banner
ח"כ אליהו רביבו // צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
ח"כ אליהו רביבו // צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

"מה עשיתם מאז?" לא החלו המיונים לעובדים זרים ולא נחתם הסכם עם התאחדות בוני הארץ

שנה לאישור החלטת הממשלה להקצות מכסה לעובדים לענף הבנייה: ההפסד היומי לענף מוערך בכ-25 מיליון שקל

הועדה המיוחדת לעובדים הזרים, בראשות ח״כ אליהו רביבו, קיימה אמש  (ב׳) דיון מעקב בנושא סטטוס הבאת העובדים הזרים לענף התשתיות.
בדיון הקודם בנושא שהתקיים בנובמבר עלה כי החלטת הממשלה שהתקבלה בנושא עוד בחודש מרץ אשתקד, ומבטיחה הקצאת מכסת עובדים זרים לענף התשתיות, טרם מומשה. 11 אלף עובדים מסרי-לנקה הגישו מועמדות לעבוד בפיתוח תשתיות תחבורה, במסגרת הסכם בילטרלי בין המדינות. ממשלת סרי-לנקה ביצעה סינון של 11,000 המועמדים במבחני כושר וניסיון תעסוקתי. מתוכם נישארו כ-2000 שעמדו בתנאים.
בפתח הדיון סקר עופר אליישר, מנהל אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד התחבורה, את מצב הדברים כיום. הוא תיאר כי בעניין מאגר העובדים שאינם מיומנים, כבר בסוף החודש אמורות להתגבש רשימות סופיות מהן הקבלנים יוכלו לבחור עובדים ולהעסיקם מתחילת פברואר. בעניין 2,200 העובדים המיומנים, אליישר תיאר כי תהליך מיונם יתבצע בהובלת חברת התאחדות בוני הארץ, מולם ישנה התקדמות במשא ומתן סביב הצעות המחיר וההתקשרות עמם כספק יחיד. לאחר ביצוע המבחנים העובדים המיומנים יוכלו להתחיל להגיע. כמו כן, אליישר הוסיף כי ישנם תהליכים ראשוניים להביא עובדים זרים לענף התשתיות גם מאזרבייג'ן.

יו"ר הועדה רביבו הביע ביקורת על כך שטרם נחתם ההסכם מול התאחדות בוני ישראל, ושלא נבחנו אפיקים נוספים לגיוס ממיינים, שעשויים לקצר את זמן ההמתנה ליישום החלטת הממשלה בנושא: "הלכתם על מסלול מקוצר שהוא לא בהכרח הנכון ביותר, אבל הוא חייב להיות היעיל ביותר, כדי שנראה פה כמה שיותר עובדים מותאמים. מה אתם עושים מצדכם כדי לזרז את זה?", פנה לנציג משרד התחבורה. אליישר השיב כי מונה פרוייקטור, ולאחר גיבוש תוכנית עבודה יתחילו במבחנים. 

יו"ר הועדה מתח בנוסף ביקורת גם על ההתמהמהות מאי הבאת העובדים, כתוצאה מאי חתימת ההסכם: "החלטת הממשלה בעניין התקבלה ב17/3/2024. ההחלטה של ועדת המנכ"לים מיולי היא פועל יוצא של ההחלטה העקרונית כהחלטת מסגרת שיצאה בישיבת ממשלה. תכליתו של אגף אסטרטגיה הוא לאתר צרכים ולשכלל מתן מענים ולהגיש תהליכים סדורים של מתן מענה. הייתי מצפה שהמשרד מגיע לישיבת הממשלה עם צרכים ותוכניות וקורא לילד בשמו. מה עשיתם מאז? תת ענף שלם ממתין למוצא פיכם. בעיניי, 11 חודשים בשביל להשלים תהליכי ביניים עם ספק יחיד כשהמדינה והענף קורסים, זה יותר מדי, ואני כאן כדי לפקח על כך, לכנסת יש תפקיד ובאמצעות הועדה אני מפקח אחר עבודות הממשלה".

צביקה דוד, סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בהתאחדות בוני הארץ, הוסיף: "אני רוצה רק להבהיר את המספרים: ההפסד יומי לענף עומד על כ-25 מיליון שקל לכל יום שאין עובדים. הכסף הזה יורד לטמיון, אפשר לקצר את התהליכים. אנחנו מוכנים לעשות הכל כדי שלוח הזמנים יקוצר". 

