יועמ"שית הכנסת ממליצה לפצל מחוק ההסדרים סעיפים הנוגעים לתכנון ולבנייה
במכתב לחברי הכנסת, עו"ד שגית אפיק מותחת ביקורת על חלק מהסעיפים: "בעיתיים ופוגעים בסמכויות גורמי הסדרה"
במכתב לחברי הכנסת, עו"ד שגית אפיק מותחת ביקורת על חלק מהסעיפים: "בעיתיים ופוגעים בסמכויות גורמי הסדרה"
היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד שגית אפיק, מותחת ביקורת על סעיפים בחוק ההסדרים, ביניהם כאלה המתייחסים לחוק התכנון והבנייה ולחוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (חוק הוותמ"ל), וממליצה לפצל את הסעיפים הבעייתיים מחוק ההסדרים.
במכתב וטבלה ששלחה היום (א') לחברי הכנסת, עו"ד אפיק מגדירה, בין השאר, את הסעיף שלפיו גורמים מאשרים שלא יעבירו בתקופה נתונה תגובה בנוגע לעמדתם ביחס לתכניות מסוימות, יראו את אי המענה מצידם כאישור שבשתיקה. "מדובר בפגיעה של ממש בסמכויותיהם של גורמי הסדרה רבים העלולה לפגוע באינטרסים של הציבור", היא כתבה בחוות דעתה.
חוק התקציבים מחולקת לשתי הצעות חוק: הצעת חוק התוכנית הכלכלית – תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנת התקציב 2025, המתייחסים לשינויים מבניים, והצעת חוק ההתייעלות הכלכלית – תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2025, שעניינה שינויים פיסקליים (תקציביים).
במכתב של עו"ד אפיק, המתייחס לחוקי ההסדרים שהונחו על שולחן הכנסת, נכתב כי לאורך השנים הועלתה ביקורת נוקבת על השימוש בחוק ההסדרים, בין היתר, על ידי חברי הכנסת, היועצים המשפטיים של הכנסת ובית המשפט העליון. הביקורת עסקה הן בסד הזמנים להעברת הצעות החוק, המקשה על קיום דיון מקיף בנושאים השונים בוועדות הכנסת; הן בפגיעה הכרוכה בהעברת מכלול ההסדרים בהצבעה אחת, המונעת מחברי הכנסת מלהצביע ביחס לכל ענין בנפרד; הן בחוסר בשלות ההסדרים המוצעים, שהוביל לא אחת לקשיים ביישומם.
עוד כתבה אפיק כי: "עמדתי היא כי אין מקום לחקיקה של הסדרים שאינם בעלי משמעויות תקציביות הקשורות קשר ישיר והכרחי לתקציב אלא רק לחקיקה בעלת משמעויות כספיות ושיש לה קשר ישיר לתקציב". על רקע זה, ובעקבות הבנות של יו"ר הכנסת אמיר אוחנה ושר האוצר בצלאל סמוטריץ, הוחלט לפעול לפיצול של כלל הנושאים שאינם בעלי משמעות תקציבית כך שהפיצול ייעשה בוועדת הכנסת ובתיאום עם יושב ראש ועדת הכנסת. הסעיפים שאינם בעלי משמעות תקציבית, ביניהם סעיפים הנוגעים לתכנון ובנייה.
סעיף אחד שאותו ממליצה אפיק לפצל ממליץ כי ניתן יהיה להגיש בקשות להיתר מכח תוכניות מתאר ארציות מפורטות לתשתית לאומית, אשר אינן כוללות תשריט לרשות הרישוי של הוועדה לתשתיות לאומיות. אפיק כותבת כי "ההצעה בעייתית בין היתר מכיוון שבתוכנית ללא תשריט, הציבור אינו מודע למיקום הסופי של התשתית ואינו יכול להשיג לגביה. כאשר הדיונים נעשים ברשות רישוי מקומית ההנחה היא שתהיה התייחסות להיבטים המקומיים הנובעים ממיקום התשתית וזאת בשונה מדיונים שנעשים ברמה הארצית במסגרת רשות הרישוי של הות"ל כפי שמוצע".
סעיף נוסף מציע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שניתן יהיה להעביר בקשה להיתר הכוללת בנייה של 80 יחידות דיור לפחות לרשות הרישוי הארצית אם חלפו 6 חודשים מהמועד בו הוגשה הבקשה ברשות הרישוי המקומית. ההסדר נועד להחליף את ההסדר הקיים שבו ניתן להעביר בקשה להיתר לרשות רישוי ארצית בחלוף 8 חודשים מהמועד שבו נקלטה ברשות הרישוי המקומית. אפיק כותבת בחוות דעתה כי: "אין מקום לדון בנושא מחדש בחוק הסדרים לאחר שנדון זה עתה על ידי הכנסת והתקבלה החלטה שונה. ממילא עוד לא נעשה שימוש במנגנון של רשות רישוי ארצית ולא ברור האם הוא ישים ואפקטיבי ולכן אין מקום להרחיב את ההסדר בטרם החל יישומו".
ביקורת נמתחה על סעיף נוסף, שמציע לתקן את חוק התכנון והבניה, כך שייקבע שגורמים שאישור או התייעצות איתם נדרשים לצורך קבלת היתר (גורמים מאשרים) יפרסמו תוך 90 ימים באתר האינטרנט שלהם נוהל מסודר לקבלת האישור. עוד מציע הסעיף לקבוע כי גורמים מאשרים לפי תכנית או גורמים מאשרים לפי חוק או תקנות שייקבעו בתוספת לחוק (רשות העתיקות, רשות התעופה האזרחית, המשרד להגנת הסביבה, משרד הבריאות, רשות הטבע והגנים) שלא יענו במסגרת הזמן שנקבעה בחוק יראו את אי המענה מצידם כאישור שבשתיקה. אפיק כתבה על הסעיף: "מדובר בפגיעה של ממש בסמכויותיהם של גורמי הסדרה רבים העלולה לפגוע באינטרסים של הציבור באופן שקשה לברר בהליך חוק ההסדרים. ההצעה מנסה להחיל את ההסדר של אישור שבשתיקה שהוצע על ידי הממשלה לעניין גופי תשתית במסגרת חוק ההסדרים הקודם ופוצל מהותית בוועדת הכנסת".
סעיף נוסף מבקש לקדם תיקון בחוק התכנון והבנייה, שקובע כי רשות מקומית מוסמכת להשתמש בסכומים שנגבו כהיטלי השבחה רק לצורך הכנת תכניות וביצוען, לרבות הוצאות פיתוח ורכישת מקרקעין לצרכי ציבור. ההצעה שמעלה חוק ההסדרים מבקשת לאפשר לרשות מקומית להשתמש ב-5 אחוזים מהיטלי ההשבחה גם לצורך פעולות תיקון הנדרשות לשם שמירה על תקינות נכסיה. אפיק כותבת כי: "ההצעה מעלה קשיים בהקשר של צדק חלוקתי לאור החשש כי תגדיל את הפער בין רשויות מקומיות שונות. יש צורך לעשות איזונים ולגדר את ההצעה דבר שאינו מתאפשר במסגרת הזמן של חוק ההסדרים".
אפיק ממליצה לפצל מהחוק גם סעיף שמציע לתקן את החוק לקידום הבנייה במתחמים מועדפים (חוק הוותמ"ל) , כך שיתאפשר להגדיל, ללא הכרזה, את השטח של מתחם מועדף לדיור ב-20 אחוז וזאת ללא המגבלות הקיימות היום בחוק הדורשות כי הדבר יתאפשר רק לצורך ייעודים ציבוריים שנדרשים לשמש בעיקר את יחידות הדיור במתחם. אפיק כתבה כי הצעה מעלה קשיים רבים: "חוק הותמ"ל נקבע כהוראת שעה, שהוארכה מעת לעת. ב-2014 החוק קובע הוראות הסוטות מהליכי התכנון הרגילים לזירוז הליכי הבנייה. עתירות רבות הוגשו על החוק וההליכים שבו ובתי המשפט הצביעו על הקושי בחוק האמור במספר פסקי דין. התיקון מבקש לשנות סעיף אשר כשלעצמו יוצר סטיה מדרך המלך שנקבעה בחוק ומעלה קשיים מהותיים".
אפיק ממליצה לדון בנושא זה בהליך חקיקה רגיל לנוכח כובד משקלו.
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן