banner
איציק סימון // צילום: דני שביט | Depositphotos
איציק סימון // צילום: דני שביט | Depositphotos

איציק סימון: "תחום ביטוחי הבנייה גרם בשנים האחרונות להפסדים למבטחים"

השינויים הדרמטיים בשוק ביטוח עבודות קבלניות, הגזרות החדשות, התייקרות הביטוחים, התנאים החריגים שמוצבים ליזמים ועד לסירוב לבטח פרויקטים – איציק סימון, המתמחה בביטוחים בהתחדשות העירונית – עם כל הרפורמות של השנה החולפת וההמלצות לשנת 2022

מגדילים 30.12.2021

בשנתיים האחרונות אנו עדים לשינויים בשוק ביטוחי הבנייה בישראל שהוקשחו באופן דרמטי בשנה האחרונה ומשפיעים (גם) על פרויקטים של התחדשות עירונית כגון פינוי בינוי או תמ"א 38. 

התופעה נובעת בעיקר כתוצאה משינוי מדיניות של מבטחי המשנה בחו"ל. דהיינו, שינוי כללי המשחק מצד חברות הביטוח הבינלאומיות שמספקות לחברות הביטוח הישראליות את מעטפת הביטוח והגיבוי הכלכלי. 

השינויים משמעותיים עבור קבלנים ויזמים בפרויקטים של התחדשות עירונית ובעקיפין  עבור בעלי הדירות. מומחים סבורים שהם בעלי השפעות רוחביות על ביטוחי ההתחדשות העירונית, המצויה, כפי שיוצג להלן, בשיא של כל הזמנים. חשיבות ההתחדשות העירונית הודגשה ביתר שאת לאור מקרים כמו קריסת המבנה בחולון, שהסתיים בנס ללא נפגעים, רק בזכות ערנות יוצאת דופן של אנשי הצלה. 

השינויים בשוק הביטוח מאופיינים במספר "גזירות" שניחתו על ענף ביטוחי הבניה בישראל:

  • הפחתת סמכויות חברות הביטוח בישראל ע"י מבטחי המשנה, הבאה לביטוי בין היתר בהפחתת הסכום המקסימאלי האפשרי לביטוח פרויקט ללא פנייה למבטחי המשנה וללא קביעת תנאים מיוחדים ע"י מבטחי המשנה. 
  • התייקרות במחירי הפוליסות והתייקרות להארכת תקופת הביטוח בעת הצורך. 
  • הקשחה בחיתום פרויקטים של התחדשות עירונית – חיתום קפדני הכולל בין היתר בדיקה יסודית של סיכוני הפרויקט, מידת הסיכון למבנים שכנים והיתכנות ביטוח הפרויקט באופן כללי. 
  • בעקבות מס' קריסות מבנים שאירעו השנה – התייחסות ספציפית ומחמירה להיבטים שקשורים למצב המבנה הקיים והיתכנות ביטוחו בפרויקט חיזוק. 
  • הרעת תנאים והצבת חריגים חדשים הן בכיסוי בפרק הרכוש והן בכיסוי בפרק אחריות כלפי צד שלישי בפוליסה הקבלנית. 
  • זינוק בסכומי ההשתתפויות העצמיות בכל שלושת הפרקים בפוליסה.
    איך מתמודדים עם העניין והאם אפשר להמתיק את הגלולה? בטקסט הבא אעמוד על מקור השינויים ואמנה כמה צעדים אופרטיביים.

מקור השינוי – הפסדים למבטחים ולמבטחי המשנה בשוק הביטוח העולמי
תחום ביטוחי הבנייה גרם בשנים האחרונות להפסדים למבטחים ולמבטחי המשנה בחו"ל. מה שהחל כטפטוף בשנים 2017-2018 הגיע לכדי סופה ב-2019. בשנה זו ההפסדים היו כל-כך גדולים עד שרבים ממבטחי המשנה החליטו לחשב מסלול מחדש. מנכ"לי החברות נדרשו להכין תוכניות עבודה ל-2020 שיביאו למעבר לרווחיות.

ענף הבנייה הישראלי יצר הפסדים גדולים יותר ביחס למדינות אחרות בעיקר בשל כמה מאפיינים ייחודיים:

  • ריבוי תאונות עבודה – תאונות בנייה רבות ובכללן שיעור גבוה של תאונות עבודה קטלניות. 
  • שיעורי פיצוי גבוהים – שיעורי פיצוי גבוהים במיוחד בתביעות נזקי גוף.
  • גל תביעות שיבוב משמעותיות מצד המוסד לביטוח לאומי כלפי קבלנים ראשיים – המל"ל הגיש, כנגד קבלנים ראשיים וחברות הביטוח המבטחות אותן, תביעות שיבוב בסכומים גבוהים. כולל הטלת אחריות כקבלנים ראשיים בתאונות בהם נפגעו עובדי קבלני המשנה. 
  • "זנב ארוך" בחבויות – משך ההתנהלות של תביעות צד שלישי גוף וחבות מעבידים הוא ארוך. כל עוד תביעת הניזוק כלפי המבוטח לא התיישנה – אין התיישנות לתביעת המבוטח כלפי חברת הביטוח שלו. הדבר יוצר חוסר וודאות לאורך שנים רבות בהן לא ברור לחברת הביטוח האם הביטוח היה ריווחי או הפסדי עבורה. 

לסיכום ביניים – לא רק שמבטחי המשנה בחו"ל החליטו להיזהר, אלא שהשוק הישראלי, על המאפיינים הייחודיים שלו, ספג מכה חזקה במיוחד. הדברים מודגשים במיוחד לגבי פרויקטים של ההתחדשות העירונית שנחשבים לרגישים באופן ספציפי. 

התייקרות, תנאים וחריגים נוקשים וסירוב לבטח
כבר במחצית השנייה של 2019 הודיעו מבטחי משנה מובילים שאין בכוונתם לחדש את הסכמי ביטוח המשנה, לחברות ביטוח בישראל, בתחום ביטוח העבודות הקבלניות. ההודעה התממשה ויזמים/קבלנים רבים שביקשו לרכוש ביטוחים פקולטטיביים ברבעון האחרון של אותה השנה נתקלו בקשיים, סירובים, עלויות גבוהות והקשחת תנאים. 

השינוי הורגש במלוא עוצמתו ב-2020. תמיכת מבטחי המשנה בחברות הביטוח הישראליות צומצמה לעתים רק לפרק הרכוש בפוליסה הקבלנית וסמכות החיתום לפי שווי הפרויקט הוקטנה והוגבלה. מבטחי משנה דחו בקשות להשתתפות בפרקי חבות מעבידים וצד שלישי, וחלקם הסירו לחלוטין את ידיהם משוק ביטוחי הבנייה בעולם בכלל ובישראל בפרט. 

בסוף 2020 עלו המחירים בחוזים השנתיים מול מבטחי המשנה ברכישת ביטוח ובבקשות להארכת פוליסה. העלייה תורגמה באופן כמעט מידי להתייקרות הפוליסות בארץ. 

כיום, חברות קבלניות בישראל שפועלות בשוק ההתחדשות העירונית, נתקלות לא מעט בהצעות ביטוח יקרות ולעתים מתקשות להשיג ביטוח ראוי בפרויקטים "עתירי סיכון". 

לעתים רבות הפוליסות אף כוללות תנאים נוקשים לכיסוי הביטוחי. לדוגמה, בחלק מחברות הביטוח יש דרישה בלתי ניתנת ליישום – שכל הקבלנים באתר יהיו קבלנים רשומים וכן דרישות כמו ביטוח צד שלישי וחבות מעבידים לפעילות עגורנים ומעליות משא באתר בנפרד מביטוח העבודות ועוד. 

איך מתמודדים עם הסוגייה?
אנו מקבלים לא מעט פניות ושאלות בנושא, על כן ראיתי לנכון לספק מספר כללים שיכולים לסייע בהתמודדות עם השינויים המשמעותיים. מעל הכול חשוב להבין את המהות והיא שהקפדה על בטיחות בעבודות בנייה היא לא המלצה אלא חשיבה אסטרטגית וניהולית. 

    • רצוי לרכז את מלוא מערך הביטוח מול חברת ביטוח אחת כדי ליהנות מ"מרכז כוח" ותנאי מיקוח מיטביים. 
    • חשוב לבטח את הפרויקט באופן מלא מהיום הראשון ולא לעשות "ביטוח בשלבים" כי בשלב השני עלול להיווצר קושי, עליית מחיר משמעותית או סירוב לבטח. 
    • יש לנהל מו"מ מקצועי על כל הכיסויים לרבות תנאי המיגון, תנאי החיתום, ההחרגות, ההרחבות, הסייגים לכיסוי הביטוחי, תנאי התשלום ועוד. 
    • מוטב להימנע מהגשת תביעות קטנות שעלולות "ללכלך" את תיק הביטוח של היזם /הקבלן.
  • והכי חשוב: יש לנקוט בפעולות שוטפות לשיפור רמת הבטיחות באתרי הבנייה ובכך להביא לשיפור מצב תיק הביטוח והתביעות של הקבלן/היזם. 

לסיום, בנימה אופטימית: האנליסטים צופים שבשנת 2023 כבר נראה שינוי לטובה ושוק "רך" יותר.

*כותב המאמר, איציק סימון, הינו הבעלים והמנכ"ל של משרד "איציק סימון הסוכנות המובילה לביטוחי בנייה"

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

לרשימת 70 המשפיעים בנדל"ן והתחדשות עירונית >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות