פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

סיפור יוצא דופן על החתמות של 400 דיירים מנווה שאנן - והתפנית שהגיעה מקומה מינוס שתיים במקלט

"כוח ברזנון" – המארגנת ונציגות הדיירים מחיפה, שהצליחו לקדם בשיתוף פעולה נדיר חתימות בשלושה בניינים שונים, בזמן ירי הטילים. איך הם עשו את זה?

קארן ברנזון // צילום: רז רוגובסקי | Depositphotos
קארן ברנזון // צילום: רז רוגובסקי | Depositphotos

בין הפגיעות מירי טילים בעיר חיפה, שגבו חיי אדם, התרחש סיפור יוצא דופן של נחישות וערבות הדדית במתחם התחדשות עירונית בשכונת נווה שאנן. הטילים לא עצרו ואף האיצו את פעילותם הנמרצת של דיירי מתחם סילברים ורטנר, כשברקע האזעקות ואיתן גם תחושת חוסר הביטחון וההבנה שדירה חדשה עם ממ"ד הוא צורך קיומי.

מדובר במתחם הכולל כ־400 דירות קיימות והוא מחולק לשלוש חלקות, שלכל אחת מהן נציגות עצמאית. למרות החלוקה והמורכבות, מדובר במתחם אחד עם חזון משותף, זאת הודות להחלטת הדיירים בכל שלושת החלקות לבחור באותה מארגנת שתקדם את המתחם כולו. 

באמון הזה זכתה קארן ברנזון, בעלים של משרד ברנזון ליווי בעלי דירות להתחדשות עירונית, שמספרת כי למרות שכנס חתימות שתוכנן ל־1 במרץ לא יצא לפועל בעקבות פרוץ המלחמה, נציגויות בעלי הדירות בחלקות בחרו להמשיך לפעול: "למרות שחלק מחברי הנציגות מתגוררים רחוק מהמתחם, נבנתה שגרת חירום", היא מסבירה, "פעמיים ביום קיימנו פגישות זום, שהפכו ל'חמ״ל' תפעולי. במסגרתן חולקו משימות באופן ממוקד – הגעה לדיירים מבוגרים, סיוע למי שאין לו בני משפחה בקרבת מקום, וחיבור בין שכנים לצורך ליווי אישי. כך נוצר מערך מבוסס אמון, רגישות וערבות הדדית". 

עם זאת, הפתרון שנמצא להמשך התקשורת היה רק שלב אחד בדרך המורכבת לקידום החתימות. "בתחילה ניסו לקדם חתימות דיגיטליות, אך מהר מאוד התברר כי הדבר אינו מתאים לכלל הדיירים", אומרת ברנזון, "בשלב זה, יחד עם הנציגויות, שהיו מתוסכלות מאוד מהמצב, פעלנו בנחישות וביקשנו מעורכי הדין לעבור להחתמות פרונטליות, שיאפשרו לכל דייר להבין, לשאול ולחתום באופן אישי".

בשלב זה הצטרפה למהלך עורכת הדין ממשרד רולוף יונאי ושות' אשר סייעה להוציא את התהליך לפועל בשטח, והובילה מעבר להחתמות נגישות, אנושיות ומותאמות למציאות המורכבת, הן במקלטים והן במעבר מדלת לדלת, אחד אחת, כדי להגיע לכל דייר.

עם העשייה והנחישות – הגיעה גם ההצלחה ושיתופי הפעולה צברו תאוצה. "נקודת המפנה התרחשה במקלט הבניין בסילבר 107, קומה מינוס שתיים. שם, בין אזעקה לאזעקה, החלו הדיירים להגיע, לעבור על ההסכמים ולחתום", אומרת ברנזון. 

את המהלך הובילו חברי הנציגות אירנה וולפוב, אילן ליפשיץ, נטעלי בנדר, מתן בן חור, לצד אלכס סצנקו, אהוד מירון, סרגיי ,לירן, שלומי וארז קדוש, כאשר ערב אחרי ערב, בתוך מציאות מורכבת, התקדמו הדיירים צעד אחר צעד לעבר הרוב הדרוש.

אל המערך המאורגן היטב נכנס גם היזם רמי לוי השקמה התחדשות עירונית, שדאג לשלוח למקלטים ציוד בסיסי שכלל מזרנים, כיסאות ומים, דבר שתרם לתחושת הביטחון של הדיירים ושיפר את תנאי  השהות במקלט.

נכון להיום, התהליך מתקדם בשלבים שונים בין שלושת חלקי המתחם. בשניים מתוך שלושת המתחמים כבר החלו החתימות בעוד שהמתחם השלישי, נמצא לקראת ערב חתימה על ההסכם. "את המתחם השלישי מובילה נציגות הדיירים אלה ורפאל, אשר סייעה גם לשני המתחמים האחרים. בזכות שיתוף הידע והניסיון שנצבר, נחסכה מהם דרך של ניסוי וטעייה, והם הבינו בצורה ברורה כיצד נכון להוביל את תהליך החתימות בזמן מלחמה ואזעקות מבלי לעכב את הפרויקט", מסכמת ברנזון. 

על תכנון הפרויקט אמון משרד האדריכלים יגאל לוי. היזם בכל החלקות הוא רמי לוי השקמה התחדשות עירונית. את הדיירים בשניים מתוך שלושת המתחמים מלווים משרדי עורכי הדין רולוף יונאי. את המתחם השלישי מלווה משרד עו"ד קוניק כהן. שמאי הבעלים הוא אור בוגין, ממשרד נחמה בוגין.
את היזם מייצגים עו״ד איתמר פנץ ועו״ד מעיין מורלי ממשרד סולומון ליפשיץ.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות