חברת ניהול של בית משותף תבעה דייר - ותשלם לו כפול מהסכום שדרשה
המפקח על המקרקעין הפך את הסיפור, וקבע כי החברה לא הייתה מוסמכת כלל לתבוע את הדייר
המפקח על המקרקעין הפך את הסיפור, וקבע כי החברה לא הייתה מוסמכת כלל לתבוע את הדייר
חברת ניהול של בית משותף תבעה דייר על 767 שקל – ותשלם לו 1,250 שקל כהוצאות משפט. כך קבע המפקח על המקרקעין בפסק דין שבו דחה את התביעה, וקבע כי התובעת כלל לא הייתה מוסמכת לתבוע את הדייר.
הרקע לתביעה הוא טענה של חברת הניהול לחוב של הדייר בגין עבודות לאיטום הגג בבניין משותף ברחוב המלך חזקיה באשדוד. הנתבע שילם לחברת הניהול עבור העבודות 1,500 שקל, ונותר סכום נוסף של 767 שקל שבגינו הוגשה התביעה למפקח על המקרקעין באשדוד.
הנתבע טען להגנתו כי התובעת אינה מוסמכת להגיש את התביעה, מכיוון שאין מדובר בחוב בגין אי תשלום דמי ניהול אלא בהוצאת חריגה בגין עבודות איטום שנציגות הבית המשותף היא זו שהזמינה אותן והיא זו שממונה על גבייתן. עוד טען הנתבע כי על פי הוראת חבר הנציגות, עיכב את התשלום האחרון שיש לשלם בגין פרויקט זה, בסך 767 שקל, וזאת עד שיתקבל אישור מהנציגות כי הקבלן ביצע בדיקת הצפה בלא שנתגלו ממצאים שלילים, כפי שהתחייב כלפי הנציגות. עוד נטען כי לכל היותר הנציגות בלבד היא זו שמוסמכת להגיש נגדו תביעה בעניין זה.
הנתבעת, מצדה, טענה כי הוסמכה במפורש, בהחלטה שהתקבלה על ידי האסיפה הכללית, לבצע פעולות מול קבלן עבודות האיטום ולגבות מכל בעל דירה את חלקו היחסי. כן ציינה התובעת כי עובדה היא שהנתבע שילם את הסכום של 1,500 שקל לידיה ולא לידי הנציגות. הנתבע טען כי עשה כן בהוראת הנציגות.
המפקח אלעד אזר דחה את התביעה וציין בפסק הדין כי התובעת לא הוסמכה כדין להגיש נגד התביעה את התביעה. המפקח ציין כי נציגות הבית המשותף אינה רשאית להתפרק מהסמכויות ומהתפקידים שהוקנו לה בחוק המקרקעין ובתקנון הבית המשותף. סמכויות אלה, נקבע, כוללות גבייה של הוצאות הניהול והתחזוקה מכל בעל דירה בהתאם לחלקו היחסי, ובמידת הצורך הנציגות אף נדרשת לנקוט בהליכים משפטיים נגד דיירים.
במקרה שבו הנציגות רוצה להעביר את סמכותה לנקוט בהליכים משפטיים נגד בעל דירה המסרב לשלם את חלקו בהוצאות הניהול והתחזוקה, יש צורך בהסמכה מפורשת שתינתן בגדרה של החלטה של בעלי הדירות במסגרת אסיפה שלא מן המניין. בהסתמכו את פרוטוקול אסיפת הנציגות, המפקח קבע כי במקרה הנוכחי אמנם כונסה אסיפה שבה הוסמכה התובעת לגבות מכל בעל דירה באופן ישיר את חלקו בהוצאות, וזאת על מנת להקל על הוועד בגבייה מהדיירים ותשלום לספקים. עם זאת, המפקח קבע כי "אין לראות בהרשאה שניתנה לתובעת לבצע גבייה של הסכום המוסכם מכל דייר משום הרשאה גם לנקוט נגדו בהליכים משפטיים.
יתר מכך, המפקח ציין כי "אף אם הייתי נכון לקבל את הטענה כי ניתנה לתובעת ההסמכה לנקוט נגד בעלי דירות, לרבות הנתבע, בהליכים משפטיים, אזי הסמכה זו הוגבלה אך ורק לצורך גביית חלקו בעלויות האיטום… לעומת זאת, בהתייחס לבדיקת ההצפה נרשם במפורש כי רכיב זה ישולם מקופת הוועד". בגין עלויות האיטום, בסך 767 שקל, הוגשה התביעה.
"לא זו בלבד שהתובעת לא הוסמכה לנקוט בהליכים משפטיים נגד הנתבע לגביית הסכום של 767 שקל, אלא אף לא היתה מוסמכת כלל לגבות ממנו סכום זה שכן נקבע כי סכום זה ישולם על ידי הנציגות. מכאן שהנציגות בלבד רשאית לפנות לנתבע בדרישה לשלם סכום זה, ובמידת הצורך לנקוט נגדו בהליך משפטי", קבע המפקח, שהורה על דחיית התביעה.
הנתבע טען כי שילם 7,000 שקל בגין הוצאות. המפקח קבע כי לא היו הצדקה ומידתיות בסכום שכזה, וקבע כי התובעת תשלם לו הוצאות בסך 1,250 שקל.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?