נדחו תביעות הדדיות בין יזמיות לכנסייה היוונית על רקע ביטול תכנית בנייה בירושלים

אחת מפרשיות הנדל"ן שהסעירו את ישראל ואת הכנסייה היוונית אורתודוכסית הגיעה השבוע לסיומה: בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה השבוע תביעות הדדיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים של החברות "אביטל נכסים" ו"שובל לציון" נגד הפטריארכיה היוונית אורתודוקסית של ירושלים ונגד הפטריארך לשעבר תיאופילוס יאנופולוס (אירינאוס הראשון), על רקע ביטולה של תכנית להקמת פרויקט נדל"ן סמוך לעיר העתיקה. השופט יהושע גייפמן קבע כי נוכח העובדה שהתכנית בוטלה לאחר שרשויות התכנון דחו את הבקשה לשינוי ייעוד על השטח, אין מקום לקבל את התביעות לפיצויים.

פסק הדין ניתן בתביעה בהיקף של 85 מיליון שקל שהגישו אביטל ושובל נגד הפטריארכיה היוונית  והפטריארך שלה (שבינתיים הלך לעולמו, לאחר שהודח מתפקידו ועזב ליוון), ותביעה נגד בסך 31 מיליון שקל שהגישה הפטריארכיה מול החברות. הרקע לתביעה הוא עסקת קומבינציה שעליה חתמה בשנת 1996 חברת אביטל עם הפטריארך היווני דאז. מדובר בקרקע בשטח של כ-5 דונמים בבעלות הכנסייה, סמוך לחומות העיר העתיקה (מתחם ניקופוריה). 

במעמד חתימת החוזה שילמה החברה לכנסייה מיליון דולר. עפ"י הסכם הקומבינציה, חברת אביטל התחייבה לפעול מול ועדות התכנון והבניה בירושלים לאישור תכנית לשינוי יעוד למגורים של הקרקע, במטרה לבנות עליה פרויקט נדל"ן, הכולל 50 דירות. בחוות דעת מומחה שהוגשה לבית המשפט נכתב כי המקרקעין ממוקמים "בקו ראשון לחומות העיר העתיקה בירושלים במיקום ייחודי באזור". בהמשך, רכשה חברת שובל מחצית מהזכויות של חברת אביטל בפרויקט. 

למרות הפעולות שנקטו החברות היזמיות מול רשויות התכנון בין 1996 ל-2013, במשך 17 שנים ממועד חתימת הסכם הקומבינציה, הוועדה המחוזית ירושלים דחתה את התכנית לשינוי יעוד למגורים של המקרקעין, ולכן לא ניתן להקים את הפרויקט. בעקבות זאת, הודיעו החברות אביטל ושובל על ביטול הסכם הקומבינציה. היזמיות הגישו תביעת פיצויים כנגד הפטריארך והכנסייה בסך 85 מיליון שקל. בכתב התביעה נטען שהפטריארך והכנסייה הפרו את הסכם הקומבינציה, באופן שמנע מהיזמיות להקים את הפרויקט. עוד נטען בתביעה, שהגורם המוסמך בכנסיה לא חתם על תכנית ההגשה במשך יותר מארבע שנים, ואם תכנית ההגשה הייתה מוגשת – ניתן היה לאשרה להפקדה. 

הפטריארך והכנסייה הגישו תביעה שכנגד לפיצויים בסך 31 מיליון שקל בגין נזקים שנגרמו להם כתוצאה ממחדלים שנגרמו להם לטענתם בגלל החברות היזמיות. לטענת הפטריארכיה, חברת אביטל לא פעלה לשינוי יעוד המקרקעין במקצועיות ובמסירות, ולא בוצע מאומה על ידה. עוד נטען כי לפטריארך ולכנסייה נגרמו נזקים בשל המחדלים של חברת אביטל וחברת שובל, אשר הביאו לכך שבחלוף שנים מחתימת הסכם הקומבינציה, אין הכנסייה יכולה ליהנות מזכויותיה במקרקעין.

השופט גייפמן ציין בפסק הדין כי הוועדה המחוזית ירושלים דחתה את תכנית היזמים לשנות את יעוד המקרקעין למגורים, הן בשנת 2007 והן בשנת 2013, וכי בקשת רשות לערר נדחתה על ידי המועצה הארצית לתכנון ובניה. "ההליכים בפני רשויות התכנון והבניה מוצו עד תום, וחרף פעולות חברת אביטל וחברת שובל במשך 17 שנים, לא שונה היעוד של המקרקעין למגורים, ולא ניתן לבנות את פרויקט המגורים על המקרקעין עפ"י הסכם הקומבינציה", נכתב בפסק הדין. השופט ציין עוד כי גם אם התקופה לאישור התכנית ע"י הרשויות הייתה מוארכת, "בסופו של דבר, מוצו הפעולות מול רשויות התכנון והבניה, והתכנית לאשר שינוי יעוד של המקרקעין למגורים נדחתה סופית ב-16.6.2013". השופט ציין בפסק הדין כי הוועדה המחוזית ציינה בהחלטתה לשנות את יעוד המקרקעין, כי התכנית באחד המקומות הרגישים בעיר ירושלים, בסמיכות לחומות העיר העתיקה, וכי בגלל ההיבט הנופי בקו ראשון לחומות העיר העתיקה יש לשמור על שטח פתוח, ולא לאשר בניה למגורים.

פסק הדין קבע כי לאחר שהיזמיות מיצו את פעולותיהן מול רשויות התכנון במשך 17 שנים, והוועדה המחוזית דחתה סופית את התכנית לשינוי הייעוד, הפטריארך והכנסייה "סירבו בדין לאפשר לחברת אביטל וחברת שובל להגיש הליכי סרק לבתי המשפט בעתירה מנהלית וערעור על פסק הדין בעתירה המנהלית, כדי להימנע מלהיות קשורים עימן בעניין המקרקעין לעוד מספר שנים נוספות, בנוסף ל-17 השנים שכבר חלפו, וזאת כאשר עסקינן בפרויקט בניה למגורים שלא ניתן לבצעו על המקרקעין". על רקע זה השופט קבע כי "בהחלטה זו הכנסייה והפטריארך פעלו בתום לב, לא הפרו את הסכם הקומבינציה, ואין עילה לחייבם בפיצויי קיום או פיצויי הסתמכות".

השופט קבע עוד כי חברת שובל אינה זכאית להחזר הסכום של מיליון דולר ששילמה במעמד חתימת הסכם הקומבינציה. השופט קבע כי הזכות שניתנה לחברת אביטל ליזום הליכי שינוי יעוד למגורים, ולבנות בעסקת קומבינציה פרויקט מגורים על המקרקעין, ניתנה בכפוף לכך שתשלם מיליון דולר במועד החתימה על ההסכם. החברה אכן מימשה את הזכות, את הבקשה לשינוי הייעוד נדחתה.

השופט דחה גם את התביעה הנגדית, של הכנסייה והפטריארך נגד היזמיות. השופט קבע כי "לא ניתן לזקוף לחובת היזמים את אי אישור התכנית לשינוי היעוד למגורים, כאשר מומחה ביהמ"ש קבע שחלו שינויים הדרגתיים בעמדות גורמי התכנון, מהסתייגות להיקף הבניה לעמדה התכנונית השוללת מכל וכל שינוי יעוד המקרקעין למגורים".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן