הטענה של מוכרי הדירה: שומת ההשבחה נמסרה לעורך דיננו, ולא אלינו אישית

מוכרי דירה ביקשו לקבל ארכה להגשת ערר על היטל השבחה שנקבע להם, בטענה ששומת ההשבחה לא נמסרה לידיהם באופן אישי, אלא לכונס הנכסים שמונה לדירה שבבעלותם. ועדת הערר במחוז תל אביב לא התרשמה מטענתם, וקבעה כי התקופה להגשת הערר נמנית החל מהמועד שבו הובאה השומה לידיעת החייב, ולא בהכרח מהמועד שבו נמסרה לידיו. במקרה זה, נקבע, בעלי הנכס ידעו על השומה מרגע שהגיעה לידי כונס הנכסים.

את הבקשה הגישו בעליהם של דירה ברחוב סירני בגבעתיים, לאחר שנדרשו לשלם השבחה בגין אישורה של התחדשות עירונית גבעת רמב"ם, עקב מימוש זכויות במכר. למכירת הנכס קדם הליך של פירוק שיתוף בין בעלי הזכויות על הדירה, ומסיבה זו מונה כונס נכסים על זכויותיהם. לפני שנה נמכרה הדירה. הסכם המכירה נערך בין כונס הנכסים לבין הרוכשים. עקב כך נערכה שומת היטל השבחה. 

בסוף חודש אפריל 2025 נשלחה לכונס הנכסים שומת היטל השבחה ודרישת תשלום, ובראשית יוני הוא שילם את היטל ההשבחה שעמד על 268,865.67 שקל. בחודש נובמבר, למעלה מחצי שנה לאחר שנשלחה דרישת התשלום ולמעלה מחצי שנה לאחר תשלום היטל ההשבחה, הגישו שלושה מבעלי הדירה לוועדת הערר במחוז תל אביב את הבקשה להארכת מועד להגשת ערר על היטל ההשבחה.

לטענתם, מתקיימים טעמים מיוחדים להארכת מועד להגשת הערר, וזאת בין השאר מכיוון שהשומה לא הומצאה ישירות לבעלי הזכויות כדין אלא הומצאה לכונס הנכסים בלבד, וזאת בניגוד לחובת המסירה הישירה לבעלי הזכויות. בשל כך, לטענתם, לא עמדה להם אפשרות ממשית לבחון את השומה ולהגיש ערר במועד.

עוד נטען בבקשה, כי רק לאחר השלמת הליך הכינוס וקבלת המסמכים מידי הכינוס, התאפשר למבקשים לעיין בשומה ולהגיש את הערר. בנוסף, הנסיבות המשפטיות והכלכליות של הליך הכינוס מנעו מהם להתמודד עם שומת היטל ההשבחה במועד, ותשלום היטל השבחה בוצע מתוך אילוץ בלבד ולא מהווה ויתור על זכות הערר. לגופו של עניין, בעלי הדירה העלו טענות מהותיות כנגד החיוב, וטענו כי סכום היטל ההשבחה שנקבע אינו משקף את ההשבחה בפועל. בעיריית גבעתיים הביעו התנגדות לקבלת הבקשה.  

יו"ר הוועדה, עו"ד הדר מנצורי דוד, החליטה לדחות את הבקשה. בהחלטתה היא ציינה כי בהתאם לחוק, ניתן להגיש ערר על שומת השבחה בתוך 45 יום מיום שבו הובאה השומה לידיעת החייב. "עולה, אם כן, שהתקופה להגשת הערר נמנית החל מהמועד שבו הובאה השומה לידיעת החייב, ולא בהכרח מהמועד שבו נמסרה לידיו", נכתב בהחלטתה. "בכך אימץ המחוקק את 'כלל הידיעה' לצורך קביעת המועד להגשת ערעור על החלטה, וזאת בשונה מ'כלל ההמצאה'". עו"ד מנצורי דוד ציינה כי במשך שנים ניתנה בפסיקה עדיפות ל"כלל ההמצאה" – הגשת הודעה ישירות לבעל הדין, אך כיום יש עדיפות ל"כלל הידיעה" – להבאת הנושא שבדין לידיעת החייב, וזאת כל עוד ידיעתו של בעל הדין הוכחה.

לגופו של עניין, יו"ר הוועדה ציינה כי שומת ההשבחה נשלחה לבא כוחם של המבקשים, על פי בקשתו, ב-24 באפריל 2025, ומכאן שהמועד להגשת הערר היה עד 20 ביוני. הבקשה והערר הוגשו ב-17 בנובמבר. "מדובר באיחור של חמישה חודשים", נקבע. יו"ר הוועדה הבהירה כי הצדקה להאריך את מועד הגשת הערר: "המבקשים טוענים שאחת הסיבות שבגינן הגישו את הערר באיחור הוא שהשומה לא נמסרה ישירות לידיהם אלא לבא כוחם. אין לקבל טענה זו. משהכלל הקובע בעניין זה הוא הידיעה על השומה, ברור שאי מסירתה לידי המבקשים באופן ישיר אינה יכולה להוות סיבה מוצדקת לשיהוי", נקבע.

בעלי הדירה טענו בבקשה כי התקשו לפעול או לערער על השומה מכיוון שהיו מחויבים לאפשר את קידום עסקת הרכישה ולא להביא לעיכובה, בין היתר בשל נסיבות משפחתיות מורכבות והצורך להוציא את אחד האחים שהחזיק בנכס. לטענתם, רק לאחר מכן יכלו לפעול לגיבוש ערר מסודר. יו"ר הוועדה לא התרשמה מטענה זו, וקבעה כי "אין בכך טעם ממשי וכבד משקל, המצדיק הגשת הערר בשיהוי, לבטח לא בשיהוי כה גדול". 

עוד קבעה יו"ר הוועדה כי המבקשים יכלו לפנות בזמן אמת לוועדת הערר, בבקשה להארכת מועד להגשת הערר, אך לא פעלו בדרך זו, אלא שילמו את היטל ההשבחה, פעלו לרישום העסקה, ונמנעו מכל פעולה בעניין השומה במשך חודשים ארוכים. בכך הציגו בפני הוועדה המקומית מצג לפיו אין כל מחלוקת בעניין שומת ההשבחה. רק בחלוף 5 חודשים, נכתב, כשההיטל והשומה נעשו חלוטים וסופיים, הם מבקשים להתחיל בהליכי ההשגה. "בנסיבות אלה, איני מוצאת הצדקה להתיר את הגשת הערר. אני סבורה שיש לתת עדיפות לאינטרס של הוועדה המקומית שהליכי היטל ההשבחה יתנהלו באופן סדיר, יעיל ותקין, ולאינטרס בדבר ודאות תקציבית", נכתב. עוד קבעה עו"ד מנצורי דוד כי מהנימוקים שהועלו בערר עולה כי סיכויי ההצלחה.  

 

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן