בנק ישראל מנטר כל הזמן את הסיכונים של שוק הנדל"ן ונכון לעכשיו, אנחנו לא רואים סיכונים מערכתיים מהותיים בשוק
"בנק ישראל מנטר כל הזמן את הסיכונים של שוק הנדל"ן ונכון לעכשיו, אנחנו לא רואים סיכונים מערכתיים מהותיים. זה לא אומר שאין חברה כזו או אחרת שיכולה להיכנס לקשיים, אבל לא בסדרי גודל שיסכנו את המערכת בכללותה. כמובן שעלויות מימון גבוהות יכולות לתפוס מישהו שהשקיע ברגע הלא נכון, למשל בקרקעות מאוד יקרות שהוא קנה, ואם המחירים יפסיקו לעלות זה עלול לגרום לו להרוויח פחות או ממש להפסיד, אבל אין פה משהו שמתפתח ברמה של הסיכון מערכתי". דברים אלו אמר אתמול ד"ר עדי ברנדר, מנהל חטיבת המחקר של בנק ישראל בכנס של אתר מגדילים שנערך בכפר סבא.
לדבריו, אנחנו מסתכלים על המידע שיש לנו דרך החברות הציבוריות שם אנו מנתחים לעומק את התופעה. אותנו מעניין לא רק הסיכון הפיננסי אלא גם השאלה "האם החברות יוכלו להמשיך ולבנות?". אחד הממצאים המעניינים הוא הנושא של מחירי הקרקעות מול עלויות המימון.
בדו"חות של החברות הציבוריות שבדקנו אנו רואים שבערך 7 אחוזים מסך העלויות הן עלויות מימון לעומת 35 אחוזים שהן עלויות הקרקע. עכשיו, עלויות הקרקע גדלו בערך ב-10% מסך העלות, כלומר זה מעבר לגידול העלויות בשל התרחבות היקפי הפעילות וכך הלאה. מאידך, עלויות המימון לא זזו עד סוף 2022. אם תהיה נורמליזציה חזרה של המחירים במכרזי קרקעות לאחר העלייה המאוד חדה שהייתה בשנים האחרונות והמחירים רק יחזרו לרדת את אותם 10% מסך העלות שנוספו ב-3-4 השנים האחרונות, וכנגד זה יוכפלו עלויות המימון, שזה דבר שלא יפתיע בהינתן העלייה בריבית, סך העלות של החברות תרד קצת. כלומר, עדיין אפשר יהיה להמשיך לבנות במחירים שהיו. לכן, כל עוד הממשלה תאפשר למחירי המינימום במכרזים לרדת, וצריך לציין שרמ"י נוקטת עכשיו יותר יוזמות בכיוון הזה, השוק יעשה את שלו ואין פה איום גם על הפעילות, וזה מעבר לכך שהסיכונים הפיננסים אינם חריגים.
בנושא העלאות הריבית אמר כי "הוועדה המוניטרית ציינה בהחלטתה האחרונה שככל שהאינפלציה חורגת מהתוואי הצפוי היא תשקול העלאת ריבית נוספת, הוועדה מעריכה שלאחר שמדד אוגוסט יצא נהיה באינפלציה בסביבת ה-4%. אם נראה שהמגמה היא מעבר לזה, וכי הציפיות בהסתכלות קדימה הולכות ועולות, זה בהחלט שיקול שיכנס להחלטה הבאה. אחד הגורמים החשובים בתהליך הזה הוא שער החליפין. שער החליפין עולה בצורה חריגה מתחילת השנה, ואנחנו מעריכים את הפיחות העודף בסדר גודל של 10-13 אחוזים. מכיוון שמקדם התמסורת משער החליפין למחירים לצרכן הוא להערכתנו בסדרי גודל של 0.1-0.2 זה אומר שהאינפלציה עלתה עד כה בכ-1.5% עד 2% כתוצאה מהפיחות העודף, שמעבר לתהליך הרגיל בו שער החליפין מגיב לכוחות הרגילים במשק. אם נראה פיחות נוסף, זה בוודאי משפיע על האינפלציה, שעליה הוועדה מסתכלת. נכון לעכשיו, למרות שיש פיחות עודף, השוק מתנהל בצורה סדורה. יש שינוי בתמחור של המשק הישראלי ושל שער החליפין, כלומר ערך השקל יורד, אך כל עוד השוק מתנהל בצורה סדורה אין סיבה להתערבות חריגה.
עוד הוא הוסיף כי "המשק הישראלי לא נמצא בסיכון מיידי לחדלות פירעון או משהו דומה. יתרות המט"ח הן נכס אסטרטגי מהמעלה הראשונה למשק הישראלי שמאוד מגדיל את הביטחון. מי שמסתכל על המשק הישראלי, רואה משק עם עודף בחשבון השוטף במאזן התשלומים ויתרות מט"ח מאוד גבוהות שיכולות לעזור לנו לעמוד במצבי סיכון. זה נכס אסטרטגי וכלי שקיים אם וכאשר יהיה בו צורך.
אם יהיו התפתחויות חריגות בשווקים בנק ישראל יכול להשתמש בכלים שיש לו כדי להחזיר את השווקים לפעול בצורה סדורה. חשוב להדגיש שנכון להיום, אנחנו לא רואים התפתחויות חריגות בשוק אלא תמחור אחר של המשק הישראלי.
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
