מו"מ למכירת נכס בהרצליה לא הושלם, והנכס נמכר לרוכש אחר. המתווך דרש לקבל עמלת תיווך, אך בסופו של דבר ישלם הוצאות לנתבעים
מתווך מקרקעין תבע כ-440,000 שקל דמי תיווך – וישלם לנתבע 35,000 שקל: בית המשפט דחה תביעה שהגיש מתווך מקרקעין נגד בעל נכס בהרצליה, בטענה להפרת חוזה ולהכשלת עסקה עם רוכש שהגיע באמצעות המתווך, לאחר שמכרו את ביתם לאדם אחר. בית המשפט קבע כי למתווך לא מגיעים דמי תיווך, מכיוון שלא היה הגורם היעיל בעסקה בין בעלי הנכס לבין הרוכש.
בין התובע לנתבע נחתם הסכם לקבלת שירותי תיווך לשם מכירת נכס ברחוב שפינוזה בהרצליה. הנתבע, בעלי הנכס, התחייב לשלם לתובע, דמי תיווך בשיעור 1.5% מהמחיר הכולל של הנכס. לטענת התובע, הוא הביא לבעלי הנכס רוכשים פוטנציאליים, בני הזוג ר., שהתנהל עמם מו"מ, אך זה לא הבשיל לידי חתימה על הסכם. לאחר שהרוכש שהביא התובע לא חתם על הסכם, נמכר הנכס לאדם אחר, ת..
התובע דרש את עמלת התיווך ממחיר הנכס בסך 9,000,000 שקל. לדבריו, הנתבע ובנו ניהלו מו"מ עם הרוכש שהגיע דרכו שלא בתום לב והכשילו את העסקה. עוד טען התובע כי פנייה ישירה ל-ת., מחייבות את הנתבע בתשלום דמי תיווך. עוד נטען, בין היתר, כי הנתבעים התרשלו וגרמו להפרת חוזה עם התובע שלא כדין.
הנתבע, מצדו, טען כי המו"מ למכירת הנכס נכשל כי הרוכש שהגיע דרך התובע נמנע מלחתום על הסכם מכר מחייב. עוד נטען כי הנכס נמכר לרוכש השני לאחר תקופת בלעדיות ללא כל מעורבות מצד התובע. עוד טענו בעלי הנכס כי טען כי ת. הגיע לנכס בין היתר על ידי מתווך אחר, והתובע לא היה גורם יעיל בעסקה מולו.
כבר בראשית הדיונים נטש התובע את הטענה שלפיה נהנה מתקופת בלעדיות בשיווק הנכס, כך שבפני שופט בית משפט השלום בהרצליה, צחי אלמוג, ניצבו שתי שאלות: האם התובע היה הגורם היעיל בעסקת המכר עם ת., והאם העובדה כי לא נחתם בסופו של יום הסכם מכר עם בני הזוג ר. מחייבת את הנתבע בפיצוי בגין אובדן דמי התיווך, שאמורים היו להשתלם לתובע על ידי ר. בעצמם.
השופט דחה טענה שהעלתה המתווך, שלפיה ת. הגיע לנכס בזכות פעילותו, ובזכות סרטון שפרסם. "לא הוכח כי מר ת. נחשף לנכס ע"י הסרטון אותו הציג התובע או עקב פעולה כלשהי של התובע", קבע השופט.
המתווך טען עוד כי ת., הרוכש, אמר לו בשיחה ביניהם כי הוא ראה שהוא, התובע, עשה עבודה טובה ביחס לנכס. "איני סבור כי יש בכך כדי להוכיח כי התובע היה הגורם היעיל, שכן, לא ניתן להסיק מהדברים הללו כי מדובר בעבודה טובה עבור מר ת. דווקא אלא באופן כללי ממה ששמע על העבר. מר ת. לא מציין כי הוא הכיר את הנכס בזכות התובע", קבע השופט.
התובע העיד כי עשה פעולות רבות אשר העלו את המודעות לגבי הנכס. "ייתכן בהחלט כי הדבר נכון מצד עצמו, אך אין בכך כדי לבסס את טענתו כי הוא היה הגורם היעיל בעסקה שנחתמה עם מר ת.", קבע השופט. "טענת 'מודעות' אינה יכולה לבסס קשר סיבתי בין פעולות התובע לבין עסקת המכר. התובע לא הביא כל ראייה ביחס לפעולות שנעשו ישירות מול מר ת. או כי מר ת. הגיע לנכס בזכות או בגלל פעולות התובע".
השופט דחה גם את טענת התובע שלפיה הנתבע הכשיל את העסקה מול בני הזוג ר': "לא הוכח כי ההסכם בין ה"ה ר. למוכר סוכל ע"י הנתבע או שפעל בניגוד להסכם התיווך או בחוסר תום לב העולה כדי הכשלת העסקה במזיד. ביחס לטענה כי העסקה הוכשלה על ידי הנתבע במטרה לפגוע בזכות התובע לדמי תיווך הרי שזו לא הוכחה".
התובע טען כי הנתבע בהתנהלותו גרם לכך שנפגעה זכותו לקבל דמי תיווך גם מבני הזוג ר'. השופט דחה טענה זו: "יש להפריד בין הטענה כי הנתבע הכשיל את ההסכם עם ר. לבין הטענה כי עקב הכשלה זו הפסיד התובע דמי תיווך. התנאי לקבלת דמי תיווך הוא חתימת הסכם מחייב, וככל הסכם כזה לא נחתם אין זכאות לדמי תיווך. מו"מ יכול להתפוצץ בשל אשמו של המוכר או של הקונה, או פרישה ממשא ומתן בחוסר תום לב, וכיוצא באלו מקרים שבהם בסופו של דבר לא משתכללת עסקה במקרקעין. בכל עיסקה של הזמנת שירותי תיווך נוטל כל מתווך סיכון כי לא תחתם עסקה, מכל סיבה שהיא, ועל כן לא יהא זכאי לדמי תיווך".
השופט, כאמור, דחה את התביעה, והטיל על התובע הוצאות בסך 35,000 שקל.
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
