דוח המבקר חושף: חלוקה לא שוויונית של היטלי השבחה בין המרכז לפריפריה
גביית יתר של רשויות מקומיות, התארכות הטיפול בעררים וליקויים במנגנון היטלי ההשבחה. המבקר מציג את סכומי העתק והפגמים הרבים שלא טופלו
גביית יתר של רשויות מקומיות, התארכות הטיפול בעררים וליקויים במנגנון היטלי ההשבחה. המבקר מציג את סכומי העתק והפגמים הרבים שלא טופלו
מנגנון היטלי ההשבחה גורם להגדלת הפערים בין רשויות במרכז הארץ לרשויות בפריפריה, גביית יתר של רשויות מקומיות והתארכות הטיפול בעררים שמוגשים בנוגע לשומת ההשבחה – ולמרות הצורך בכך – לא מונתה ועדה ציבורית לבחינת מנגנון היטלי ההשבחה. אלה הם חלק ממצאי דוח מבקר המדינה ברשויות המקומיות, המתפרסם היום. המבקר, מתניה אנגלמן, קובע בדוח כי על שר הפנים לפעול להקמת ועדה ציבורית לבחינת המנגנון של היטל השבחה, כפי שהחליטה הממשלה.
מהדוח עולה כי בשנת 2021 גבו הרשויות המקומיות כ-8.7 מיליארדי שקל מהיטלי השבחה, סכום הכולל גם את התשלומים שהעבירה רמ"י בגין חלף היטל השבחה שהסתכמו בכ-2.6 מיליארדי שקל. היתרות שהיו צבורות בקרנות הייעודיות לכספי ההיטל הסתכמו בסוף 2021 בסך כ-7.5 מיליארדי שקל. לשם השוואה, ההכנסות מארנונה באותה שנה הסתכמו בכ-27.9 מיליארדי שקל. כלומר ההכנסות מהיטלי השבחה שוות ערך לכשליש מההכנסות מארנונה, ויתרת הכספים שנצברה בקרנות שוות ערך לכרבע מההכנסות השנתיות מארנונה. מכאן, קובע המבקר, שלהכנסות מהיטלי השבחה יש השפעה ניכרת על המצב הכספי של הרשויות ועל האמצעים שיש ברשותן לתכנון המרחב הציבורי ולפיתוחו, להקמת מבני ציבור ולפיכך למתן שירות הולם לתושביהן.
אך מתברר כי מנגנון גביית ההשבחה לוקה בפגמים רבים. כך, למשל, בביקורת נמצא כי מתכונתם הנוכחית של היטלי ההשבחה גורמת להגדלת הפערים הכלכליים בין רשויות מקומיות במרכז הארץ לאלו שבפריפריה, ובין רשויות מקומיות בדירוג החברתי-כלכלי הגבוה לאלו שבדירוג הנמוך.
התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות מקומיות באשכולות הפריפריאליים ביותר והמדורגות באשכולות הנמוכים במדד החברתי-כלכלי (אשכולות 1 עד 4) היו 559 שקל בממוצע לתושב, ואילו התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות המקומיות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים (8 – 10) במדד החברתי-כלכלי היו 8,476 שקל בממוצע לתושב – כלומר פער של פי 15. שיעור התקבולים מהיטלי השבחה ברשויות הקרובות ביותר למרכז הארץ והמדורגות באשכולות הגבוהים (8 – 10) במדד החברתי-כלכלי עומד על כ-40 מכלל תקבולי הארנונה, למרות שבתחומן מתגוררת רק 13.5 אחוז מהאוכלוסייה.
התקבולים מהיטלי השבחה נזקפים, טרם השימוש בהם, לקרן ייעודית נפרדת – קרן היטל השבחה. הדוח חושף פערים ניכרים בין הרשויות מבחינת סך יתרת קרן היטל ההשבחה, שבה נצברו בסוף שנת 2021 כ-7.5 מיליארדי שקל: ברשויות מקומיות המדורגות באשכולות 8 – 10 במדד החברתי-כלכלי, שבתחום שיפוטן מתגוררת כ-20 אחוז מהאוכלוסייה, הסתכמה יתרת הקרן בכ-4.5 מיליארדי שקלים, ושיעורה היה כ-60 אחוז מסך יתרת הקרן בכלל הרשויות המקומיות. בשאר הרשויות המקומיות, שבתחום שיפוטן מתגוררת כ-80% מהאוכלוסייה בישראל, הסתכמה יתרת הקרן בכ-3 מיליארדי שקלים, ושיעורה היה כ-40% מסך יתרת הקרן להיטל השבחה בכלל הרשויות המקומיות.
"מכלול הממצאים מראה כי יש פערים מהותיים במשאבים שעומדים לרשות הרשויות המקומיות בתקבולים מהיטלי השבחה. הנתונים מראים כי יש פערים של פי 5 בתקבולים מהיטלי השבחה לתושב בין רשויות מקומיות במרכז הארץ לבין רשויות בפריפריה, ופערים דומים נמצאו גם בין רשויות מקומיות המדורגות בדירוג חברתי-כלכלי גבוה לבין רשויות בדירוג הנמוך", נכתב בדוח. "יוצא אפוא כי היטלי ההשבחה אינם מתחלקים באופן שוויוני, ולמעשה כלי פיסקלי זה, במתכונתו הנוכחית, מביא לפערים ביכולות הכספיות של רשויות מקומיות ובמשאבים שעומדים לרשותן לתכנון המרחב הציבורי ולפיתוחו ולהקמת מבני ציבור. הסיבות לכך טמונות בהבדלים בערכי הקרקע בתחומי הרשויות השונות, בפעילות התכנונית בתחומן ובהיקף מיזמי הבנייה ועסקאות הנדל"ן בתחומן".
המבקר ממליץ כי תמונה ועדה ציבורית לבחינת מנגנון היטלי ההשבחה שתעסוק בפערים הקיימים בין רשויות מקומיות בתקבולים מהיטלי השבחה ובהשפעתם על היכולות הכספיות של הרשויות המקומיות ועל המשאבים שעומדים לרשותן לתכנון המרחב הציבורי ולפיתוחו ולהקמת מבני ציבור.
עוד פגם שמצא המבקר הוא בחוסר הוודאות שמעלה המנגנון הנוכחי של היטלי השבחה, נוכח העובדה שהליכי ערר שמוגשים על השומה שקובעת הרשות המקומית מביאים במקרים רבים לקיצוץ משמעותי בגובה היטל ההשבחה: בביקורת עלה כי ביותר ממחצית מהליכי הערר – 55 אחוזים, שהחלו בשנים 2018 – 2022 על שומות שהכינו ועדות מקומיות (1,305 הליכים מתוך 2,353), הערר התקבל באופן מלא או חלקי או הסתיים בהסכמת הצדדים או בפשרה ביניהם. כלומר, בכמחצית המקרים הערר הביא לשינוי השומה או לביטולה. אשר למחלוקות לגבי שומות שהובאו לפני שמאים מכריעים, ב-95 אחוז מהמקרים (57 מתוך 60 שומות מכריעות שנדגמו באקראי) הפחיתו השמאים המכריעים משומת הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה. שיעור ההפחתה עמד בממוצע על 36 אחוזים; ב-70 אחוזים מהמקרים ההפחתה הייתה בשיעור מהותי של יותר מ-25 אחוזים.
"הממצאים על הפערים בחיובים בהיטלי השבחה לאחר החלטות השמאים המכריעים מצביעים על חיוב ביתר של סכומי כסף גדולים, לעיתים מאות אלפי שקלים ואף מיליוני שקלים – סכומים שעשויים לשנות באופן מהותי את הכדאיות הכלכלית של מיזם או של עסקת מקרקעין", נכתב בדו"ח. בשלוש מהעיריות שנבדקו – הרצלייה, רמת גן ורמת השרון – היו הסכומים הממוצעים של השינוי בסכום החיוב בעקבות החלטות השמאים המכריעים בין כ-320,000 שקלים לכ-1.42 מיליון שקלים. "הסכום החציוני של הפער בחיובים היה בין כ-83,000 שקלים לכ-105,000 שקלים. הדבר עלול לפגוע באמון הציבור באופן שבו קובעות הרשויות את סכומי היטל ההשבחה, והוא משקף את מידת חוסר הוודאות שטמונה בשיטת החיוב לגבי הסכומים שייגבו בסופו של דבר", כתב המבקר.
המבקר מצא כי משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול בעררים בכלל המחוזות היה 429 ימים – פי שלושה מזמן התקן להשלמת התהליך (140 ימים). במחוז תל אביב נמדד משך הזמן הארוך ביותר – כשנתיים, כמעט פי חמישה מזמן התקן. במחוז ירושלים משך הזמן לסיום הטיפול היה 1.3 שנים – כמעט פי 3.5 מזמן התקן. במחוזות דרום, חיפה וצפון משך הזמן הממוצע לסיום הטיפול הוא יותר מ-282 ימים – פי שניים מזמן התקן.
המבקר מצא כי העיריות שנבדקו אינן מפרסמות לציבור את שומות ההשבחה שהן הכינו, את השומות הסופיות ואת סכומי ההיטל שנגבו מבעלי נכסים. "עקב כך נפגעת יכולת הציבור לקבל החלטות מושכלות, לבחון את שומות ההשבחה ואת דרישות התשלום ולבחון, בהתאם לצורך, אם הן מוצדקות ומשקפות חיוב שוויוני והוגן", נכתב בדוח.
אחת הבעיות ההיטלי ההשבחה, כך עולה מהדוח, הוא העובדה שלא הוקמה ועדה לבחינת מנגנון היטלי ההשבחה. המבקר כותב בדוח כי באוגוסט 2021 החליטה הממשלה להנחות את שרת הפנים להקים ועדה ציבורית שתבחן את מנגנון היטלי ההשבחה בשים לב לכמה סוגיות, ובהן משך הזמן לעריכת שומות השבחה, המחלוקות בעניין השומות, השפעת המנגנון על הוודאות העסקית ביוזמות פיתוח וחלוקת היטלי ההשבחה בין רשויות מקומיות. בהחלטת הממשלה נקבע כי על הוועדה להגיש את המלצותיה תוך שישה חודשים לשרת הפנים ולשר האוצר. "נמצא כי החלטת הממשלה מאוגוסט 2021 לא יושמה, ובפועל לא הוקמה הוועדה הציבורית לבחינת מנגנון היטלי ההשבחה על ידי שרי הפנים שכיהנו בתפקיד מאוגוסט 2021 ועד אוקטובר 2023", כך עולה מהדוח. על רקע זה, המבקר אנגלמן ממליץ לשר הפנים לפעול להקמת ועדה ציבורית לבחינת המנגנון של היטל השבחה, כפי שהחליטה הממשלה, כדי לפעול לתיקון הליקויים.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן