רחמים מלול // צילום אלירן אביטל | אילוסטרציה // מגדילים
רחמים מלול // צילום אלירן אביטל | אילוסטרציה // מגדילים

ראש העיר רחובות, רחמים מלול: "המדינה פשוט לא מעוניינת להפשיר קרקעות"

הדברים נאמרו בכנס בנושא הפשרת קרקעות חקלאיות שערכה לשכת שמאי המקרקעין. "לא פלא שראשי ערים לא אוהבים להוסיף יחידות דיור לעירם כי המדינה לא משפה את הרשויות על בנייה למגורים. אם יהיה שיפוי, הרבה רשויות ירדפו אחרי היח"ד", אמר מלול

מגדילים 18.10.2021

"רשות מקרקעי ישראל מצפצפת על כולם ולא פועלת להפשרת קרקעות באזורי ביקוש, המדינה פשוט לא מעוניינת להפשיר קרקעות", כך אמר ראש עיריית רחובות, רחמים מלול, בכנס בנושא הפשרת קרקעות חקלאיות שערכה לשכת שמאי המקרקעין בשיתוף עם נדל"נשי. "לא פלא שראשי ערים לא אוהבים להוסיף יחידות דיור לעירם כי המדינה לא משפה את הרשויות על בנייה למגורים. אם יהיה שיפוי, הרבה רשויות ירדפו אחרי היח"ד. מטה הדיור מחולק כיום ל-3 משרדי ממשלה שונים, ותתארו לכם איך זה לקדם תוכניות שיש בהן משחקי אגו בין 3 משרדים. לא תהיה הגדלת היצע של יח"ד באזורי ביקוש אם לא תהיה הפשרת קרקעות. 93% מהקרקעות בישראל הן בבעלות המדינה, אבל יש הרבה לוביסטים וגורמים שעושים הכול כדי למנוע הפשרת קרקעות", הוסיף מלול.

השמאי הממשלתי אוהד עיני ויור' לשכת שמאי המקרקעין חיים מסילתי הביעו תרעומת על חברות רבות, שמנסות לשווק קרקעות חקלאיות שאין סיכוי שיופשרו בעתיד הקרוב ושיהיה ניתן לבנות עליהן. "כשרואים שיווק של קרקע חקלאית דבר ראשון חייבים לבדוק אם היא קרקע פרטית או קרקע של המינהל. אם היא קרקע מדינה, תשכחו מספקולציה על הקרקע הזו, מי שייהנה הוא לא הרוכש הפרטי אלא המדינה היא זו שתרוויח, אז כדאי שלא להשקיע במקרה זה. אם הקרקע בבעלות פרטית אפשר להמשיך הלאה. אמר עיני השמאי הממשלתי . לגבי תקן 22, צריך לקחת גם אותו בזהירות כי יש יזמים שמנצלים אותו לרעה. למשל, שמענו היום את ראש עיריית רחובות שאמר כי הוא עצר את התוכנית במזרח רחובות שהופקדה. ולמרות זאת אני רואה פרסום שיווקי שמדבר על הקרקע הזו וכתוב בו 'כי היא נמצאה איכותית במיוחד לפי תקן 22 של משרד המשפטית שידוע כמחמיר במיוחד'. אז צריך להבין שזה פרסומים שיווקיים שיש לבדוק לעומק ומה בדיוק השומה קובעת. אחרי הכל מדובר לרוב בקרקע ספקולטיבית שקשה מאוד להעריך אותה", הוסיף עיני.

חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל // דרור סיתהכל
חיים מסילתי, יו"ר לשכת שמאי המקרקעין בישראל // דרור סיתהכל

גם חיים מסילתי יו"ר לשכת השמאים ביקש לחדד את הסיכון הרב שיש בהשקעה בקרקע חקלאית:  "מעבר לכך שאנחנו מתפרנסים משמאות, אנחנו באים ממש להציל אנשים המשקיעים בקרקעות חקלאיות מטעויות קטסטרופליות שלימים יתברר שגורמות לנזקים גדולים מאוד. תקן 22 מסדיר את הנושא ומכאן חשיבותו לחתום הפשרת הקרקעות. חלק גדול מהקרקעות החקלאיות מים משווקים הם מוצר ספקולטיבי ומשכך מסוכן מאוד, לפני שמשקיעים בקרקע חקלאית מומלץ מאוד לבדוק בהסתייעות בחוות דעת של שמאי האם היא קרקע חקלאית מוכרזת, מה התוכנית החלה באזור, מה הסיכויים להפשרה בתוכנית מחוזית והאם הוכנה שומה לפי תקן 22, כשבתקן עצמו יש מספר נקודות אזהרה. אצלי במשרד אנחנו מייצרים טבלת רגישות שמטרתה לשקף לרוכשי הדירות שהשקעה כזו מסוכנת, הקונים צריכים להבין שזה משחק של סיכוי סיכון, כגודל הסיכון – כך גודל התשואה".

שרון מוזס ביטון ודליה מזעקי מוזס מנכ"ליות משותפות בנדל"נשי טענו כי השקעה בקרקע חקלאית היא אמנם ספקולטיבית אך אם יודעים לבחור בקרקע הנכונה אפשר לדאוג שהכסף יעלה את הערך שלו. "חשוב מאד לנתח את הסיכונים מול הסיכויים וגם מי שאינה בעלת מקצוע יכולה לבחור בהשקעה כזו לאחר שבחנה וראתה שזה מתאים לה והבינה את העסקה לעומק".

נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית
נחמה בוגין, שמאית מקרקעין ומשפטנית

שמאית המקרקעין נחמה בוגין אמרה כי "נושא הפשרת הקרקעות הוא לא נושא משפטי, לא נושא תכנוני או שמאי, הוא נושא פוליטי-רגשי, וכאן קבור הכלב. אני לא חושבת שזה ישתנה מחר בבוקר ואנחנו לא מצליחים לצאת מהתסבוכת הזו. אני חושבת שככל ומקבלי ההחלטות יהיו מסוגלים להשתחרר מהמחלוקות הפוליטיות, יהיה אפשר לקדם מאוד את ההפשרה לטובת שוק הנדל"ן. בעלי הקרקעות החקלאיות מהווים מעין סדין אדום בעיני הרשויות ולא בצדק, יש צרות עין. המדינה מפקיעה קרקעות מהחקלאים ללא פיצוי ראוי ואני חושבת שזה לא בסדר. בעל נכס צריך לקבל את שווי הקרקע והם לא מקבלים זאת במקרים רבים".  

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות