אושר חוק שיקום מתחמי ההרס בדרך של התחדשות עירונית: "נולד מתוך כאב אמיתי"
אחרי שנה של דיונים – החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית: אלו הם עיקרי השינויים שישפיעו על בעלי הדירות
אחרי שנה של דיונים – החוק אושר לקריאה שנייה ושלישית: אלו הם עיקרי השינויים שישפיעו על בעלי הדירות
ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה לקריאה שניה ושלישית את הצעת חוק שיקום נזקי מלחמה בדרך של התחדשות עירונית.
בתום סדרה של דיונים ארוכים, וכשנה לאחר "עם כלביא" שהביא לגיבושה – אישרה ועדת הפנים והגנת הסביבה את הצעת החוק הממשלתית שמוזגה עם הצעת החוק של ח"כ יעקב אשר, שתסייע לתושבים שביתם נפגע מנזקי המלחמה.
מטרת הצעת החוק היא שיקום אזורים שנפגעו מנזק מלחמה בדרך של התחדשות עירונית, והיא עוסקת בשלושה רבדים: רובד ההכרזה, הרובד התכנוני והרובד הקנייני המאזן בין האינטרס הציבורי והצורך בשיקום מהיר ואיכותי לבין זכויותיו הקנייניות של הדייר.
בבסיס המתווה מוצעת האפשרות לכלל בעלי הדירות להשתתף בפרויקט ההתחדשות העירונית או לבחור במסלול פיצוי כספי (Buy Out), תוך קידום תהליך שנועד לבחור יזם, שיהיה מחויב לבצע ההתחדשות העירונית ולשלם את הפיצוי הכספי לבעלי הדירות שיבחרו בכך. בתוך כך, החוק ספג לא מעט ביקורת והתנגדויות, בעיקר מצד אנשי מקצוע, גופים וארגונים המייצגים את דיירי ההתחדשות העירונית ומבקשים לשמור על זכויות הדיירים.
נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, שלקחה חלק בדיונים, אמרה כי: "זהו רגע היסטורי. חוק שנולד מתוך כאב אמיתי של אלפי בעלי דירות שראו את בתיהם נהרסים מטילים איראניים – עכשיו, לאחר מאבק מתמשך, חייב להיות גם צודק".
בוגין התייחסה לשינוי המשמעותי שנקבע לפיצוי במסגרת ה-Buy-Out . על פי החוק שאושר, הפיצוי יחושב לפי שווי הדירה העתידית – כלומר השווי המהוון של הדירה המשודרגת שאמורה הייתה להתקבל בפרויקט התחדשות עירונית, בניכוי של כעשרה אחוזים בשל ההיוון. "זהו שינוי דרמטי לטובה", אומרת בוגין, זאת לאחר שבנוסח המקורי, שגובש ע"י הממשלה, בעל דירה שיבחר ב"חלופת היציאה", כלומר מכר של דירתו ליזם במסגרת מנגנון ה-Buy out יהיה זכאי לפיצוי לפי שטח דירתו הישנה שנהרסה בלבד. "זו הייתה יכולה להיות פגיעה כפולה – אחת על ידי הטיל האיראני והשנייה מידי המדינה. מה אשמתו של האזרח הפשוט שהבית שלו נפגע?".
שינוי משמעותי נוסף שהושג הוא הסרת חלופת ההפקעה מהחוק. בנוסח המקורי שהוצג ע"י הממשלה, במקרה שבניין לא הגיע לרוב הנדרש, היתה המדינה רשאית להפקיע את דירות הסרבנים. במקום ההפקעה, הוכנס לחוק מנגנון לפיו במקרים של חוסר הסכמה, ניתן לפנות לבית משפט – ובכל מקרה, גם מי שבית המשפט מורה לו להצטרף למהלך יהיה זכאי לדירה חדשה או לפיצוי כספי ראוי, ולא לפיצויי הפקעה הנמוכים בהרבה. "הפקעה היא המהלך האכזרי ביותר שניתן לנקוט כנגד קניינו של אדם. על פי החוק בישראל, הפקעה מותרת רק לצורכי ציבור. הנוסח המקורי של החוק סטה מעיקרון זה: הוא ביקש ליטול מבעלים את קניינם ולהעביר את הנכס לגורם פרטי. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להעניש את נפגעי המלחמה בכלי שכזה", אמרה בוגין.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?