ליל סדר במקלט: זכויות, חובות וגבולות השימוש ברכוש המשותף בשעת חירום
טקס אינו גובר על חיי אדם: מה קובע חוק המקרקעין ומהו גבול הנימוס והשכנות הטובה בעת חירום?
טקס אינו גובר על חיי אדם: מה קובע חוק המקרקעין ומהו גבול הנימוס והשכנות הטובה בעת חירום?
בימי מלחמה, כאשר האיום הביטחוני מאלץ משפחות רבות לחפש מחסה במקלט המשותף, עולה שאלה שהיא בו-זמנית משפטית, מעשית וערכית: האם מותר לקיים את ליל הסדר במקלט הבניין המשותף?
חשוב להבין מה קובע חוק המקרקעין ומהו גבול הנימוס והשכנות הטובה בעת חירום. מצד אחד, המקלט הוא רכוש משותף שנועד בראש ובראשונה להגן על דיירי הבניין בשעת סכנה, ולכן השימוש בו צריך להיעשות באופן שלא ימנע מאחרים להיכנס אליו ולא יפגע בבטיחות. מצד שני, דווקא בעתות קשות ישנה חשיבות לשמירה על תחושת קהילה ועל קיום מסורות המעניקות יציבות ותקווה. לפיכך, אם מתקבלת הסכמה רחבה בין הדיירים והאירוע נערך בצורה מכבדת, שקטה ואחראית שאינה מפריעה לשימוש במקלט לצורכי הגנה, ייתכן שניתן לשלב בין הצורך הביטחוני לבין הרצון לשמור על רוח החג.
המקלט כרכוש משותף: המסגרת הקניינית
נקודת המוצא המשפטית ברורה וחד-משמעית: המקלט מוגדר כרכוש משותף. לפי סעיף 52 לחוק המקרקעין (תשכ"ט–1969), המקלט אינו שייך לדירה ספציפית או לשכן מסוים, אלא מהווה קניין משותף של כלל בעלי הדירות בבניין. המשמעות הנגזרת מכך היא שאף דייר אינו רשאי להשתלט על המקלט או לנעול אותו לשימושו האישי; לכל בעל דירה עומדת הזכות הקניינית המלאה לעשות בו שימוש. מכאן שקיים איסור מוחלט על שימוש אישי ייחודי המדיר את שאר הדיירים מלהיכנס למקלט, וביתר שאת בשעת חירום.
עם זאת, לעיתים תקנון הבית המשותף או החלטות של אסיפת הדיירים עשויים להסדיר היבטים מסוימים של השימוש ברכוש המשותף. לכן ייתכנו הבדלים בין בניינים שונים, כל עוד ההסדרים אינם פוגעים בזכות הגישה למקלט ובייעודו כמחסה בשעת חירום.
עיקרון השימוש הסביר
חוק המקרקעין מעגן את עיקרון "השימוש הסביר" ברכוש המשותף, המאפשר לכל דייר לעשות שימוש רגיל וסביר בשטח זה ללא צורך בהחלטת אסיפת דיירים, ובלבד ששימוש זה אינו מונע שימוש דומה מאחרים או גורע מזכותם לגישה. במציאות הביטחונית הנוכחית, קיום ליל סדר במקלט – ממניעי מלחמה – נחשב בדרך כלל לדבר הנכון בעת שהדירה הפרטית אינה ממוגנת
בהקשר זה חשוב לציין כי חוק המקרקעין וחוק ההתגוננות האזרחית (תשי"א–1951) קובעים כי המקלט חייב להיות פנוי ומוכן לשימוש כמחסה בכל רגע נתון. כך לדוגמה, הפיכת המקלט למחסן או חסימתו מהווה עבירה פלילית שניתן להגיש בגינה כתב אישום.
לפיכך, הנגזרת המעשית לליל הסדר ברורה: ניתן לפרוש מפה, להדליק נרות ולקרוא בהגדה, אך הטקס אינו גובר על חיי אדם. ברגע שמופעלת אזעקה, על עורכי הסדר לפנות מיידית מקום לכל שכן או אדם המבקש להיכנס. מבחינה משפטית, מניעת כניסה היא הפרת זכות קניינית שעשויה לחשוף את המסרב לתביעה אזרחית במקרקעין, המושתתת על עיקרון תום הלב
המלצות מעשיות לערב החג
כדי לשמור על אווירת החג ועל יחסי שכנות טובים, מומלץ לנקוט בצעדים הבאים
קיומו של ליל הסדר במקלט תחת איום אינו פחיתות כבוד, אלא עדות ליכולתו של העם לשמור על מסורתו גם בתנאי לחץ ומלחמה. החוק מאפשר זאת והמוסר מחייב לעשות זאת תוך כבוד הדדי. בדיוק כפי שהחירות שייכת לכולם.
*הכותבים הינם עורכי דין שחר לוינזון וחנאן דכור עורכי דין, ממשרד יוסף ישורון ושות', המתמחים בהתחדשות עירונית ותכנון ובנייה
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?