יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, יגאל גוברין: "אחת הבעיות הקשות איתה אנו מתמודדים היא שכר המהנדסים במכרזים ממשלתיים והמחסור החמור במהנדסים"
"אחת הבעיות הקשות איתה אנו מתמודדים היא שכר המהנדסים במכרזים ממשלתיים והמחסור החמור במהנדסים", כך פתח יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, יגאל גוברין, את הכנס השנתי של האיגוד שהתקיים השבוע בתל אביב. לדבריו, "רק כדי לסבר את האוזן, השכר השעתי במכרזי מדינה של מהנדס בעל ניסיון של כעשור, עומד על 272 שקל לשעה ושל מהנדס עם ניסיון של 5 שנים עומד על 150 שקל לשעה בלבד- פחות מחצי מהשכר של עו"ד שסיים סטאז'. דוגמה זו ממחישה את המצוקה החמורה בענף".
גוברין התייחס גם למשבר הדיור, ואמר כי: "אנחנו מדשדשים על שיווק של כ 45-50 אלף יח"ד לשנה, אבל צריכים לדבר במושגים של 100 אלף יח"ד בשנה. בעוד פחות מעשור לא תהיה לנו במדינה כמות מספקת של חשמל, יהיה מחסור בהתפלת מים, דרוש שדה תעופה חדש, לפחות שני בתי חולים חדשים ותשתיות לאומיות נוספות. אם לא יטפלו בזאת נהיה במצוקה גדולה. אנו הולכים להיות אחת המדינות הצפופות בעולם ויש לכך השפעה על כל תחומי החיים".
לדבריו, חלק מהפתרונות הם שימוש בתת קרקע ובניית איים מלאכותיים, כאשר אין סיבה לדעתו שלא להזיז לתוך הים את התשתיות הכבדות על שפת הים, מתקני התפלה, תחנות כח או שדה תעופה. "אנו מצויים בפתחו של פרויקט המטרו, במהלכו יחפרו ויפנו כ- 32-35 מיליון קוב עפר, מתבקש שיעשו בו שימוש להקמת איים מלאכותיים. לצורך השוואה- בחירייה יש 16 מיליון קוב. מדובר בכמות יותר מכפולה", הוא אמר.
דוד יהלומי, יו"ר מטה תשתיות ובניה בקרן לעידוד פיתוח הבניה, אמר כי: "השקעות ציבוריות בבניה ותשתיות מהוות את אחד המפתחות המרכזיים לכלכלה צומחת ומשגשגת ותורמות להגדלת היעילות והתפוקה של המגזר העסקי. על כן, ממשלות ישראל חייבות לראות בפיתוח התשתיות השקעה ולא הוצאה כספית. השקעה שתניב פירות בטווח הבינוני והארוך. ענף הבניה והתשתיות בישראל, נמצא במשבר שמאיים על איתנותו וקיומו של הענף כולו ומעבר לכך, מאיים ומשפיע על כל אורחות חיינו. בטווח המיידי אנחנו מתמודדים עם משבר התייקרויות עולמי של חומרי הגלם, כתוצאה מהקורונה, שהתעצם עם פלישת רוסיה לאוקראינה. ממשלות רבות בעולם נתנו מענה הולם למשבר במגוון דרכים ופיצו את קבלני הביצוע על 'צונאמי ההתייקרויות'. לצערנו, ממשלת ישראל מסרבת להכיר במשבר ההתייקרויות כאירוע המצדיק פיצוי לקבלני הביצוע. ההשלכות לכך עלולות להיות חמורות ולעלות למדינה, לנו האזרחים, הרבה יותר מאשר עלות הפיצוי. הרבה יותר בכסף, באיכות חיים ובחיי אדם".
תופעה נוספת עליה דובר בכנס היא תופעת הפשיעה הכלכלית. על כך אמר יהלומי: "ארגוני הפשיעה בגליל, בנגב וזה כבר זולג לכל חלקי הארץ, משתלטים על כל חלקה טובה. זה התחיל בפרוטקשן, שלא נאכף ולא מוגר לאורך השנים, דבר אשר הגדיל את התיאבון של ארגוני הפשע וכיום, לצערנו, מדובר בהשתלטות על מכרזים בהיקפים עצומים שדרכם מבצעים בין היתר הלבנות הון. חברות זרות ובראשן החברות הסיניות מאיימות על יציבות הענף באמצעות זכייה במכרזים "בכל מחיר".
ינקי קוינט, ראש רשות מקרקעי ישראל, התייחס בכנס למדד מחירי הדיור שהתפרסם השבוע, לפיו חלה התייקרות של 1.1% במחירי הדיור, וציין כי הריבית הגבוהה משפיעה על המחירים שממשיכים לעלות: "כל המאמצים שלנו להגדיל את היצע הדיור ובסוף הריבית היא זו שמשפיעה". עוד לדבריו, "השנה אנו עומדים כבר על כמעט 92 אלף יח"ד, ונגיע עד סוף השנה ל-100 אלף יחידות כך שעקפנו את השיווקים שנעשו בתקופת אריק שרון בשנות ה- 90 אז נחשבו לשיא".
בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל
קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
