מחיר הפרת ההבטחה לדיירים: 370 אלף שקל פיצוי על חנויות מזון בקומת המסחר של בניין מגורים

על הפרת התחייבות משלמים ביוקר: חברה יזמית הפרה התחייבות שלא להפעיל מסעדות בקומת המסחר בבניין – ותפצה רוכשי דירות ב-370,000 שקל. כך קבע בית משפט השלום בתל אביב, בפסק דין שבו קיבל תביעה שהגישו הדיירים נגד החברה. השופט אילן רונן קבע כי החברה היזמית הפרה ביודעין את ההסכם מול הדיירים, ולא חסך את ביקורתו: "התנהלות זו איננה אך הפרת הסכם, אלא גם הפרת האמון הבסיסי שניתן לצפות מיזם שהוא צד לחוזה צרכני".

החברה הנתבעת הקימה בניין מגורים בהוד השרון, אשר כלל גם מרכז מסחרי במפלס הרחוב של הבניין. להסכמי המכר שהסדירו את רכישת דירות התובעים צורף נספח הכולל הוראה המגבילה את השימוש במרכז המסחרי לכזה שאיננו כולל מכירת מזון. בסעיף נכתב כי השטחים המסחריים "לא ישמשו למסעדות בהן מבוצעות פעולות של טיגון שעלולות לגרום למטרדי ריחות ולא ישמשו למכולת או סופרמרקט שעיקר מטרתן הינה מכירת מזון".

עם זאת, מספר חודשים לאחר סיום הפרויקט ומסירת הדירות לתובעים, התברר להם שבמרכז המסחרי פועלים גם עסקים שעיקר פעילותם מכירת מזון. על רקע זה הגישו שבעה דיירים, שבבעלותם 4 דירות בבניין, תביעה נגד החברה היזמית. לטענת התובעים, הפרו הנתבעות (החברה היזמית וחברה בת שלה) את התחייבותן בכל הנוגע לאופי הפעילות במרכז המסחרי ובהפרה זו נגרם לתובעים נזק. לטענתם, במרכז המסחרי בבניין פועלים חנות פירות וירקות, מינימרקט ומעדנייה, דבר הפרה שמשמעותה הישירה פגיעה באיכות חיי התובעים, ירידה בערך הדירות שרכשו, ונזק לא ממוני.

התובעים טענו כי לכל דירה נגרם עקב כך נזק של 250,000 שקל. התביעה הוגשה במקור על ידי 5 משפחות, והיא הועמדה על 1,250,000 שקל, אך בהמשך מספר המשפחות התובעות ירד לארבע, וסכום התביעה למיליון שקל.

הנתבעות, מצדן, טענו כי לא ניתנה לתובעים או לכל רוכש דירה בבניין כל התחייבות המגבילה את השימוש במרכז המסחרי. עוד נטען כי הובהר לתובעים כי השימוש שייעשה במרכז המסחרי יהיה כל שימוש חוקי המותר בהתאם לתכניות המתאר הרלוונטיות. עוד טענו הנתבעות כי הן מכרו את זכויותיהן במרכז המסחרי.

השופט קבע בפסק הדין כי מקריאת ההסכם עולה כי הוא כולל הוראה המגבילה, במפורש, את השימוש במרכז המסחרי בשלילה גורפת של האפשרות שיפתחו בו עסקים "שעיקר מטרתם הינה מכירת מזון". הנתבעות טענו כי ההסכם אינו מחייב, וכי מדובר ברשות שניתנה להן לעצב את תקנון הבניין, אך השופט דחה עמדה זו: "הפרשנות שמציעות הנתבעות מביאה לתוצאה שאין בה כל הגיון".

עוד קבע השופט כי מהעדויות עולה כי נציגת החברה היזמית הצהירה, במפורש, כי במרכז המסחרי לא יפתחו עסקים שעיקר מטרתם מכירת מזון. השופט ציטט מתמלול שיחה שערכה נציגת היזמים עם אחד הדיירים וקבע כי הנציגה העניקה התחייבות קטיגורית שלא יופעלו עסקי מזון במרכז המסחרי. "כאשר גרסתם של התובעים אחידה, ונתמכת בתמליל השיחה עם נציגת הנתבעות, לא מצאתי סיבה שלא לקבל גרסה זו, ולקבל את הגרסה כי לפי מצגי הנתבעות נועד הסעיף בנספח השינויים לבטא התחייבות קטיגורית של הנתבעות שבמרכז המסחרי לא יפתחו עסקי מכירת מזון".

השופט קבע כי החברות היזמיות הוליכו שולל את רוכשי הדירות, והקימו במרכז המסחרי תשתיות המיועדות לעסקי מזון, כמו בורות שומן: "מתברר כי פיהם וליבם של הנתבעות לא היו שווים. בעוד לתובעים הן מציגות מצג של מרכז מסחרי המיועד לעסקים שקטים שאין עיקר פעילותם מכירת מזון, הבנייה עצמה הכינה תשתית לעסקים הכוללים מכירת מזון. מתברר, כי הרצון למכור דירות בפרויקט הביא את הנתבעות להצגת מצגים שאינם מלאים. להתחייבות אותה לא התכוונו כלל לקיים".

השופט ציין עוד כי הנתבעות מכרו את זכויותיהן בפרויקט "כשהן מותירות לאנחות את כל אלו שרכשו דירות בבניין על סמך ההתחייבויות שניתנו להם. התנהלות זו של הנתבעות איננה אך הפרת הסכם כפי שנמצא, אלא גם הפרת האמון הבסיסי שמצופה שיינתן ביזם שהוא צד לחוזה צרכני".

לפיכך, השופט הטיל על הנתבעות הוצאות בסך 25,000 שקל לכל אחת ממשפחות התובעים כנזק לא ממוני – ובסך הכל 100,000 שקל, וכן סכום של 11,963 שקל לכל אחת ממשפחות התובעים עבור  הוצאותיהם, ובסך הכל 47,852 שקל. בנוסף, השופט קבע, בהתאם לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, כי לדירות בקומות הנמוכות נגרם נזק רב יותר מאשר לדירות בקומות הגבוהות, שפחות מושפעות מפעילות העסקים. לפיכך, השופט קבע כי לדירה של התובעים 1 ו-2, המתגוררים בקומה 2, נגרם נזק בסך  48,330 שקל.

לדירה של תובעת 3, המתגוררת בקומה 1 נגרם נזק בסך 68,880 שקל, ולדירת התובעים 4 ו-5, המתגוררים אף הם בקומה ראשונה, נגרם נזק של 42,896 שקל. לדירת התובעים 6 ו-7, המתגוררים בקומה 16, לא נגרם נזק עקב הפעלת עסקי המזון. עם זאת, כאמור, כל התובעים קיבלו פיצוי לא ממוני וכן תשלום הוצאות. לסכום זה נוסף עוד שכר טרחת עורך דין בסך 60,000 שקל, ובסך הכל 367,958 שקל.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן