היזם ישיב את כספם של בני זוג שרכשו דירה בתמ"א 38 וביטלו את ההסכם
החברה היזמית "רויאל גרדן – התחדשות עירונית בע"מ" חייבה בני זוג שרכשו דירה בפרויקט תמ"א 38 בסכום של כמאה אלף שקלים, לאחר שביטלו את הסכם הרכישה – בית המשפט קבע כי סכום הכסף יושב להם בתוספת הוצאות משפט
אילוסטרציה // depositphotos
מפסק הדין שניתן בבית משפט השלום בראשון לציון עולה כי בסוף דצמבר 2015 נחתם בין הצדדים הסכם מכר במסגרתו רכשו התובעים מן הנתבעת דירה שתוכננה להיבנות במסגרת פרויקט "תמ"א 38" שבוצע ע"י הנתבעת.
במסגרת החתימה על ההסכם העבירו בני הזוג לידי החברה היזמית תשלום ראשון בסך 159,600 שקלים עבור הדירה אולם בטרם העבירו תשלומים נוספים הם קיבלו הודעה מהבנק כי לא יקבלו הלוואת משכנתא במסגרתה תכננו לממן את הרכישה. בעקבות כך, בני הזוג ביקשו לבטל ההסכם וחתמו עם אנשי החברה היזמית על 'הסכם ביטול'.
על פי פסק הדין, במסגרת הסכם הביטול, הסכימו הצדדים לעשות את כל הדרוש לצורך ביטול הסכם המכר, הדיווח לרשויות המס ומחיקת הערת האזהרה שנרשמה לטובת התובעים. בד בבד, נקבע, כי לאחר ביטול המכירה, מחיקת הערת האזהרה, ומכירת הדירה בפועל לקונה חדש, יוחזר לתובעים התשלום הראשון ששילמו, בניכוי הוצאות כפי שהוגדרו בהסכם, וזאת לאחר שתתקבל מהקונה החדש תמורה המגיעה כדי גובה ההחזר לתובעים. עוד על פי פסק הדין, בסמוך לחתימה על הסכם הביטול, נחתם הסכם מכר במסגרתו נמכרה הדירה אשר הייתה מיועדת להימכר לתובעים לזוג אחר, אשר הובא ע"י התובעים. בני הזוג המתינו לקבל בחזרה את הסכום ששילמו כתשלום ראשון עבור הדירה אולם הופתעו לגלות כי במסגרת תחשיב שערכה החברה היזמית, מרביתו קוזזה ונמסרה להם המחאה על סך 50,940 שקלים בלבד, כך עולה מפסק הדין.
בני הזוג החליטו לפנות לערכאות משפטיות על מנת לדרוש את כספם בחזרה. מספר חודשים לאחר שהוגשה תביעת התובעים, הגישה החברה הנתבעת תביעה משלה במסגרתה טענה, כי בעצם הגשת התביעה הפרו התובעים את הסכם הביטול ולפיכך עתרה לביטול הסכם הביטול וחיוב התובעים בפיצוי המוסכם מכוח הסכם המכר, בשל הפרתו על ידיהם – בסכום של 228,000 שקלים.
השופטת כרמית בן אליעזר החליטה לקבל את תביעתם של בני הזוג לדחות את התביעה שהגישה החברה היזמית. בפסק הדין היא נימקה זאת כך: "הוצאות הקשורות בעבודות הריסה ובנייה אינן באות, להשקפתי, בגדרי משמעותו הלשונית של המונח "הוצאות בקשר עם מכירת הממכר בשנית", ובפרט לא שעה, שסמוך לאחר היגד זה, באות דוגמאות המלמדות על כך שכוונתו לכלול הוצאות הקשורות קשר ישיר בעצם הפרוצדורה של ביטול המכירה לתובעים, לרבות הדיווחים ומחיקת הערת האזהרה, וכניסת רוכשים חדשים בנעליהם. על כך יש להוסיף, כי הנתבעת לא הוכיחה, ולו בדוחק, את טענתה כי הרוכשים החדשים שבאו בנעלי התובעים עמדו על ביצוע שינויים כאלו או אחרים בדירה אשר חייבו ביצוע העבודות אשר את עלויותיהן פירטה בתחשיב וטענה כי יש לקזז מסכום ההחזר".
עם זאת השופטת קבעה כי החברה רשאית לנכות מסכום התשלום שקיבלה מבני הזוג 'הוצאות ממכר בשנית' בסכום של 39,279 ₪ ודחתה את דרישת התובעים בעניין זה שלא לאפשר לחברה היזמית לנכות סכום כלשהוא מהתשלום שקיבלה.
השופטת ציינה כי מאחר ובני הזוג העמידו את סכום תביעתם על 102,575 שקלים בלבד (בניכוי ההמחאה של החברה היזמית שלא נמסרה להם בסופו של יום ולא נפרעה על ידם) היא לא יכלה לפסוק להם את הסכום אליו הגיעה בתחשיב ועומד על כ -20,000 שקלים נוספים. בשל כך נקבע כי בני הזוג יקבלו בחזרה את הסכום שתבעו בלבד. עם זאת, השופטת פסקה כי החברה היזמית תשלם לתובעים סכום של 25,000 שקלים נוספים בגין הוצאות משפט.