בעירייה קבעו כי לתובעת, חברה בבעלות קיבוץ נצר סרני, לא היו זכויות על המקרקעין, שבגינם הוגשה התביעה
חברה בבעלות קיבוץ נצר סרני הגישה תביעה בסך 96 מיליון שקל נגד הוועדה המקומית רמלה, בעקבות אישור תכנית להקמת מתחמי תחזוקה ותפעול של רכבת ישראל בלוד ורג"מ (אזור התעשייה המשותף לרמלה, גזר ומודיעין). הוועדה המקומית דחתה את התביעה בישיבתה האחרונה, לאחר שקבעה כי לחברה התובעת, נצר נשרים, לא זכויות על הקרקע במועד הגשת התביעה.
נצר נשרים הגישה לפני כארבע שנים תביעה לפיצוי בגין ירידת ערך בעקבות אישור תכנית תת"ל 45 א', "מתחמי תחזוקה ותפעול רכבת ישראל לוד ורג"מ". התביעה הוגשה בהתאם לסעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, שקובע את חובת הוועדה המקומית לפצות בעלי מקרקעין הנמצאים בתחום תוכנית העוברת שינוי, בגלל השינוי בתוכנית. התכנית, שאושרה בראשית 2018, קובעת מסגרת תכנונית להקמת מתחמי תחזוקה, דיור ותפעול רכבתיים בשני אתרים: בלוד וברג"מ, על מנת לאפשר בין היתר, הקמת מתחמי ומבני תפעול, דיור ותחזוקה למערכי הרכבות, לציוד נייד ונייח, הקמת מבני משרדים ומנהלה, מחסנים ומבנים ומתקנים נוספים עבור רכבת ישראל.
לטענת החברה התובעת, האישור התכנית גרם לפגיעה במקרקעין, וזאת לאור אי חידוש חוזי חכירה מול רמ"י. לתביעה צורפה שומה משמאי מקרקעין, ממנה עולה כי לשיטת התובעת אישור התכנית גרם לפגיעה בסך של 96 מיליון שקל. התביעה הוגש במשותף נגד שלוש הרשויות החברות במיזם טרמינל 6 (מתחם הרג"ם, המשויך לרמלה, מ.א גזר ומודיעין), ובהמשך נעשתה הפרדה בתביעה בין הרשויות.
במקביל, החברה הגישה תביעה נגד רמ"י, שנדחתה בבית המשפט. לאחר דחיית התביעה נגד רמ"י, עלתה לדיון בוועדה המקומית רמלה התביעה שהגישה נגדה החברה. התביעה הועברה לרכבת ישראל שהיא גורם משפה עד 70 אחוז בהתאם לתכנית.
בדברי הסבר לחברי הוועדה המקומית נכתב כי מבדיקת המסמכים שהוגשו ע"י התובעת, וכן מבחינת פסק הדין בתביעה נגד רמ"י, עולה כי לא היו בידי התובעת זכויות במקרקעין. על רקע זה, היועץ המשפטי של העירייה המליץ לדחות את התביעה על הסף.
הוועדה המקומית אימצה את המלצת חוות הדעת המשפטית, ודחתה את התביעה. עוד קבעה הוועדה כי המקרקעין של החברה התובעת אינם מצויים בתחום מרחב התכנון של רמלה ומשכך, אין כל עילת תביעה נגד הוועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
