פרסמו אצלנו: *5931

קבוצת העדכונים בוואטסאפ

מגדילים פודקאסט

שלחו לנו דוא״ל

אחרי 30 שנות דיונים ורגע לפני אישור ישוב דרוזי חדש בישראל, בקהילה מתנגדים: "מה זה הקשקושים האלה, לתקוע אותם בהר יבור?"

המיקום נבחר, התכנית עולה לדיון אבל רפיק חלבי, ממנהיגי העדה, רותח: "או שאנחנו אידיוטים שאנחנו לא יודעים להקים יישוב, או שאנחנו אידיוטים שעובדים עלינו"

אילוסטרציה. יישוב דרוזי בגליל המערבי// צילום: באדיבות המועצה המקומית אבו סנאן
אילוסטרציה. יישוב דרוזי בגליל המערבי// צילום: באדיבות המועצה המקומית אבו סנאן

גורמי המקצוע במינהל התכנון ממליצים להקים ישוב דרוזי חדש בן 1,000 יח"ד בצומת יבור שבצפון, בסמיכות ליישוב הערבי כאבול. ההמלצה, שתעלה לדיון בוועדה המחוזית חיפה בשבוע הבא, התגבשה בתום 30 שנה של הליכים להקמת היישוב, שהחלו עם החלטת הממשלה בנושא בסוף שנות ה-90. ראש מועצת דלית אל-כרמל, רפיק חלבי, אחד מהמנהיגים הבולטים של הקהילה הדרוזית, אינו מתרשם מההחלטה לקיים את הדיון בשבוע הבא, בטענה כי היא מונעת משיקולי בחירות: "אילו הממשלה רצתה, היו מקימים ישוב דרוזי כבר מזמן, אבל לפני כל מערכת בחירות חוזרים ומדברים על כך".

רפיק חלבי בדיונים בכנסת // צילום: דוברות ועדת הפנים
רפיק חלבי בדיונים בכנסת // צילום: דוברות ועדת הפנים

ההליכים להקמת ישוב דרוזי חדש החלו בשנת 1998, בהחלטת ממשלה מס' 4082 שעניינה הקמת ישוב דרוזי קהילתי חדש בגליל. מאז התקבלו החלטות נוספות, תזכירים והמלצות. בסוף 2015 אף המליצה המועצה הארצית על הקמת ישוב דרוזי באחוזת נפתלי (קרני חיטין). אך בפועל דבר לא השתנה. בשנה שעברה אף פסק בג"ץ כי על המדינה להתקדם בנושא. הצורך בהקמת ישוב חדש נובע מהגידול באוכלוסיית העדה – והצפי הוא שבשנת 2050 יהיה מחסור של 30,000 יח"ד לבני העדה. 

כעת הנושא חוזר לדיונים לאיתור מיקום לישוב, שאמור לכלול 1,000 יח"ד על שטח של 600 דונמים. צוות מקצועי ממשרד דני לזר אדריכלים ומתכנני ערים בחן מספר מיקומים פוטנציאליים. הפרמטרים הראשיים להגדרת אזור החיפוש היו קרבה ונגישות למרכז הארץ ולאזורי תעסוקה במטרופולין חיפה ותל אביב, כדי לאפשר נגישות למקומות תעסוקה, וכן זיקה ליישובי הדרוזים בגליל ובכרמל (אם כי לא בסמיכות ישירה).

אזורי החיפוש שהוגדרו היו לאורך כביש 70 במקטע אחיהוד – שער העמקים; לאורך כביש 77 במקטע צומת גולני – מחלף תל קשיש; לאורך כביש 67 במקטע פורדיס – אליקים; בסביבות מחלף עירון במפגש כביש 6/65. בעקבות זאת, אותרו ארבע חלופות אפשריות באזור הצפון: צומת יבור; מחלף הושעיה; מחלף אושה; אזור עין תות. כמו כן, נבחן המיקום בקרני חיטין, הסמוך לאתר המקודש לעדה – קבר נבי שועייב, שהומלץ כבר לפני עשור.

כל אתר נבחן בהתאם למספר קריטריונים – בעלות על הקרקע (יתרון לקרקע בבעלות המדינה); נגישות לאזורי תעסוקה ולמרכז הארץ (קרבה לתחנות רכבת וכבישים ראשיים); זמינות תכנונית (היעדר מגבלות תכנוניות); רגישות נופית; זיקה לישובים דרוזים; סמיכות לישובים שאינם דרוזים (ציון נמוך ככל שיש פוטנציאל לקונפליקט עם ישוב שאינו דרוזי סמוך; קרבה ונוחות לחיבור לתשתיות קיימות; הסכמה עם המועצה האזורית.

הנתונים שוקללו בתזכיר מיוחד. צומת יבור (צומת הכבישים 70 ו-805) קיבל את הציון הגבוה ביותר – 78 מתוך 100, בזכות העובדה שהוא מוצע על אדמות מדינה, סמוך לרכבת אחיהוד, ללא מגבלות וחסמים, זיקה לישובים דרוזים בגליל ובכרמל, והסכמה מצד מ.א. מטה אשר. נקודת חולשה היא סמיכות לישוב הערבי מוסלמי כאבול. המיקום במחלף הושעיה, על כביש 77, קיבל את הציון השני, עם ניקוד של 69, וזאת בגלל היעדר  זיקה לישובים דרוזים וקרבה לישוב הבדואי רומת אל-הייב. 

המיקום באזור אושה (על כביש 70) זכה לציון 56, בין השאר בגלל בעלות פרטית על הקרקע באזור המוצע, היעדר נגישות לתשתיות הסעת המונים ומגבלות תכנוניות, ואזור עין תות(על כביש 67),  קיבל ציון 60 בגלל בעלות פרטית על הקרקע, ערכיות סביבתית גבוהה של השטח ומגבלות תכנוניות. המיקום בקרני חיטין קיבל ציון 65. בדיון שנערך בלשכת התכנון המחוזית בחיפה נקבע כי החלופה המועדפת מבחינה תכנונית היא בצומת יבור. גם בקק"ל הביעו תמיכה בחלופת יבור כחלופה המועדפת למיקום הישוב החדש, ודרשו לפסול את החלופה באושה. כעת הוועדה המחוזית חיפה צפויה לקיים דיון בתזכיר בשבוע הבא. 

רפיק חלבי, מבכירי העדה הדרוזית, שכראש המועצה הוותיק של דלית אל-כרמל, מכיר את מערכות התכנון ואת הפוליטיקה הישראלית, אינו מתרשם כאמור מהדיון המתקרב. "אילו היה מדובר ברעיון נקי וטהור, הייתי אומר לך שאני תומך בהקמת יישוב דרוזי. אבל לא יכול להיות שבמשך שלוש מערכות בחירות, חצי שנה לפני הבחירות מדברים על הקמת יישוב דרוזי חדש. זה היה בתקופה של איוב קרא, זה היה בקדנציה הקודמת וזה עכשיו, כשמתקרבות הבחירות. זה לעג לרש, זאת התנהלות לא חכמה. אילו רצתה ממשלת ישראל, שכבר 15 שנים רצה עם הרעיון הזה, הייתה כבר מקימה מזמן יישוב דרוזי חדש. שנית, היו צריכים להקים ועד או ועדת היגוי שתשב ותדון איזה מין אופי צריך להיות לישוב – כפרי, עירוני. אבל זה הכל חלטורה. מה זה משנה איפה יהיה, כאבול, יבור, עין תות. מה שאני מציע זה שיוסיפו לדליית אל-כרמל עוד 2,000 דונם, ושהדרוזים במדינה יקומו ביישוב מתקדם. נקרא לו דלית אל-כרמל עילית. זה קרוב לצפון, זה קרוב לחיפה, זה קרוב לאקדמיה, זה קרוב לכל. אבל מה זה הקשקושים האלה, לתקוע אותם בהר יבור ליד סח'נין, עראבה, דיר חנא, כאבול?".

חלבי מתייחס עוד לעובדה שהתכנית מתגלגלת עשרות שנים, ואמר: "זה תרגיל לבחירות. אני לא מאמין לכוונות שלהם. כבר 25 שנים שמקדמים את התוכנית הזאת, ובכל הזמן הזה לא הקימו ישוב, כשבינתיים הקימו 500 יישובים חדשים במדינת ישראל. אז או שאנחנו אידיוטים שאנחנו לא יודעים להקים יישוב, או שאנחנו אידיוטים שעובדים עלינו".

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

מכירים מישהו שצריך לקרוא את הפוסט? שתפו אותו. ?

נשמח לדבר אתך
נגישות