בתגובה לכך השיב אליישר: "מוחה על הביקורת המופנית כנגד המשרד. עושים הרבה לקדם את העניין, מתאמצים ומגיעים להישגים. היינו צריכים לפתור הרבה מאוד אבני דרך משמעותיות – רק אחרי שפתרנו את מתווה הנהלים והשכר ניתן היה להתקדם למיון העובדים".  

מיטל קדוש, סמנכ"לית תאגיד להבאת עובדים זרים בענף הבניין, מתחה ביקורת על קיומה של דיפרנציאציה בין עובדים מיומנים ללא מיומנים: "איך זה יעבוד? שני עובדים ישנו באותה הדירה עם הפרשי השכר ויהיו להם תגים שונים? האם בכלל יש הבדל מהותי בין המיומנים ללא מיומנים? אתם תביאו את העובדים ותעשו דיפרנציאציה ולא ניקח אותם. 2800 עובדים שנמצא אותם מנקים במסעדה. בפועל כולם לא יהיו מיומנים ואנחנו נצטרך לשאת את זה עלינו".

עו"ד אברהם חליוה, יועץ משפטי מטעם חברת שפיר, הוסיף לדבריה של קדוש: "הנוהל לא יעיל, לא סדור, לא ברור, טלאי על טלאי. לא מבין מה רוצים מאיתנו כדי לממש את אותו המנגנון. נוצרה סיטואציה שנושא העובדים הזרים היה אמור להחליף את הפלסטינים. פלסטיני הייתי יכול לקחת ולנייד בין האתרים ובין התפקידים. כאן אני מקבל עובד לא מקצועי, שאני צריך לשלם לו פי 3, בעבודה נקודתית שאני לא יכול לנייד, וצריך לדאוג לו לאוכל, לבית ולביטוח. נזרקו פה כמה מיליארדים רק בפרויקטים שלי. אני בטוח שגם החברות המתחרות שלי, אף אחד לא משתמש בנוהל הזה כי הוא לא מביא פתרון". 

בתשובה לשאלת יו"ר הועדה האם רשות האוכלוסין וההגירה החלה את תהליכי הקליטה המשלימים לאלו שהחלו בסרי-לנקה, השיב משה נקש, מנהל מינהל עובדים זרים ברשות האוכלוסין וההגירה: "מתוך מאגר של 11 אלף עובדים, אחרי בדיקות וסינונים יש 2000 שהוכח שהם עם יכולות פיזיות וניסיון מספק כחלק מה-2800. עדיין אין להם תעודות יושר ובדיקות רפואיות, אלו תהליכים שקורים עכשיו כחלק מהמנגנון הביליטראלי. אנחנו ממשיכים למיין ולבדוק. להערכתנו העובדים הראשונים יגיעו בפברואר, ונקווה שכך יהיה".
פתרון נוסף שהוצע למחסור המיידי בעובדים בענף התשתיות הוא הסטת עובדים זרים שכבר נמצאים בארץ בענף הבניין, לענף התשתיות. אייל מוסט, מנכ"ל עמותת "דף חדש", הרחיב על כך: "בואו נדבר פרקטיקה יש המון עובדים שלא יעברו ל2025 בדוחות איזון ויסתובבו ברחובות, אז בואו ניקח אותם שיעבדו בפרויקטים האלו. יש עובדים שנפלטו מענף הבניין וניתן לקחת אותם, הם נמצאים כבר כאן".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון בבקשה כי משרד התחבורה יעדכן עד ה – 5.2.25 על סטטוס חתימת תהליך המכרזים מול התאחדות הקבלנים: "הועדה מצפה מהתאחדות הקבלנים שעתידה לבצע את המיונים לבצע את כל התהליכים המקדמיים כדי שלא ייווצר מצב שרק לאחר חתימת ההסכם יבוצעו השלבים המקדמיים". מרשות האוכלוסין ביקש ח"כ רביבו לסיים את מתן ההיתרים לתאגידים כדי שיוכלו להזמין את העובדים החסרים לענף.
כמו כן, הוועדה מבקשת מרשות האוכלוסין עדכון על שינוי סיווג ההעסקה של העובדים שהתאגידים טוענים שאינם מקצועיים והגיעו לעבוד בענף הבניין, כך שיוכלו לעבוד בתשתיות תחבורה תחת סיווג של עובדים לא מיומנים.
בנוסף, הודיע היו"ר כי הוועדה תקיים דיון מעקב וכי הוא מצפה שעד פברואר יגיעו העובדים הלא מיומנים ושעד פברואר תתבצע העבודה בפועל לקבלתם.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות