מפקחי הבנייה ברשויות ברחבי הארץ // אילוסטרציה

משרד האוצר: מגפת הקורונה איננה עילת 'כוח עליון' לעיכוב מסירת דירות ופרויקטים

משרד האוצר מודיע: "המגבלות שהוטלו על המשק עקב המצב לא חלות על ענף הבניה בשל חיוניותו למשק ועל כן בשלב זה אין להכיר במצב כעיכוב שנגרם מ"כוח עליון". ענף הנדל"ן: "תדהמה וכעס"

כרמלה קופר 31.03.2020

אילוסטרציה

במכתב ששיגר היום גבי שוחט, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר למנכ"לי וסמנכ"לי משרדי הממשלה, הוא מבהיר כי עילת "כוח עליון" לא תעמוד ליזמים במקרה של עיכובים במסירת דירות ופרויקטים עקב משבר הקורונה. 

"חשבי משרדי הממשלה ויחידות הסמך מדינת ישראל מתמודדת בימים אלו עם מצב תקדימי וייחודי שלא נודע בעבר, תוך ניסיון לשמור על שגרה נדרשת בכל הקשור לשירותים חיוניים", כותב שוחט בהנחיות, וקובע כי: "ככלל, המגבלות שהוטלו על המשק עקב המצב לא חלות על ענף הבניה בשל חיוניותו למשק ועל כן בשלב זה אין להכיר במצב כעיכוב שנגרם מ"כוח עליון". עם זאת ככל שבפרויקט מסוים ייגרמו עיכובים כתוצאה מהמגבלות שהוטלו על המשק או שיחול שינוי במגבלות החלות על ענף הבניה, הדבר ייבחן בהמשך בהתאם להוראות ההסכמים והדין". 

עו"ד צבי שוב // צילום: כפיר סיוון
עו"ד צבי שוב // צילום: כפיר סיוון

עו"ד צבי שוב מומחה לתכנון בניה ונדל"ן, מסביר את משמעות ההנחיה, ואומר כי: " המכתב אותו מפרסם היום משרד האוצר בו הוא קובע כי לא ניתן להשתמש בסעיף "כוח עליון" כעילה לעיכוב במסירת פרויקטי נדל"ן עושה סדר וקובע וודאות סביב הסעיף שישנם קבלנים שכבר השתמשו בו על מנת להודיע לרוכשים על עיכובים במסירת הדירות. המכתב קובע כי על היזמים והקבלנים לעמוד במועדים אשר להם התחייבו בחוזה. חריגה ממועדים אלו מהווה עילה לתביעה ואסור לקבלנים לסמוך על סעיף זה, אלא אם כן בחוזה כתוב אחרת. על הקבלנים שכבר הקדימו ושלחו מכתבים לרוכשיהם על כך שיהיו עיכובים בגלל הקורונה והשתמשו בסעיף "כוח עליון" לדעת כי כעת הם נתונים לתביעה משפטית ובית המשפט הוא זה שיכריע בסוגיה זו".

ראול סרוגו // צילום: כפיר סיון
ראול סרוגו // צילום: כפיר סיון

ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ התייחס להנחיות בזעם, ואמר כי: "קראתי בתדהמה וכעס את המכתב שבנדון שיצא תחת ידו של מר גבי שוחט. כמעט בלתי נתפש כי מכתב שכזה וברוח הזאת, יוצא בעת המשבר החמור ביותר שידעה כלכלת ישראל וכל זאת, כשפני הדברים ועומק המשבר אינם ברורים. עם כל הכבוד, ויש לנו הרבה כבוד למר שוחט, הוא כנראה אינו יודע או אינו בקיא בפרטים ובעובדות על המשבר הענק שפוקד את ענף הבניה והתשתיות כמו גם את הכלכלה כולה – הכל בשל כוח עליון שלא ניתן היה לצפותו בישראל ובעולם שהוא נגיף הקורונה!! על מנת לסבר את האוזן, ענף הבניה סופג מאז שהתחיל המשבר פגיעה בשיעור של כ- %60 בתפקודו בין היתר בשל קיטון בכח האדם ובידיים עובדות, (לטובת ההמחשה בענף עובדים כיום 30 אלף עובדים מיו"ש במקום 65 אלף בימים כתיקונם). יתרה מכך, קיים מחסור חמור בחומרי גלם מיובאים ומגבלות קשות בתזרים המזומנים של העוסקים בענף – לצערנו, ההנחיה שיצאה תחת ידך למזמיני הממשלה, להקדים תשלומים, לא חלחלה אל השטח. ציפינו, כי במקומו של המכתב הנדון היה תופס מכתב ברוח שונה בתכלית, מכתב של עזרה ותמיכה – על מנת לעודד את העוסקים בענף הבניה והתשתיות שימשיכו לבצע את הפרויקטים בהם הם עסוקים בימים אלו של אי ודאות. ציפינו לטלפון עם שאלה כיצד ניתן לסייע לנו ולתמוך בנו. אך תחת זאת קיבלנו ירי בגב בדמות המכתב שבנדון, אשר ספק אם בכלל מר שוחט מוסמך לקבוע את הקביעה האומללה שבמכתבו. כידוע לך, ענף הבניה והתשתיות הינו המנוע המרכזי בכלכלת ישראל. קבלני הבניה והתשתית תמיד היו בחזית כל משימה וכל אתגר שמדינת ישראל העמידה בפניהם. מכתבים מהסוג הזה המהווים פגיעה קשה בקבלנים וברוח הלחימה שלהם עדיף היה שלא היו נכתבים כלל, בטח לא בשעת לחימה וקרב. אלה מושכלות ראשונים שכולנו למדנו בשדה קרב, אך מישהו אצלכם שכח וטעה!!!. הוצאת הודעות מהסוג של המכתב שבנדון שמקופלת בהם קביעה משפטית מרחיקת לכת – במציאות של משבר הקורונה – צריכה היתה להיעשות לאחר דיון מעמיק ובכובד ראש, בהובלת היועץ המשפטי לממשלה, ולא כלאחר יד כפי שנחזה שהמכתב שבסימוכין הוכן ושוגר. אבקש ממך להוציא לאלתר הנחיה המבטלת את האמור במכתב שבנדון."

יהודה הרציג // יחצ
יהודה הרציג // יחצ

היזם יהודה הרציג, אמר כי: "ההתנהלות המתרחשת בימים אלו בקרב מקבלי ההחלטות מעידה על כך יותר מתמיד כי מקבלי ההחלטות מנותקים מהשטח. אפשר להבין את הרצון העז של פקידי האוצר לשדר עסקים כרגיל ולהמשיך להחזיק פעיל את הענף הכלכלי ביותר למשק ושבעתיים בימים אלו בו המשבר הכלכלי האמיתי עודנו בפתחו, אך הדבר פשוט בלתי אפשרי! "אתם נוגסים בנו מכל הכיוונים". היתרי בניה הוקפאו, תפוקת העבודה ירדה לשליש (לפחות) עקב מחסור בכוח אדם. תקבולים מלקוחות נעצרו, ספקים ובנקים מהדקים את החגורה, מכירות חדשות בהקפאה מלאה ועוד. נשגב מבינתי איך ניתן להתעלם מכל המתרחש ולקבוע שהענף מתפקד במלואו ואין כוח עליון?! לצערנו, טענה זו של שליחי הציבור כלפי הממסד אינה חדשה, בימים אלו, לפני יותר מ- 3000 שנה פנה משה רבינו מנהיג העם אל פרעה באומרו "תבן אין ניתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו"?! החלטתם להעביד אותנו בפרך, ניחא. תנו לנו אמצעים. כולי תקווה כי מקבלי ההחלטות יואילו לצאת אל העם ולקבל יחד ובמשותף פתרונות לטובת כולם  ולא להמתין להפקת לקחים. אין לכם מספיק ממון בכדי לצבור ניסיון ויפה שעה אחת קודם".

ישי שנקולבסקי // באדיבות "פרפקט יזמות בנייה והשקעות"
ישי שנקולבסקי // באדיבות "פרפקט יזמות בנייה והשקעות"

ישי שנקולבסקי, מנכ"ל חברת פרפקט יזמות אמר כי: "הופתעתי לראות היום את תגובתו המנותקת של החשב הכללי, תגובתו נובעת כנראה מניתוק מהמציאות הקיימת כיום בשטח בענף . אמנם המדינה הכירה בענף הנדל"ן כ"חיוני" ואכן אפשרו לאתרי הבניה להמשיך לעבוד אבל חלק מהותי בהתקדמות העבודה תלויה בפועלי הבניין שחלקם הגדול פלסטינים כאשר חלק גדול מהפועלים חששו להשאר בארץ והחליטו לאחר מס' ימי עבודה רצופים ללא אפשרות מעבר, לחזור למשפחתם ולכן זה מאט את קצב העבודה העבודה, בנוסף העבודה תלויה במס' גורמים נוספים כגון יועצים ומתכננים שלא כולם זמינים לתת מענה כמו במצב רגיל וכן מפעלים וספקים שלא אפשרו להם להמשיך לעבוד ואינם יכולים לספק את חומרי הבניה (אלומיניום וכד').

מעבר לבנייה עצמה, ענף הנדל"ן תלוי לגמרי בתפקוד הרשויות, נכון למועד זה, מחלקות ההנדסה ברשויות השונות כמעט ואינן מתפקדות, וועדות משנה שנקבעו -בוטלו, פקידים שצריכים לפקח ולאשר טופסי 4 אינם נותנים מענה וגם רשויות נוספות כגון כיבוי אש, חברת חשמל והג"א אינם עובדים במתכונת מלאה. כל הגורמים שסקרתי, יחד ולחוד משפיעים וישפיעו באופן ישיר על קצב התקדמות וסיום ואכלוס הפרוייקטים. אז אמנם אתרי הבניה ממשיכים לפעול (אם כי בקצב נמוך) אבל כל המעטפת הדרושה לקידום פרוייקט מושבתת באופן מלא וחלקי. אני מקווה ומצפה מהמדינה ומערכת המשפט שיבינו לעומק את המצב ויכירו במשבר הקורונה כ"כוח עליון" ולא לצפות שחברות הנדל"ן והנלווים אליהם יספגו זאת בעצמם."

רועי אייז // צילום: אופיר אייב
עו"ד רועי אייז // צילום: אופיר אייב

עו"ד רועי אייז, שותף במשרד ליפא מאיר ושות' המלווה יזמים בעסקאות נדל"ן, מציין כי: "עקב מגפה עולמית, שלא היתה דומה לה מזה כמאה שנה, קבלנים וחברות בניה תלויים בגורמים חריגים שאינם בשליטתם ואותם לא יכלו לצפות ועל כן ספק רב אם מכתב עמדה של משרד האוצר יכול לקבוע או לשלול קיומו של "כח עליון", במיוחד בסיטואציה הנוכחית. גם הגדרתו של תחום הנדל"ן כחיוני בימים אלו, לא משנה את העובדה שמעגלי המשק המשיקים לתחום הנדל"ן פועלים במתכונת מצומצמת או לא פועלים כלל. בכל מקרה, הרי שלעיכוב שאינו בשליטת החברות ישנו גם הגנות חוזיות והגנות על פי דין ובסופו של דבר, תידרש בחינה של כל מקרה לגופו, נוסח סעיפי ההסכם הרלבנטיים, מה בפועל גרם לעיכוב ומה נעשה על ידי החברות לצמצום העיכוב או למניעתו".

עו"ד שני מנשרוב // צילום: תומר יעקובסון
עו"ד שני מנשרוב // צילום: תומר יעקובסון

עו"ד שני מנשרוב, עורכת דין בקבוצת הנדל"ן במשרד פרל כהן צדק לצר ברץ, אמרה כי: "ספק אם החרגת ענף הבניה מן ההגבלות והגדרתו כמפעל חיוני נכון לעת הזאת, מבטלת (או מצמצמת בפועל) את השפעותיה או נזקיה של המגפה על ענף זה. גם אם לאור ההחרגה לא כל עיכוב יוצדק ככזה הנובע מנסיבות המגפה ותוצאותיה, קשה הקביעה כי לא ניתן לראות באופן גורף במקרה זה כ"כוח עליון". כדי לדעת האם להכיר במצב הקיים כ"כוח עליון" ולאמוד את השפעת המצב יש לבחון את נסיבותיו של כל פרויקט, חוזה ועיכוב לגופו ומצידם של היזמים והקבלנים – לדאוג לתעד את הנסיבות המעכבות הספציפיות".

קראו עוד: מה המשמעות של כוח עליון?

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות