במציאות של אזעקות תכופות, יותר ויותר אזרחים מחפשים פתרונות זמינים מעבר לירידה למקלט הציבורי: הצבת מיגונית בחצר, הוספת ממ"ד במסלול מהיר, או פרויקט משותף בבניין. אז מה עדיף, כמה זה עולה, ומה חשוב לדעת לפני שמתחילים?
גם לאחר קרוב לשלוש שנים של לחימה מתמשכת במספר זירות, סוגיית המיגון הביתי נותרה מהותית עבור מיליוני ישראלים. לפי הערכות גורמי מקצוע, כ-40-50% מהאוכלוסייה עדיין מתגוררים בדירות ללא ממ"ד תקני.
דווקא בערים ותיקות וצפופות התמונה מורכבת יותר: בחלק מהמקרים, שיעור הדירות ללא ממ"ד מגיע לכ-70% ואף יותר, ובערים מסוימות כמו בת ים, בני ברק וחיפה אף נשמעות הערכות של עד כ-80%.
במצב זה, רבים מחפשים פתרון נגיש יותר מאשר ירידה למקלט ציבורי בכל אזעקה: החל מהצבת מיגונית, דרך הוספת ממ"ד לבית פרטי, ועד יוזמות משותפות בבניינים. אז מה האפשרויות, מה היתרונות והחסרונות, וכמה זה צפוי לעלות?
מיגונית בחצר? המיגון איננו תקני
"להבדיל ממה שנהוג לחשוב גם התקנת מיגונית מצריכה היתר", מסביר ציון דהן, יזם ויועץ פתרונות מיגון ביתיים. iForm – שיטה שפיתח לבניה משולבת הוכרה על ידי פיקוד העורף, והמכון לחקר הבניה ומיושמת בעשרות פרויקטים ברחבי הארץ. "ההתקנה של מיגונית לעומת ממ"ד אכן מהירה מאוד, אך צריך לקחת בחשבון שמבחינת פיקוד העורף מיגונית איננה מוכרת כמיגון תקני".
גם המהנדס דימה ליטווק, ראש מחלקת טכנולוגיה, מכניקה ועיצובים, ועורך פטנטים בקבוצת ריינהולד כהן אשר כתב עשרות פטנטים רשומים למוצרי ממ"ד מבהיר: "מבחינה מקצועית, ממ״ד נחשב לפתרון הבטוח והעדיף יותר. מיגונית היא פתרון טוב במצבים שבהם נדרש מענה מהיר או כשאין היתכנות לממ״ד, אבל כשאפשר לבנות ממ״ד תקני, זה בדרך כלל הפתרון הבטוח יותר".
התקנת ממ"ד במסלול המהיר
מאז מלחמת חרבות ברזל, יצא פיקוד העורף במסלול מהיר לבעלי בתים צמודי קרקע או לדירות במבנים של עד שתי קומות: תוך אפשרות לקבל אישור לבניית ממ"ד בתוך 14 ימים, ללא צורך בהיתר בנייה.
"תוספת ממ״ד לבית קיים היא מהלך הנדסי ותכנוני מורכב, ולא רק תוספת של עוד חדר", מבהיר ליטווק. "לפני הביצוע צריך לבדוק את מצב השלד והיסודות, את מיקום הממ״ד ביחס לבית, ואת היכולת לשלב אותו בצורה נכונה ובטוחה במבנה הקיים. מעבר לכך, חשוב להבין שגם כשיש מסלול מקוצר או פטור מהיתר, עדיין נדרש תכנון מקצועי של אדריכל ומהנדס, עמידה בדרישות פיקוד העורף וביצוע מדויק לפי התקן. כשמתכננים נכון, ממ״ד לא רק משפר את המיגון אלא גם משתלב בחיי היומיום ואף יכול לתרום לערך הנכס; כשמתכננים לא נכון, עלולים להיווצר קשיים תכנוניים, עלויות מיותרות ופגיעה בתפקוד הבית".
ומה לגבי עלויות?
"הוספת ממ"ד לבית קרקע, תתחיל ב- 160 אלף שח' פלוס מע"מ. אם קיבלתם הצעה נמוכה יותר, כנראה הממ"ד שהוצע לכם לא לפי הספר. מצד שני, מדובר בהוצאה שמגדילה את ערך הבית ותקבלו אותה בחזרה בעת המכירה", מחדד דהן.
התקנת ממ"ד לדירות בבניין
בישראל הצפופה והיקרה רוב האוכלוסייה מתגוררת בבניינים, כך שהמסלול המהיר פחות רלוונטי. אז מה התהליך שצפוי לי אם ברצוני להוסיף ממ"ד לדירות בבניין?
"ראשית יש צורך לקבל הסכמה מכלל הדיירים, בדומה להוספת מרפסת", מבהיר דהן. "לאחר הגשת הבקשה, יש צורך להמתין להיתר, תהליך שבדרך כלל לוקח לא פחות משנה". למרות שגם גיוס הדיירים וקבלת ההיתר הוא תהליך מורכב, מרגע שאלו התקבלו מייצרת השיטה שפיתח דהן "משנה משחק" משמעותי בתהליך הבניה.
בניית ממ"ד נעשתה עד כה באחת משתי שיטות – שיטה קונבנציונאלית לבניה בשטח או שיטה טרומית של הרכבה מרחוק, שמוגבלת במשקל הממ"ד והיכולת להרים את היחידות לגובה בבניינים רבי קומות. "השיטה המשולבת שפיתחנו מאפשרת בניית ממ"ד שלם אך חלול, שלד ריק ללא בטון ששוקל כ-10% ממשקל הממ"ד הסופי. המשקל הקל מאפשר הנפה של השלד לגובה, ללא מגבלה במספר הקומות, עם יציקת בטן לתוך שלדי הקיר לאחר ההרכבה. בין היתרונות, מדובר על שיטת בניה שמצריכה רק רבע מכוח האדם שנדרשת בשיטות האחרות, כך שגם עיכובים כתוצאה ממחסור בכוח אדם הרבה פחות משפיעים עלינו".
האם יש צורך לשדרג ממ"ד קיים אך ישן?
"ברוב המקרים, ממ״ד ישן לא 'משדרגים' בגלל גילו בלבד, אלא בודקים אם הוא עדיין תקין, שמיש ועונה על ייעודו", מבהיר ליטווק. "מה שבאמת חשוב הוא מצב הדלת והחלון, האטימות, צינורות האוורור, מצב הבטון והסדקים, חדירות שבוצעו לאורך השנים לקירות, ונוכחות של אלמנטים שפוגעים בתפקוד החדר המוגן. אם במשך השנים נעשו שינויים לא מבוקרים, למשל קידוחים, החלפת אביזרים לא תקניים, פגיעה בפתחים או שימוש לא נכון בחדר, אז בהחלט ייתכן שיש צורך בהשבה למצב תקין ואף בהתאמות. גם תקנות ומפרטים עדכניים מדגישים בדיקות אטימות, מסגרות מגן, מערכות אוורור וסינון ואישורי התקנה תקניים", הוא מסכם.
האם ימשיכו לבנות מרחבים מוגנים קומתיים במקום ממ"ד גם בדירות חדשות?
"ממ"ק הוא פתרון שממוקם בשטח הציבורי של הקומה ומשותף למספר דירות. מבחינה אדריכלית מדובר לעיתים בפתרון שמאפשר גמישות גדולה יותר בתכנון הדירות עצמן, במיוחד בפרויקטים של התחדשות עירונית שבהם עובדים בתוך מעטפת קיימת ולעיתים מתמודדים עם מגבלות של שלד, קווי בניין, גרעיני מעליות או צפיפות גבוהה, אך מדובר בפרויקטים שנפוצים פחות. במקרים כאלה ממ"ק יכול להיות פתרון יעיל שמאפשר להוסיף מיגון מבלי לפגוע משמעותית בתכנון הדירות", מסביר אדריכל עדי רובננקו, ממשרד רובננקו אדריכלים.
עם זאת, כאשר הדבר מתאפשר תכנונית, ממ"ד נחשב בדרך כלל לפתרון המועדף גם מבחינת נוחות השימוש וגם מבחינת תחושת הביטחון של הדיירים. הגישה הישירה מתוך הדירה חשובה במיוחד למשפחות עם ילדים קטנים, לאוכלוסייה מבוגרת ולמצבים של אזעקות תכופות שבהם כל שנייה חשובה.
בהקשר הזה ראוי לציין גם את ההתפתחות הרגולטורית אחרי מלחמת "חרבות ברזל" שמאפשרת לתכנן ממ"ד הכולל גם חדר רחצה. מדובר בשינוי משמעותי מבחינה תכנונית ואיכותית, כאשר הממ"ד משולב כחדר פונקציונלי הכולל תשתיות נוספות ומשפר את התפקוד שלו כחלק מהדירה ביום יום. לצערנו במצב הביטחוני במדינה שלנו יש לעיתים צורך בשהייה ממושכת במרחב המוגן והממד הזה מאפשר שהייה נוחה יותר. עבור אדריכלים זו הזדמנות לתכנן חלל רב-שימושי שמחזק הן את רמת המיגון והן את איכות המגורים".
*המידע מובא כידע כללי, מטעם בעלי המקצוע – ואיננו מהווה תחליף לייעוץ מקצועי
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?
