כך עולה מדו"ח הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי על חוזקה של הכלכלה הישראלית, שממליץ כי המגזר הערבי והחרדי ישתלבו במעגל העבודה
תמונה: כחלון // צילום: אלעד מלכה
הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי הגיש למנכ"ל משרד האוצר את הדו"ח הדו-שנתי על חוזקה של הכלכלה הישראלית, לצד פעולות הממשלה ומשרד האוצר בשנים 2017-2016. מהדו"ח עולה כי הכלכלה הישראלית ממשיכה להציג ביצועים כלכליים מרשימים. הצמיחה הממוצעת בישראל מאז שנת 2012 עומדת על 3.3% ושומרת על פער חיובי מעל ממוצע ה-OECD.
העודף בחשבון השוטף צוין לחיוב וכן יחס החוב-תוצר, אשר מצוי כבר היום ברמה נמוכה מהממוצע של מדינות הארגון, מוסיף גם כן לרדת. לצד הצמיחה הכלכלית החזקה, מצביע הדו"ח על רמת האבטלה הנמוכה ממנה נהנית ישראל, נתון התורם לרווחה הכלכלית ותרם לשיפור ברווחה של האוכלוסיות החלשות במדינה. הבנה זו תואמת את המגמה עליה הצביע הכלכלן הראשי לפיה ההכנסות והתצרוכת של השכבות החלשות עלו בקצב מהיר יותר מהשכבות החזקות בעשור האחרון, בייחוד בהשוואה למדינות ה- OECD.
"רפורמות מבניות מוצלחות"
בין היתר, אומרים באוצר, מייחס הדו"ח את מצבה הטוב של הכלכלה הישראלית לשורה של רפורמות מבניות מוצלחות שיושמו במדינה בעשורים האחרונים: בשנות ה- 90', קליטת גל העלייה הגדול מבריה"מ לשעבר, עידוד השקעות בענף ההי-טק המתהווה, והליברליזציה של מערכת ההשכלה הגבוהה; ובתחילת שנות ה- 2000, הגדלת התמריצים להשתתפות בשוק העבודה. הדו"ח מדגיש כי התנאים הכלכליים הטובים השוררים בישראל כיום מהווים הזדמנות טובה ליישומן של רפורמות מבניות נוספות אשר יסייעו בהתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני הכלכלה המקומית.
בעיות בשוק העבודה: האוכלוסיות הערבית והחרדית להוות יחדיו כמחצית מהאוכלוסייה
אחד הסעיפים המרכזיים בדו"ח עוסק בשיפור משמעותי בשוק העבודה. בראיית ה-OECD הגידול בהשתתפות בשוק העבודה הינו אחד מהגורמים העיקריים לצמצום הפערים ברמת החיים. יחד עם זאת הדו"ח שם דגש על רמת הכישורים הנמוכה בקרב האוכלוסייה החרדית והערבית. מצב זה לא מאפשר לאוכלוסיות אלו להשתלב בסקטורים עם פוטנציאל השתכרות גבוה כדוגמת ענף ההי-טק. אי לכך, עובדים מאוכלוסיות אלו "לכודים" לעיתים קרובות במשרות ברמת שכר נמוכה, מה שתורם לרמת אי השוויון בישראל. הדו"ח ממליץ לממשלה לפעול לשיפור רמת הכישורים בקרב האוכלוסיות החלשות וזאת כחלק ממאמציה להפחתת אי השוויון והעלאת הפריון לעובד. המלצה זו הודגשה בייחוד בראי התחזיות להתפתחות הדמוגרפית בישראל בעשורים הקרובים, במסגרתן צפויות האוכלוסיות הערבית והחרדית להוות יחדיו כמחצית מהאוכלוסייה, כבר באמצע המאה הנוכחית.
מערכת בנקאית ריכוזית
עוד מדגיש הדו"ח כי לשיפור רמת התשתיות, הרחבת היצע ההון האנושי וקידום רפורמות נוספות בשוק המוצרים, תפקיד חשוב בהבטחת המשך מגמת הצמיחה, הרחבת החלחול על פני שכבות האוכלוסייה השונות והאצת צמיחת הפריון. מתוך הדו"ח שוב עולה כי המערכת הבנקאית בישראל, מתנהלת באופן ריכוזי ובעלות תפעול גבוהה. הדו"ח מציין לטובה את הצעדים שקידם משרד האוצר להגברת התחרותיות בסקטור הבנקאות וביניהם אימוץ מסקנות ועדת שטרום, הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים ובניית מאגר אשראי מרכזי.
הדו"ח: לא להגדיל את התמיכה בנכים
הדו"ח מתייחס גם להגדלת התמיכה הצפויה באוכלוסיית הנכים, בסכום של כ-4 מיליארד ש"ח (0.3% מהתוצר) ומצביע על כך שגם לפני אישור הגדלת התמיכה, העלות הסתכמה בכ-1.4% מהתוצר בישראל, נתון הגבוה מהממוצע ב-OECD העומד על 1% מהתוצר. ה-OECD מזהיר כי מהניסיון שהצטבר בקרב המדינות המפותחות, צעד זה יגרום לעלייה בביקוש לקצבאות ויתמרץ באופן שלילי השתלבות בשוק התעסוקה בקרב האוכלוסיות החלשות.
בראיה לעתיד, ה-OECD צופה המשך צמיחה בשיעור של כ-3.5% ועלייה הדרגתית בקצב האינפלציה. התחזית מבוססת על צפי לסביבת ריבית נמוכה, השקעות גבוהות וההשקה של שדות הגז לווייתן וכריש.
שר האוצר, משה כחלון: " הדו"ח השנתי של ארגון ה-OECD הוא עדות בינלאומית נוספת ליציבות ולעוצמה של הכלכלה הישראלית. הדו"ח מדגיש כי לכלכלת ישראל נתוני מאקרו וביצועים יוצאי דופן, צמיחה חזקה, אבטלה נמוכה ורמת חיים שנמצאת במגמת עלייה. הנתון המשמח ביותר עבורי כשר אוצר הוא חלחול הצמיחה וההתחזקות של השכבות החלשות ביחס לשכבות החזקות. זאת ועוד, נציגי הארגון מדגישים כי ניתן לראות בבירור התייצבות מחירים ואף סימנים לשינוי מגמה בשוק הדיור. כל אלו מוכיחים כי המדיניות של כלכלה חופשית עם חמלה ורגישות חברתית היא הדרך הנכונה עבור הכלכלה הישראלית."
מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד: "דו"ח ה-OECD שם את מדינת ישראל בחזית הכלכלות המובילות בעולם. הדו"ח מצביע על כך שהכלכלה שלנו צומחת, חזקה, יציבה, עם אחוז אבטלה נמוך ושיעור השתתפות הולך ועולה. ה-OECD מעניק רוח גבית לרפורמות שהובלנו בתקציב האחרון ומציין שהן יסייעו להמשך צמיחת המשק והפחתת הריכוזיות. המדיניות הכלכלית שאנחנו מובילים – כלכלה חופשית ורגישות חברתית, תוך כדי הצמחת המשק וניהול אחראי של התקציב, מוכיחה את עצמה כיעילה ונושאת תוצאות".
הכלכלן הראשי, יואל נוה: "כלכלת ישראל המשיכה לצמוח בשנת 2017, בקצב הקרוב לפוטנציאל (כ-3%). זאת, בהמשך לצמיחה מהירה אף יותר שנרשמה בשנת 2016. הצמיחה הקיפה את כל רכיבי התוצר ונתמכה בשיפור משמעותי שחל בכלכלה הגלובלית בשנה החולפת, בעיקר לאור האצת קצב ההתרחבות של הסחר העולמי. תחזית הצמיחה לשנים 2019-2018 צופה המשך צמיחה בקצב דומה, בזכות הצפי להתאוששות של יצוא הסחורות לצד המשך התרחבות הצריכה הפרטית והציבורית.
המשך ההתרחבות בצריכה הפרטית משקף את העלייה בסטנדרט הצריכה, בדגש על אוכלוסיות בעלות רמות הכנסה נמוכות יותר, ומונַע מזמינות אשראי זול, מהורדות מסים על תצרוכת ומהשיפור המתמשך בשוק העבודה. לפיכך, ישנה חשיבות רבה לשימור התמריצים להצטרפות לשוק העבודה. במקביל, נמשכת מגמת החלחול של הצמיחה לשכבות החלשות, תופעה המייחדת את ישראל ממדינות מפותחות אחרות".
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
