רונית אשד לוי // גיא דויטש | shutterstock
רונית אשד לוי // גיא דויטש | shutterstock

הסדק נמצא על הקיר: האם פינוי בינוי מסיבי הוא התשובה לקריסת המבנים?

כ-50%-60% מתוך מאות אלפי מבנים מסוכנים בישראל עלולים לקרוס, כך על פי הערכות המומחים. רונית אשד לוי, מנהלת תחום ההתחדשות העירונית בקבוצת יצחקי השקעות: "גם אם הבניינים בשכונה הם עם בלאי סביר, מוטב לבעלי הדירות לבדוק היתכנות לפרויקט פינוי בינוי"

מגדילים 20.09.2021

קריסות המבנים בעת האחרונה בחולון וברמת גן, ואפשר שגם מתקפות הטילים על לב הערים בסבב הלחימה האחרון, שבו והעלו אל פני השטח את הבעיה שישראלים רבים מעדיפים להדחיק: מאות אלפי בנייני מגורים בכל רחבי הארץ, שרבים מהם נבנו לפני חמישה עשורים ויותר, אינם עומדים עוד במבחן הזמן וזקוקים לחידוש – בין אם באמצעות חיזוק היסודות הקיימים ובין אם בהריסה ובנייה מחדש.

כבר ב-2010 סימנה המדינה לא פחות מ-800 אלף מבנים מסוכנים, כשבעקבות המקרה בחולון העריכו בשבוע שעבר מומחי הנדסה כי כ-50%-60% מאותם מאות אלפי מבנים הם בעלי פוטנציאל סיכון דומה לזה שהיה במבנים שקרסו בחולון וברמת גן. נתונים עדכניים יותר, של התאחדות הקבלנים מ-2017, מצביעים על קיומם של 80 אלף מבנים ברחבי הארץ הנדרשים להריסה ובנייה מחדש – ובהם לא פחות מ-300 אלף דירות.

מימדי התופעה, כך נראה, גדולים על כל התוכניות הממשלתיות שגובשו לאורך השנים, וספק אם גם היעדים האופטימיים ביותר שהציבה המדינה לענפי הבנייה וההתחדשות העירונית לשנים הקרובות יוכלו לתת להם מענה. לכך יש להוסיף את עתידה הלוט בערפל של תמ"א 38, שאף שאושרה לה חלופה, היא תהיה תלויה רבות במדיניות ובאינטרסים השונים והמשתנים של הרשויות המקומיות. 

מציאות זו מחזקת את המסקנה בקרב פעילים בשוק הנדל"ן כי עתידה של ההתחדשות העירונית טמון דווקא בחידוש של מתחמים שלמים, במסגרת מיזמי פינוי-בינוי גדולים, ולא בפרויקטים המתמקדים בבניין בודד.  "קריסות הבניינים מהעת האחרונה היו קריאת השכמה לכולנו: מבני מגורים ישנים אין משמעותם רק פגיעה באיכות החיים, אלא הם מהווים סכנת חיים של ממש", מסבירה רונית אשד לוי, סמנכ"ל פיתוח עסקי ומנהלת תחום ההתחדשות העירונית בקבוצת יצחקי השקעות, "לכן, גם אם הבניינים בשכונה הם עם בלאי סביר, מוטב לבעלי הדירות לבדוק היתכנות לפרויקט. בסופו של דבר זה יכול להביא לשיפור דרמטי באיכות חייהם ובסביבת המגורים שלהם".

ואמנם, ביום שאחרי הקריסה בחולון הוצפו העיריות בפניות של אזרחים מודאגים שביקשו לבדוק את מצב הבניין שלהם. "על בעלי דירות להתאגד בהקדם עם שכניהם לצורך קידום פרויקטים גדולים של הריסה ובנייה מחדש", אומרת אשד לוי, ומציינת כי "כיום המגמה של כל מוסדות התכנון, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות היא לכיוון של התחדשות עירונית מתחמית – גם כי היא נותנת פתרון רוחבי לאלפי מבנים מסוכנים בתא שטח גדול, וגם כי היא מאפשרת חידוש אמיתי של סביבת המגורים כולה, לרבות שדרוג תשתיות והקמת מבני ציבור חדשים". 

קבוצת יצחקי, הפועלת בענף הבנייה הישראלי זה שבעה עשורים, היא לא עוד גוף יזמי בנוף ההתחדשות העירונית. לצד פעילות נדלנית ענפה ומגוונת בישראל – הכוללת ייזום והקמה של מתחמי לוגיסטיקה, מסחר, מלונאות ומגורים – הקבוצה יוזמת ומנהלת פרויקטים רבים גם בארה"ב, אנגליה ומזרח אירופה – בעיקר של מגורים, מסחר ותעשייה. 

שלל מיזמי המגורים של קבוצת יצחקי בישראל כוללים אלפי יחידות דיור במספר רב של ערים באזורי הביקוש. בין אלה ניתן למנות את פרויקט צמרות הרצליה האייקוני, פרויקט צמרות גליל ים, פרויקט 2B בבאר יעקב, פרויקט צמרות השרון UP, פרויקט רחובות ELITE, פרויקט צמרות רמת גן, ועוד.

לצד קריאתה לבעלי הדירות למהר ולמגן את ביתם, אשד לוי מציינת כי עליהם לברור בקפידה את הגוף היזמי שעמו הם מתקשרים. "בשנים האחרונות היינו עדים לבעלי דירות רבים ש'נפלו' בגלל בחירה לא מושכלת ביזם לא מקצועי או כזה שלא היה מסוגל להשלים את הפרויקט כפי שהתחייב", היא אומרת, "לכן דיירים חייבים לבדוק היטב מי עומד מולם, מהן יכולות המימון שלו ומיהם הגופים הפיננסיים שמלווים אותו ונותנים בו אמון, וכמובן – מה מידת שביעות הרצון של דיירים המתגוררים בפרויקטים קודמים של היזם, שאוכלסו לפני שנים רבות". 

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות