישי, הייתה נחושה לעזוב את רוסיה. "לא יכולתי להגשים את החלומות שלי במדינה שאין לה שום ערך לחיי בני אדם", היא אומרת.
זמן לא רב לאחר מכן, בסיום לימודיה, יד הגורל הובילה אותה בסופו של דבר לישראל במסגרת תכנית מיוחדת לצעירים של הסוכנות היהודית, כנערה צעירה בגיל 18 עם תואר ראשון בכלכלה בינ"ל וניהול, אותו למדה מתוך כוונה להשתלב בעתיד בעסקיו של אביה, תכנית שלא יצאה לפועל לאחר היעלמות האב, שיצרה כאמור שבר גדול במשפחתה.
כחצי שנה לאחר שהייתה בארץ, לאחר הסדרת אזרחותה הישראלית, רפפורט כבר הייתה שקועה בלימודי תואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב.

יד הגורל הובילה אותי לעסוק בנדל"ן
אל תחום הנדל"ן הגיעה רפפורט שוב בעזרתה של יד הגורל, לאחר שבסיום לימודיה עבדה כמה שנים בתחום הביטוח והחזרי המס והיכרות מקרית עם איש נדל"ן, שינתה לה מסלול, לאחר שהוא טען בעקשנות שהיא מוכשרת לעבוד בתחום הנדל"ן וזאת לאחר שהתרשם מאופן ביצוע עבודת החזר מס שעשתה עבורו. את צעדיה הראשונים בתחום עשתה במשרדו שם החלה ולרכוש ניסיון, כאשר בדרך לאחר מכן היא עבדה במספר חברות נדל"ן גדולות, בין היתר אצל לב לבייב וכאמור כיום בחברת מזרחי גרופ.

"תחשבי איך מלימון עושים לימונדה"
על הרגע בו ניצת והתחיל להתגלגל פרויקט הפינוי הבינוי בשכונת רמת הנשיא מספרת רפפורט, כי הוא קרה לאחר שמצאה את עצמה גרה בדירה קטנה בקומה רביעית עם שתי תאומות בבניין ישן וללא מעלית, אבל בשכונה ירוקה ונגישה, וקרבה לתחנת הרכבת.

"ישר זיהיתי את הפוטנציאל בשכונה אמרתי לעצמי, זה מה שיש. תחשבי איך מלימון עושים לימונדה, דבר ראשון בדקתי האם ניתן להוסיף מעלית, כשהתברר שזה לא מעשי, גם לעשות תמ"א 38 בגלל חוסר כדאיות כלכלית, בדקתי את האופציה של בינוי- פינוי- בינוי, משום שיש בשכונה שטח חום (ייעוד קרקע למוסדות ציבור) בו ניתן לבנות ולאחר מכן לפנות אליו את תושבי הבניין המיועד לפינוי בינוי. התחלתי לעניין חברות בניה ביוזמה עד אשר הצלחתי", אומרת רפפורט.

פינוי בינוי במתחם דליה בשכונת רמת הנשיא בבת ים // אלבום פרטי
פינוי בינוי במתחם דליה בשכונת רמת הנשיא בבת ים // אלבום פרטי

תחילת ימי ההתחדשות העירונית משולה למערב הפרוע
לדברי רפפורט, בשנת 2009, כאשר הרעיון לפרויקט ברמת הנשיא קרם עור וגידים, היה  תחום ההתחדשות העירונית היה ממש בחיתוליו, חדש הן לעירייה והן לדיירים. לדבריה, היו מתווכים, יזמים, ועורכי דין שהציעו הצעות לא מציאותיות, והחתימו את הדיירים על מסמכים שונים, כאשר חלקם מיתוך חוסר ידע, חתמו במקביל גם אצל אחרים ומאוחר יותר מוצאו את עצמם מסובכים עד צוואר בתביעות משפטיות.
רפפורט: "כיום יש חוק המסדיר את התחום, יש רשות ממשלתית להתחדשות עירונית, יש תקציב, יש מנהלות מקומיות להתחדשות עירונית ברשויות השונות, המשמשות כתובת לדיירים, שיכולים לקבל הסבר על התהליך התכנוני, לקבל סיוע משפטי, לפני עשר שנים כל זה לא היה קיים, לא היה חיבור בין התושב לעירייה. פרויקט התחדשות עירונית מצליח לדעתי רק בשילוב ידיים של שלושת אבני היסוד החשובות כזה: עירייה, הדייר והקבלן, אסור לשכוח לרגע שזה פרויקט חברתי, רק חברה או יזם שרואה את הדייר בגובה העיניים יצליחו". לדברי רפפורט ניתן לקצר את התהליך על ידי שימוש בתמ"א 38/2 ולא תמ"א רגילה.

איך צולחים את רגעי הייאוש בתוך התהליכים הארוכים?
כאמור פרויקט הפינוי בינוי במתחם דליה ברמת הנשיא בבת ים לקראת סיום התהליך הבירוקרטי, לאחר כעשור שכלל מהמורות רבות בדרך שכללו חברות ויזמים שבאו והלכו, דיירים שתבעו או נתבעו משפטית, דרישות כאלו ואחרות לשינוי התכנית שבאו וחזרו לוועדות.
לשאלה איך שורדים את המהמורות ורגעי הייאוש השיבה רפפורט, כי היו באמת רגעים מתסכלים לא רק מבחינת הבירוקרטיה. "אנשים איבדו תקווה, והיו לא מעט רגעים עצובים וקשים, מראות דיירים שלא יצאו מפתח ביתם חודשים רבים כי אינם יכולים לרדת במדרגות מקומה רביעית", אומרת רפפורט, "אסור לשכוח לרגע שהתחדשות עירונית מלבד היותה פרויקט חברתי שנועד לשפר את חיי הדיירים, הוא בא להוסיף ממ"ד לדירתם. תזכורת כואבת לנחיצות הזו הייתה לאחר שטיל נפל כחצי ק"מ מהשכונה". רפפורט מספרת כי לא חסרו גם רגעים לא פשוטים מבחינתה האישית, לאחר שלדבריה יזמים ועורכי דין תבעו אותה ופעלו נגדה מכל מיני סיבות.

רפפורט: "אולי זה בא מהחינוך שלי מהבית מילדות, החינוך למיקוד במטרה והתמדה, אבל בפרוש למי שמוביל פרויקט כזה, נדרשת אמונה בתהליך עצמו, ותכונה אישית של התמדה ונחישות- לסיים את התהליכים".

מהן השאיפות לעתיד?

רפפורט: "בתחום ההתחדשות העירונית מלבד הובלת הפרויקט ברמת הנשיא בבת ים, שנבע מתוך צורך אישי לשפר את חיי ואת חיי השכנים שלי, אין לי כרגע כוונה לעשות פרויקט כזה שוב, אבל בתחום הנדל"ן המסחרי, תחום שמאוד מעניין אותי אני כמובן רוצה להתפתח מאוד בתחום. היו קצת מחשבות על פוליטיקה אבל הן נגנזו".

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות