מאות בעלי הנכסים בתחנה המרכזית נגד תוכנית המתאר של תל אביב

המאבק המשפטי והתכנוני סביב עתידה של התחנה המרכזית החדשה בתל אביב עולה מדרגה: לאחרונה הגישו ארגון בעלי הזכויות בתחנה המרכזית (בת"מ) המייצג מאות בעלי חנויות וזכויות פרטיים התנגדות חריפה לעדכון תוכנית המתאר תא/5500, זאת בטענה לפער תהומי בין התכנון הסטטוטורי לבין המצב הקיים בשטח, שבו נבנו חריגות בנייה בהיקפים של עשרות רבות של אלפי מטרים רבועים מעבר למאושר.

את המתנגדים מייצגים עו"ד צבי שוב יחד עם עו"ד אסף עירוני ממשרד ש. פרידמן אברמזון ושות', אשר טוענים כי הרשויות התנערו מחובתן והותירו את בעלי הנכסים מול שוקת שבורה וכן, כי מדובר ב"עינוי דין" שנמשך עשרות שנים ו"באחד המקרים החריגים והמורכבים ביותר בתחום התכנון העירוני בישראל".

בלב ההתנגדות עומדת חשיפת פרקטיקה שנויה במחלוקת שננקטה בעבר והמכונה "היתר צף", שבמסגרתה הוועדה המקומית אפשרה  לנייד זכויות בנייה מחנויות שנבנו כדין לטובת הכשרת שטחי מסחר אחרים שנבנו ללא היתר, דבר שהוביל לטענת המתנגדים, לכך שמאות בעלי חנויות שרכשו את נכסיהם במיטב כספם, נותרו עם נכסים שהשימוש בהם נאסר בפועל ושלא ניתן לקבל עבורם רישיון עסק.

על פי חוות דעת מקצועית של השמאים אריה קמיל איציק רפאל וגולן זיזי ממשרד קמיל טרשנסקי רפאל, הנזק הכלכלי הישיר מאי הסדרת השימוש בחנויות נאמד בהפסד הכנסה שנתי של כ-52 מיליון שקלים ובמצטבר מדובר במאות מיליוני שקלים לאורך השנים כשהנכסים הפכו לנטל במקום לנכס מניב.

המתנגדים מותחים ביקורת נוקבת על עיריית תל אביב והוועדה המקומית וטוענים כי למרות שחלף עשור מאז נקבע בתוכנית המתאר הקודמת שיש להכין מסמך מדיניות למתחם הדבר טרם בוצע, והתוכנית החדשה רק מנציחה את המחדלים והופכת את המתחם למפגע סביבתי וחברתי המכונה "פיל לבן" בלב העיר.

כסעד תכנוני דורש הארגון לקבוע הוראות מחייבות בתוך תא/5500 להסדרת המצב הקיים בלוח זמנים קצר של 12 חודשים ולהגדיר את המתחם כ"מתחם חריג", כך שהתכנון העתידי בו ינוהל על ידי הוועדה המחוזית או המועצה הארצית. 

לסיום מבהירים בעלי הזכויות כי לא ניתן לקדם תוספת זכויות בנייה תיאורטיות ובניית מגדלים של עד 45 קומות מבלי לפתור תחילה את זכויותיהם הקנייניות ולהבטיח את מעמדם בכל הליך עתידי של איחוד וחלוקה במתחם.

עו"ד צבי שוב מייצג את בעלי הזכויות בתחנה המרכזית , מסר כי: ״התחנה המרכזית החדשה בתל אביב הפכה לאורך השנים לסמל של כשל תכנוני, ניהולי ומשפטי מתמשך. מדובר במקרה חריג שבו במשך עשרות שנים התקיים פער עמוק בין התכנון המאושר לבין המציאות בפועל, כאשר בעלי חנויות שרכשו זכויות כדין ובתום לב מצאו את עצמם מול הקפאת שימוש ממושכת ופגיעה כלכלית קשה, בעקבות החלטות תכנוניות שלא באשמתם.
"ההתנגדות שהגשנו מבקשת מהוועדה המחוזית לעצור את המשך גרירת הרגליים ולקבוע מנגנון מחייב וברור להסדרת המצב הקיים בתוך פרק זמן קצוב. אי אפשר להמשיך עוד במצב שבו מאות בעלי זכויות מוחזקים בני ערובה של הליכי תכנון שנמשכים עשרות שנים ללא פתרון אמיתי. דווקא עכשיו, כאשר המדינה מקדמת מהלכים לשינוי עתיד התחנה והוצאת חלק מפעילות התחבורה מהמקום, יש חובה ציבורית ומשפטית לטפל קודם כל במחדלים הקיימים ולהסדיר את זכויותיהם של בעלי הנכסים שנפגעו לאורך השנים. מדובר לא רק בשאלה תכנונית, אלא גם בשאלה של צדק בסיסי, ודאות תכנונית וחובת הרשויות לפעול בזמן סביר״.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן