תכירו את חוק שומה מתוקנת מוסכמת, שיחסוך לכם הרבה מאוד כסף

ועדת הפנים והגנת הסביבה ועדת הפנים והגנת הסביבה אישרה בקריאה ראשונה את התיקון להצעת חוק התכנון והבנייה – שומה מתוקנת מוסכמת, התשפ"ג-2022 , שמטרתה לאפשר לחייבים בהיטל השבחה להגיע לשומות מוסכמות עם הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, זאת אם גובה החיוב הצפוי הוא נמוך יחסית – עד 70,000 שקל. 

לפי חוק התכנון והבנייה, לאדם שנדרש לשלם היטל השבחה על ידי הוועדה המקומית עומדת הזכות לערור לוועדת הערר לפיצויים ולהיטל השבחה או לפנות לשמאי מכריע, אם הוא סבור כי נפלה שגגה בשומה מטעם הוועדה המקומית. אלא שהליכים אלו כרוכים בהוצאות מרובות ובטרחה רבה תוך נטילת סיכון, בשל כך שגובה השומה שנקבעה עלול להאמיר. משכך, אם גובה החיוב בהיטל הוא נמוך יחסית, לרוב לא משתלם לחייב לנקוט הליכים אלו גם אם לדעתו נפלה טעות בשומה. לשם הסרת חסם זה, מציע התיקון לחוק שבמידה וסכום השומה מטעם הוועדה המקומית אינו עולה על 70,000 שקלים חדשים, החייב יהיה רשאי להגיש שומה מטעמו באמצעות שמאי מקרקעין. 

על מנת למנוע הימשכות של ההליכים, מציע התיקון לקבוע תקופות קצרות, שבהן יבחן שמאי מטעם הוועדה המקומית את הבקשה וועדה לשומות בסכומים קטנים מטעם הוועדה המקומית (להלן – ועדת השומות) תדון בהמלצתו, בתוך 14 ימים ו־21 ימים, בהתאמה. לאחר מכן תועבר הבקשה לעיונו של השמאי הממשלתי הראשי, בין שנדונה בוועדת השומות ובין שלא נדונה. גם החלטת השמאי הממשלתי הראשי תינתן בתוך תקופה קצובה של 21 ימים, ואחריה יראו את הבקשה לשומה מתוקנת כמאושרת. חייב שבקשתו נדחתה יהיה רשאי לערור או לבקש מינוי שמאי מכריע, כפי שהוא זכאי לפעול כיום לפי החוק. בדברי ההסבר להצעה, נכתב עוד כי: "נוכח החשש מפני עריכת הסכמים בלתי ראויים והפעלת לחצים על הוועדה המקומית, מוצע לקבוע מנגנוני בקרה", בהם כי הרכב ועדת השומות שתדון בבקשות לשומות מתוקנות יכלול את יושב ראש, היועץ המשפטי והגזבר של הוועדה המקומית. מנגנון נוסף קובע כי השמאי הממשלתי הראשי יהיה רשאי שלא לאשר את השומות וכן, השומות המתוקנות יפורסמו באתר האינטרנט של הוועדה המקומית.

עו"ד צבי שוב, מומחה לתכנון ובניה המייצג נישומים רבים בענייני היטלי השבחה, מסביר כי: "מדובר בבשורה משמעותית לציבור, שעשויה לחסוך לכל אחד מאיתנו הרבה זמן וכסף. ההליך, שחייב את הציבור בלי הבחנה של גובה השומה, לערער על היטלי ההשבחה ולנהל הליך בפני ועדת הערר או בפני שמאי מכריע, גם אם מדובר היה בשומה יחסית נמוכה של עשרות אלפי שקלים, היה ארוך, מייגע ויקר. לא מעט אנשים שהחזיקו בשומות נמוכות, ויתרו על האפשרות לערער והרשויות נהנו מכך. אם החוק יאושר סופית אין לי ספק, שהציבור לא יוותר על הזכות הזאת. יחד עם זאת אני סבור, שניתן היה להרחיב את החוק ולקבוע, שגם כאשר מדובר בשומות גבוהות מעל 70 אלף שקלים, תינתן האפשרות להגיע לפשרה שתאושר אצל ובפני שמאי מכריע במקום שבו הצדדים סבורים באמצע ההליך שניתן לייתר ולחסוך את הבירור, ולא לחייב את הציבור להמשיך לנהל את ההליך עד לקבלת הכרעת השמאי המכריע ולנהל הליך יקר וארוך יותר. כיום מאשרים פשרות רק בפני ועדות הערר או בית המשפט ואין סיבה שרוב התיקים, שכיום מתבררים בפני שמאים מכריעים, יחויבו הצדדים לנהל עד הסוף גם שיש הסכמות, רק כך הבשורה הצרכנית תהיה שלמה ומשמעותית לכל האזרחים."    

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן