יזם תבע את עיריית תל אביב בדרישה להחזיר לו כופר חניה, ששולם עבור חניון שלא הוקם
לפני כ-30 שנה שילם בעלי אולם רסיטל כרבע מיליון שקל ככופר חניה. תביעתו להחזר נדחתה בטענה להתיישנות. פרקליטו: "הפסיקה שגויה"
לפני כ-30 שנה שילם בעלי אולם רסיטל כרבע מיליון שקל ככופר חניה. תביעתו להחזר נדחתה בטענה להתיישנות. פרקליטו: "הפסיקה שגויה"
עיריית תל אביב לא תחזיר כופר חניה ליזם ששילם לה כרבע מיליון שקל לפני כשלושים שנה, זאת למרות שלא עמדה בהתחייבותה לבנות חניון, וכן על אף ביקורת שהטיח בה מבקר המדינה. בית המשפט דחה תביעה שהוגשה נגד העירייה, בטענה להתיישנות. למרות דחיית התביעה, בית הדין מתח ביקורת על העירייה: "מן הראוי שהעירייה הייתה נוהגת כך שבכל מקרה של אי בניית חניון בתום השנים הקבועות לכך בתקנות, הייתה פונה למי ששלם ומציעה לו לבוא לקבל את כספו".
את התביעה הגיש איש העסקים אברהם שולי, שהיה מבעלי אולם האירועים "רסיטל" ברחוב מנחם בגין 156 בתל אביב. במסגרת קבלת היתר לשימוש חורג להפעלת האולם, הוא שילם לעירייה בין סוף 1992 לראשית 1994 "כופר חנייה", דהיינו תשלום במקום מקומות החניה שנדרשו על ידה, וזאת על פי תקנות התכנון והבניה. סכום הכופר עמד על 273,856 שקל.
למרות שעל פי התקנות העירייה הייתה אמורה לבנות חניון בכספי הכופר, היא לא עשתה כן. בחודש יוני 2004 תוקנו תקנות, ונקבע כי על העירייה לבנות את חניון במרחק של עד 350 מטרים בתוך עשר שנים מיום מתן ההיתר. בשנת 2005 אושרה תכנית לבניית בניין משרדים על הקרקע שעליה פעל האולם, שקיבל טופס 4 בשנת 2019.
בשנת 2020 פנה שולי לעירייה כדי לברר האם הוקם חניון ציבורי בהתאם להוראות הדין, ומה נעשה עם כופר החניה ששולם. מהעירייה נמסר כי לא הוקם חניון, אך לא ניתן להשיב את כופר החניה שנגבה, בין השאר בגלל התיישנות: "לא ניתן להשיב למרשך את הכספים כאמור שכן ככל שהייתה קיימת למרשך עילת השבה (המוכחשת כשלעצמה) הרי שזו התיישנה לפני שנים רבות".
בעקבות זאת, ביוני 2021 הגיש שולי באמצעות בא כוחו, עו"ד ארז תן עמי, לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד העירייה להשבת סכום כופר החניה, שעמד למועד הגשת התביעה, על פי חישוביו על הסך של 2,018,059 שקל. בית המשפט דחה את התביעה, ובין השאר נקבע שהתביעה הוגשה בהתיישנות ניכרת, משום שלכל המאוחר היה על שולי לפעול עד שבע שנים ממועד פרסום תיקון התקנות.
שולי ערער על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בת"א. השופטים עינת רביד-אב"ד, נפתלי שילה וסיגל יעקבי דחו, כאמור, את הערעור. השופטים ציינו כי ממועד התשלום הראשון של כופר החניה בשנת 1992 ועד להגשת התביעה חלפו 27 שנים. "המערער ביקש להאריך את תקופת ההתיישנות בדרכים שונות, אשר לא צלחו", נכתב.
השופטים ציינו כי מועד ההתיישנות להגשת התביעה היה ב-2011, לאחר שהוארך בשנת 2004 עם פרסום התקנות המחודשות: " לעירייה היו עשר שנים מחודש נובמבר 1992, אז שולם התשלום הראשון, או מפברואר 1994, אז שולם התשלום השני, לבנות את החניון. מהיום שבו לא קיימה העירייה את חובתה על פי התקנות קמה למשלם העילה להשבה ומתחיל מרוץ ההתיישנות. לכל היותר ניתן לומר שהתקנות האריכו את מועד תחילת העילה עד ליום 17.6.2004, מועד פרסום התקנות החדשות, שלאחריהם לכל המאוחר החל מרוץ ההתיישנות, אשר הסתיים ב-2011".
עוד כתבו השופטים כי "המערער (שולי -ז.ג) יכול היה לפנות לעירייה מיד לאחר פרסום התקנות ולדרוש לדעת מה אירע עם החניון ובכך לעצור את מרוץ ההתיישנות, אך לא נטען שהדבר נעשה". עוד נכתב כי על פי התקנות אין כל חובה על העירייה להודיע לאזרח על בניית או אי בניית החניון. "אכן מן הראוי שהעירייה הייתה נוהגת כך שבכל מקרה של אי בניית חניון בתום השנים הקבועות לכך בתקנות, הייתה פונה למי ששלם ומציעה לו לבוא לקבל את כספו. אולם אי פעולה של העירייה אינה עולה כדי הטעייה, שמאריכה את תקופת ההתיישנות". כאמור, הערעור נדחה, ועל שולי הוטלו הוצאות בסך 30,000 שקל.
יש לציין כי כבר לפני כעשרים שנה חשף מבקר המדינה ליקויים בטיפולה של עיריית תל אביב בנושא כופר החניה. הדוח קבע כי העירייה גבתה במהלך השנים תשלומים מהתושבים בלא שהקימה את מרבית החניונים הציבוריים בהתאם להוראות שנקבעו בדין.
מעו"ד ארז תן-עמי נמסר: "צר לנו שבית המשפט המחוזי לא קיבל את טענותינו להשעיית מרוץ ההתיישנות, ופירש, בכל הכבוד, את לוחות הזמנים הקבועים בתיקון שנערך לתקנות התכנון והבניה בנושא החניות, באופן שגוי. מדובר בבעיה רוחבית שחלה על ציבור כלל היזמים ששילמו כופר חניה, ולא נבנה חניון כנדרש. בית המשפט המחוזי כינה את המניעות שהייתה להגשת התביעה כמקרה ספציפי למרות שהוצגו בפניות צווים זמניים שנדרשנו להוציא כנגד העירייה, באופן שמלמד על העדר יכולת אמיתית להגיש תביעה. גם הדרישה מהעירייה להודיע לאזרח על העדר הקמת החניון, ולא לדרוש מהאזרח להיות בלש, מחייבת להבנתנו שלא לאפשר להנות מפרי כספים שנגבו בחטא. מבקר המדינה כתב דוח חמור בנושא שמצדד בעמדתנו בצורה נחרצת. נשקול ערעור לבית המשפט העליון".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן