banner
תל-אביב // Depositphotos
תל-אביב // Depositphotos

ועדת ערר תכריע בהחלטת עיריית תל אביב שלא לאשר תמ"א 38 בשל שינוי תקנים

בעירייה טענו "ידינו כבולות" אבל ועדת ערר התערבה, והמליצה לשקול מחדש את ההחלטה, "בהתחשב בהמלצה החיובית של מחלקת הנדסה"

זיו גולדפישר 18.06.2024

מה קורה כאשר בקשה לתמ"א 38 מוגשת כאשר התקן התקף מאפשר לקדם את התכנית, אך עד שהתכנית נדונה בפועל משתנה התקן והתכנית אינה עומדת בתנאי התמ"א? 

סוגיה זו עלתה השבוע לוועדת הערר במחוז תל אביב, לאחר שהוועדה המקומית תל אביב דחתה את הבקשה של חברה יזמית שביקשה לקדם תכנית. ועדת הערר החליטה להשיב את הדיון בתכנית לוועדה המקומית, תוך שהיא ממליצה לה לדון בבקשה בהתאם לתקן הקודם. 

את הבקשה להיתר הגישה חברה יזמית, שביקשה להרוס מבנה בן קומה אחת, ולבנות במקומו בניין בן 6 קומות עם 22 יח"ד. הוועדה המקומית החליטה שלא לאשר את הבקשה, בטענה שמדובר במבנה נמוך שתקן רעידות האדמה (תקן 413) אינו חל עליו. לטענת באת כוחם של בעלי החברה, כאשר הם החלו לקדם את הבקשה, בשנת 2020, התקן שחל באותה שנה, אפשר להגיש בקשה לתמ"א 38 על המבנה. אותו תקן (גיליון 6 לתקן 413) חל גם כאשר הבקשה הוגשה בפועל, בשנת 2021.

במהלך הזמן השתנה התקן, ועל פי הנהלים החדשים (גיליון 9 לתקן 413), לא ניתן לאשר בקשה לתמ"א 38 על המבנה. הדיון בתכנית התעכב מסיבות שונות, בין השאר בגלל מותו של בודק הרישוי וכן בגלל הצורך להוציא את התכנית למהנדס חיצוני. וכך, כאשר הבקשה נדונה בסופו של דבר, בראשית השנה הנוכחית, היא נדחתה על ידי הוועדה המקומית. בעקבות זאת, הגישו בעלי החברה ערר נגד ההחלטה.

לטענת באת כוחה של החברה היזמית, מאז התחילה התכנית להתגלגל במסדרונות הוועדה המקומית, לא הונף דגל אדום בשום שלב. "שלוש שנים הבקשה מתגלגלת במסדרונות, זה גם עבר לבודק רישוי שלצערנו גם נפטר במהלך הדרך, אז היו אי-אילו עיכובים. אבל אנחנו מדברים על פרק זמן מאוד מאוד ארוך שבו הבקשה מתגלגלת, עוברת את כל התחנות בדרך, מקבלת את כל הריג'קטים, אישורים, בדיקות, בחינות, רואים את זה, צירפנו את המסמכים. זה בסוף מגיע לדיון בוועדה המקומית אחרי שכל המחלקות עברו על הבקשה, נתנו את ההערות שלהם. אפשר לראות שכמעט אין הערות, מבחינה תכנונית אין שום בעיה, יש כמה דברים שצריך לתקן אבל כל מחלקה אומרת מומלץ לאשר את הבקשה. אומרת את זה ברוב הגינותה הוועדה המקומית שמבחינה תכנונית אין שום מניעה לאשר את הבקשה הזאת. היא אומרת אלמלא התקן לא היינו פה בכלל, לא הייתה שום בעיה".

הסוגיה העיקרית שעמה התמודדה ועדת הערר הייתה מאיזה שלב ניתן לקבוע שהתכנית נקלטה. לטענת באת כוחה של העוררת, "לוועדה המקומית אין הוראת חוק שקובעת לה תוך כמה זמן המסמכים צריכים להיבחן ולקבל תשובה…  אין סיבה שבקשה שהוגשה ועמדה בתנאי הסף של תמ"א 38, גם בוועדה המקומית ובכל ועדה אחרת זה רק מסמכי הבקרה ההנדסית, אין אפשרות לעשות אחרת". נציג הוועדה המקומית אמר בדיון כי: "ידינו כבולות, אמרתי גם לחברתי בחוץ, שהבעיה לא היתה תכנונית". 

ועדת הערר, בראשות עו"ד מיכל דגני הלברשטם, החליטה להחזיר את הדיון לוועדה המקומית, תוך רמיזה שניתן לדון בבקשה בהתאם לתקן הקודם: "תוך 30 ימים מהיום תודיע הוועדה המקומית האם בנסיבות העניין, בהתחשב בהמלצה החיובית של מחלקת הנדסה ומועדי ההגשה והקליטה, חוות דעתו של מר ישראל דוד (היועץ ההנדסי) ויתר הנימוקים שעלו היום במהלך הדיון, יש מקום להותיר לשיקול דעת ועדת הערר את השאלה האם ניתן לדון בבקשה דנן על פי גיליון 6 של תקן 413 (התקן הקודם) אם לאו".

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות