זאב גרינברג: "השאלה הבסיסית שעל כל אזרח לשאול - האם המבנה בו אני מתגורר באמת מסוגל להגן עליי?"

במציאות הביטחונית הנוכחית, זאב גרינברג סמנכ"ל ובעלים בחברת מידר, רואה בהתחדשות העירונית הרבה מעבר למיזם נדל"ני – מדובר עבורו בצו שעה להצלת חיים. בראיון חג לפסח, הוא אומר כי הסבבים מול איראן והניסיונות לפגוע בעורף האזרחי באמצעות טילים כבדי משקל מחייבים חשיבה מחודשת על תשתיות הבנייה בישראל. הוא מתריע כי מאות אלפי משפחות, בעיקר בפריפריה, מתגוררות במבנים ישנים ללא מיגון מינימלי, ומדגיש כי ללא מעורבות ממשלתית מאסיבית שתייצר היתכנות כלכלית באזורים אלו, העורף יישאר חשוף. מבחינתו, המיגון הוא הכרח קיומי ולא אופציה. 

מהי ה"אמת" שהתגלתה לנו לגבי מצב המגורים בישראל בזמן ירי טילים?
"המלחמה חשפה את האמת: בלי התחדשות עירונית אין ביטחון לאזרחי מדינת ישראל. במציאות מתמשכת של טילים ואזעקות, מבנים ישנים שנבנו ללא מיגון אינם רק אתגר נדל”ני, והם עלולים להוות סכנה ממשית לחיי אדם. הגיע הזמן להפסיק לחשוב שהתחדשות עירונית היא מותרות, ולהתחיל להתייחס אליה כאל מצרך חיוני להגנה על חיי אדם. מדינת ישראל מצויה בימים אלה בסבב שני מול איראן. המשטר האירני מנסה באופן מכוון לגרום לפגיעה רחבת היקף בעורף האזרחי, ייתכן מתוך מחשבה שפגיעה שכזו תוביל ללחץ פנימי על ממשלת ישראל לסיים את המערכה. לצורך כך, משתמשים האירנים בטילים כבדי משקל בעלי דיוק גבוה וטווחי פגיעה נרחבים".

כשאתה מסתכל על תשתיות הבנייה בערים שלנו, עד כמה המצב מדאיג לדעתך עבור האזרח הממוצע?
"איומים מתמשכים אלה מחייבים חשיבה מחודשת על תשתיות הבנייה העירוניות. השאלה הבסיסית שעל כל אזרח לשאול את עצמו: האם המבנה בו אני מתגורר באמת מסוגל להגן עליי? עבור מאות אלפי משפחות בישראל, התשובה מורכבת ומדאיגה. חלק נכבד מבנייני המגורים בישראל הינם בניינים ישנים, שנבנו בתקופות שבהן ממ"ד לא היה חלק אינטגרלי ממבני המגורים, מבנים אלו אינם תואמים לאיומים הנציבים בפנינו בתקופה הנוכחית . מציאות זו בולטת במיוחד בערי הפריפריה. בערים רבות בצפון ובדרום עומדים עד היום בנייני מגורים בני עשרות שנים, חסרי מיגון תקני מינימלי".

המדינה ניסתה לקדם פתרונות בעבר. מדוע אנחנו עדיין רואים כל כך הרבה מבנים ללא מיגון, במיוחד בפריפריה?
"כפי שאנו רואים מדי יום בשנים האחרונות, מיגון בסטנדרטים עדכניים, כאשר נעשה בו שימוש נכון, מציל חיים. לעומת זאת, כאשר טילים פוגעים או נוחתים בסמוך למבנים נעדרי מיגון, הסיכון לחיי אדם הופך לממשי במיוחד. אמנם, לאורך השנים ניסתה המדינה לקדם תוכניות התחדשות עירונית שונות שכללו חיזוק מבנים ישנים והתקנת מיגון מודרני, אולם המציאות בשטח מוכיחה שתוכניות אלה נכשלו. הדברים נכונים במיוחד ביחס לפריפריה, שם ערך הקרקע הנמוך מוביל לחוסר היתכנות כלכלית לביצוע התחדשות עירונית. בהתאם, כמות המבנים שעברו התחדשות עירונית בפריפריה נמוכה במיוחד. בדיוק כאן נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית יותר".

מה הצעדים המעשיים שהממשלה חייבת לנקוט כדי להבטיח את ביטחון העורף?
"על מנת לאפשר התחדשות אמיתית בכל רחבי הארץ, על המדינה לייצר את התנאים לכך. המדינה יכולה לעשות זאת באמצעות הגדלת תמריצים כלכליים, הרחבת זכויות בנייה או השקעה בתשתיות. מהלכים כמו אלה יכולים להפוך מתחמי מגורים ישנים ובלתי ממוגנים לשכונות חדשות ובטוחות, ולחזק בפועל את העורף האזרחי של מדינת ישראל. בסופו של יום, מערכות ההגנה האווירית הנהדרות של מדינת ישראל, לא יצליחו ליירט את כל האיומים המתרגשים עלינו. לאזרחי ישראל נדרשת בנוסף הגנה משלימה והכרחית של מרחב מוגן תקני. במציאות של מדינת ישראל, מיגון תקני איננו אופציה בלבד, אלא הכרח".

מה הלקח שצריך ללמוד?
"אם אנו רוצים שהסבב הבא לא ימצא אותנו עם אותם מבנים ישנים ואותן בעיות מוכרות, עלינו לפעול באופן מידי. כדי שזה יקרה, התחדשות עירונית חייבת להפוך לעדיפות לאומית מיידית".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן