banner
צאלה רוזנבלום - עמור // צילום: ליאת מנדל
צאלה רוזנבלום - עמור // צילום: ליאת מנדל

עקב אכילס של תכנית פלוס היתר

יש לוודא כי לא תהיה התנגשות שלא לצורך בין הליכים בוועדות התכנון לבין הליכי רישוי // דעה

צאלה רוזנבלום-עמור* 24.01.2024

אקדים ואומר כי על פי נתוני הרשות להתחדשות עירונית שפורסמו במהלך הימים האחרונים, הייתה ב-2023 ירידה של 18 אחוזים לעומת 2022 במתן היתרים, כ-9000 בלבד. 

ירידה זו הקיפה את רוב רובן של הרשויות המקומיות. ולמרות זאת היו דוגמאות יוצאות מן הכלל , כמו ירושלים ונתניה, שבהן הייתה דווקא עלייה, זאת בזכות מסלול ירוק שהעניקו ליזמים והביא לקיצור משמעותי של הליכי התכנון ומתן ההיתרים ובכך גם לעלייה משמעותית בהתחלות הבנייה להתחדשות עירונית בערים אלה. 

אני רואה ב"תכנית פלוס היתר" שפורסמה במהלך הימים האחרונים על ידי משרד הפנים, הזדמנות פז לתקן את הטעון תיקון, בכל מה שקשור להתארכות ההליכים הביורוקרטים בתמ"א 38.

העקב אכילס של התוכנית במהלך קרוב ל-20 שנות קיומה, הינו העובדה שההליכים התארכו לכדי 8-9 שנים בממוצע, זאת משום שהם התנהלו בצורה טורית, תחילה בהליכים סיזיפיים של אישור בוועדות התכנון ואחר כך בהליכים סיזיפיים לא פחות של רישוי וקבלת היתרים.

"תכנית פלוס היתר" שהינה בפועל גרסה מעודכנת של "חלופת שקד" מ-2022, מאפשרת להליכים הביורוקרטים להתקדם בתהליכים מקבילים במקום בצורה טורית משמעו שההליכים יתקיימו בו זמנית  בוועדות התכנון, במקביל להליכי הרישוי וקבלת ההיתרים.

על פי ההערכה מודל זה יקצר לפחות במחצית את זמן קידום הפרויקטים מכ-8-9 שנים, כאמור, כיום, לכ-4 שנים.

עובדה זו, לטעמי, לא רק תקצר הליכים ותביא לקידום כמותי של פרויקטים מסוג התחדשות עירונית שיתרמו באופן משמעותי להגדלת היצע הדיור בשוק, אלא גם תגדיל את הוודאות בתהליך התחדשות עירונית הן עבור היזמים והן עבור הדיירים וכמובן את הכדאיות הכלכלית של הפרויקט.

החלטה מכוננת זו של משרד הפנים, נפלה בצומת זמנים לא מיקרי, גם בשל סיום המנדט של תמ"א 38 באוקטובר השנה וגם בשל עיצומה של מלחמה מתמשכת, שבמהלכה התגברה ביתר שאת חשיבות ההתחדשות העירונית, ובראש וראשונה הצורך החיוני בתוספת ממ"דים.

נכון להיום ישנם על פי ההערכה כ-900 אלף דירות מצוידות בממ"דים במדינת ישראל, זאת מתוך כ-2.9 מיליון דירות בכלל. ובמילים אחרות, פחות משליש מהדירות הינן עם ממ"דים, שעה שלרוב הדירות האחרות אין גם מקלט נגיש בעת חירום.

לית מאן דפליג, כזכור ההחלטה המקורית על תמ"א 38 כתוכנית לאומית לחיזוק מבנים, התקבלה בשנת 2005, לאור הנתונים הקשים לגבי כמות הנפגעים והנזק ברכוש ותשתיות במקרה של רעידת אדמה גדולה.

ובמילים אחרות – להחלטה האחרונה של משרד הפנים יש חשיבות משנה מארבעה טעמים עיקריים:

האחד, מיגון בפני התקפת טילים

השני, מיגן בפנים רעידת אדמה גדולה.

השלישי, הגדלת היצע הדיור.

הרביעי, חידוש ושדרוג שכונות ותיקות.

ולסיום, "כוכבית" קטנה, על מקבלי ההחלטות במנהל התכנון, הרשות להתחדשות עירונית ומטה הדיור לדאוג לכך שהרעיון הטוב של "תכנית פלוס היתר" אכן ייושם כהלכה, שלא תהיה התנגשות שלא לצורך בין הליכים בוועדות התכנון לבין הליכי רישוי ושאכן לוחות הזמנים, שהיו עד כה העקב אכילס של התוכנית, אכן ייושמו ביעילות הנדרשת אשר לשם כך הוקמה, לקיצור תהליך הרישוי כמנוף לקידום התחלות הבניה. החלטה זו תיזכר כאבן דרך חשובה בהעלאת האמון בתהליך וקידום התחדשות עירונית שהיום מהווה נתבך חשוב וקטליזטור לתנופת הבניה בארץ.


*כותבת המאמר צאלה רוזנבלום-עמור היא מנכ"לית קבוצת מ.אביב

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות