banner
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן // באדיבות משרד המבקר
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן // באדיבות משרד המבקר

מבקר המדינה על מחדל חיזוק מבנים במדינה: "תמ"א 38 לא השיגה את מטרתה"

במשך 18 שנה חוזקו קומץ זעום של מבנים, הכסף שהובטח לא הגיע. מבקר המדינה: "להאיץ הערכות לרעידת אדמה – ויפה שעה אחת קודם"

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מפרסם היום דו"חות שהכנתם הסתיימה טרם פרוץ המלחמה. בין היתר, מפרסם אנגלמן דו"ח ביקורת העוסקה במוכנות לרעידות אדמה, כחלק ממעקב אחר ביקורת שבוצעה במשרדו לפני חמש שנים. מהדו"ח עולה כי מאז לא קודמו פעולות שיביאו לשיפור של ממש בהיערכות, וכי המדינה עדיין אינה ערוכה לאירוע של רעידת אדמה.

18 שנה לתמ"א 38 – "לא השיגה את מטרתה"
המבקר מצא כי 18 שנה מאז שאושרה תוכנית תמ"א 38, "היא עדיין לא השיגה את מטרתה העיקרית – לקדם משמעותית את חיזוקם של מבני מגורים מפני רעידות אדמה". תוכנית תמ"א 38 אושרה רק ב-6% ממבני המגורים המחייבים חיזוק בישראל, נכון לסוף שנת 2021 (4,755 מתוך 80,000). בפועל חוזקו רק 2,852 מבנים – 3.5% מהמבנים המחייבים חיזוק.

עוד מתייחסת הביקורת למוסדות ציבור וחינוך, ממנה עולה כי 60% מבתי החולים אינם עמידים מפני רעידות אדמה או שלא ידועה רמת עמידותם לרעידות אדמה (28 מתוך 38) נכון ל-2022. מספר מוסדות חינוך שבהם עבודות החיזוק הסתיימו או היו מצויות בשלבי ביצוע הוא 87 – כ-5% מ-1,600 מוסדות החינוך. מתוך 186 מיליון ש"ח שתוקצבו למיגון מבנים ולחיזוקם נגד רעידות אדמה, נוצלו 7 מיליון ש"ח בלבד (4%). 

המחדל של תוכנית מיגון הצפון – הכסף לא עבר
בעיצומה של המלחמה פורסם ב"מגדילים" כי מאות מיליוני שקלים שהובטחו לתוכנית מיגון הצפון, לא הגיעו מעולם ליעדם. חמש שנים להכרזה על התוכנית, ורק בעקבות מלחמת חרבות ברזל, הודיע משרד הבינוי והשיכון כי מעביר 75 מיליון שקל, וגם זה, לטובת הכשרת מקלטים, זאת לאחר שהתוכנית כאמור לא יושמה ואזרחי המדינה מצאו את עצמם בסכנת מוות גם בחזית הצפונית. כעת מפרסם מבקר המדינה כי בפועל, נמצא מקור תקציבי לכ- 18 אחוז בלבד מהתקציב שהובטח ליישום ההחלטה וכי רק 7 מיליון שקל שימשו לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה. 

"ביוני 2023 מסר פיקוד העורף למשרד מבקר המדינה כי לפי התוכנית הרב-שנתית למיגון העורף ולשיפור המוכנות לרעידת אדמה (החלטה ב/302), מיגון האוכלוסייה כנגד טילים בטווח של עד תשעה ק"מ מגבול לבנון הוא ראשון בסדר העדיפויות. למרות זאת, הוחלט כי במהלך הוספת ממ"דים (מרחב דירתי מוגן) למבנים שאינם עמידים לרעידת אדמה יבוצע גם חיזוק כנגד רעידות אדמה לאותם המבנים", נכתב בדו"ח אלא שבביקורת המעקב עלה כי נכון ל-2022, משרד האוצר בשיתוף רח"ל ופקע"ר איתרו מקור תקציבי רק ל-890 מיליון שקל – 18% מתוך חמישה מיליארד שקל, ליישום ההחלטה. עוד עלה כי נכון ל-2022 מומשו 186 מיליון שקל  למיגון בתים פרטיים באזור הצפון ורק שבעה מיליון שקל מהם שימשו לחיזוק מבנים נגד רעידות אדמה", כך נכתב בביקורת.

תמצית הנתונים מתוך דו"ח המבקר
תמצית הנתונים מתוך דו"ח המבקר

3 עובדים בוועדה לרעידות אדמה – ללא כל סמכויות
המבקר מצא כי בוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה יש 3 עובדים קבועים בלבד. וכי לוועדה אין סמכויות חוקיות לחייב את משרדי הממשלה ואת יתר הגופים הרלוונטיים לפעול בהתאם להנחיותיה ולהחלטות הממשלה בנושא היערכות לרעידות אדמה. 

לפי ניתוח של הוועדה, נזקי הפגיעה וההרס בתרחיש הייחוס רעידת אדמה והתקציב המוערך להתאוששות ושיקום מרעידת אדמה (כ-150 מיליארד ש"ח) גדולים יותר מאלו המיוחסים לאיום מלחמה (כ-28 מיליארד ש"ח). אף על פי כן, כוח האדם (שלושה עובדים קבועים) והתקציב השנתי לטיפול ברעידת אדמה (6 מיליון ש"ח בשנת 2022 שנוצלו במלואם) נמוכים במידה רבה מאלו המוקצים ליתר האיומים שנסקרו.

הביקורת אף העלתה כי שיעור ההיקף של הכיסוי הביטוחי הפרטי והציבורי לנזקים כלכליים בעקבות אסונות טבע בישראל הוא 44% – שיעור זה נמוך יחסית למדינות מתקדמות עם היקף כיסוי ביטוחי דומה (77% בניו זילנד, 75% בבריטניה, 73% בבלגיה, 71% שוויץ, 67% בצרפת).

המבקר אנגלמן, סיכם כי: "אני קורא לראש הממשלה, שר הביטחון, שר הבינוי והשיכון וכלל השרים החברים בוועדת השרים למוכנות הזירה האזרחית למצבי חירום, בשיתוף המל"ל וועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה, לפעול להאצת כלל הפעילות להגברת מוכנותה של מדינת ישראל להתמודדות עם רעידת אדמה, באמצעות גיבוש תוכניות פעולה ארוכות טווח והקצאת תקציב ייעודי רב-שנתי למימוש היעדים שהוגדרו בהם – ויפה שעה אחת קודם".

בידקו מי הם הטובים ביותר בהתחדשות העירונית בישראל

קורס מבוא להתחדשות עירונית – לפרטים ליחצו כאן

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן

שיתוף

כתבות שיכולות לעניין אותך

נשמח לדבר אתך
נגישות