banner
רה"מ, נגיד בנק ישראל, נשיא המדינה, שר האוצר // צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ
רה"מ, נגיד בנק ישראל, נשיא המדינה, שר האוצר // צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

הנגיד הזהיר מפני ניסיונות להתערב בכלכלת ישראל באמצעות חקיקה

פרופ' אמיר ירון החל קדנציה נוספת: "על הממשלה למצוא איזון בין מימון הוצאות המלחמה – לבין הוצאות אזרחיות, הנמוכות ממילא"

בטקס הארכת כהונה לקדנציה שנייה של נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון נערך השבוע (ב') בבית הנשיא בירושלים במעמד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ'. "חמש השנים בהן כיהנתי כנגיד בנק ישראל, היו מהמורכבות שידעה כלכלת ישראל: מגיפת הקורונה, מלחמת רוסיה אוקראינה, התפרצות האינפלציה, חמש מערכות בחירות, המחלוקת הציבורית סביב השינויים החוקתיים ועוד", אמר הנגיד ירון בפתח נאומו, "אבל האתגר המשמעותי ביותר, הלאומי והכלכלי, החל עם המתקפה הרצחנית בשבעה באוקטובר אשר נתנה את האות למלחמת חרבות ברזל", 

עוד הוא התייחס להשלכות המלחמה ולשינויים בתקציב, ואמר כי: "לכלכלה הישראלית הייתה נקודת פתיחה חזקה ערב השבעה באוקטובר. המשק הישראלי הראה יכולות התאוששות מצוינות ממשברים שפקדו אותו לאורך השנים. עם זאת, איננו חיים בעולם עם משאבים בלתי מוגבלים. לכן, כדי למצות את הפוטנציאל של המשק, על רקע ההשלכות הכלכליות והביטחוניות של המלחמה, יש לבצע התאמות במדיניות הכלכלית. על הממשלה יהיה למצוא את האיזון הנכון בין מימון הוצאות המלחמה והגידול הצפוי בתקציב הביטחון – לבין הצורך להמשיך ולהשקיע בהוצאות האזרחיות האחרות, הנמוכות ממילא, ובפרט במנועי צמיחה כתשתיות וחינוך. ברצוני להדגיש שוב – חשוב לשמור על אחריות זו, ולהימנע מהוצאות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי או שאינן מקדמות צמיחה".

עוד לדבריו, "דרך אפשרית לממש זאת היא שבתקציב 2024, כל ההוצאות הצבאיות והאזרחיות הקשורות ישירות למלחמה ייכללו בקופסא זמנית, שתתווסף מעבר לתקרת ההוצאה המקורית ל-2024. במקביל, ועל-מנת להכיל כבר עכשיו את הגידול הפרמננטי הצפוי בהוצאות הביטחון אחרי המלחמה, רצוי לבצע התאמות בהיקף דומה – למשל כ-20 מיליארדי ש"ח, בסעיפים אחרים בתקציב – ומוטב בסעיפים בעלי אופי מתמיד".

נגיד בנק ישראל ונשיא המדינה // צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ
נגיד בנק ישראל ונשיא המדינה // צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ

הנגיד לא התייחס ישירות לתחזיות באשר לצפי הורדת הריבית, אך אמר כי: "נמשיך לנהל מדיניות זו באחריות כדי לשמור על יציבות המחירים והשווקים הפיננסיים, ולתמוך בשגשוג ובצמיחת הכלכלה". 

עוד הוא התייחס לשיקולים פוליטיים המשפיעים על כלכלת ישראל, ואמר כי: "בתקופה האחרונה חווינו אמירות וניסיונות חוזרים ונשנים להתערבות במנגנוני השוק בנושא בנקאות ופיננסים, ואף בנושאי המדיניות המוניטרית, באמצעות הצעות חקיקה. חשוב להבין שפגיעה בתחומים אלו היא פגיעה בכלכלה הישראלית".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות