3 דיירים מתוך 9 בבניין שיועד לתמ"א 38 בתל אביב התנגדו לפרויקט. למרות זאת, עיריית ת"א אישרה את הפרויקט אולם בית המשפט העליון ביטל את הפרויקט, ומתח ביקורת חריפה: "מוטב שהבקשה כלל לא היתה מוגשת"
בית המשפט העליון ביטל לאחרונה פרויקט תמ"א 38/1 (חיזוק ותוספת בנייה) בתל אביב, לאחר שהיזם קידם את הפרויקט מבלי שהשיג את הסכמת רוב הדיירים בבניין ועיריית תל אביב אף אישרה אותו, לטענת העותרים, בניגוד להוראות חוק חיזוק בתים משותפים. ביהמ"ש קבע כי הבקשה מלכתחילה נעדרה היתכנות קניינית ומוטב כי כלל לא היתה מוגשת.
הבקשה להיתר בנייה לפרויקט מכוח תמ"א 38 נדחתה סופית בעקבות התנגדות הדיירים בבניין ברחוב שמעון התרסי בת"א. שלושה מתוך תשעת בעלי הזכויות בבניין התנגדו לפרויקט, שבבעלותם יותר משליש מהרכוש המשותף וכן, חניות מוצמדות שלא ניתן לבנות עליהן ללא הסכמתם.
ההחלטה התקבלה בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים מינהליים, בעקבות עתירה מינהלית שהוגשה על-ידי היזם על פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א, שקיבל את בקשת הדיירים המתנגדים. העליון המליץ למחוק את הערר ופסק דינו של המחוזי נותר על כנו. את הדיירים ייצגו עוה"ד אינה טל וענת בירן ממשרד ענת בירן – עורכי דין.
תחילתו של הפרויקט כאשר חלק מדיירי הבניין הגישו בקשה לחיזוק המבנה נגד רעידות אדמה, לרבות עבודות לחיזוק סביב המבנה, חיזוק חדר המדרגות, חיזוק בקומות הקיימות, תוספת 1.65 קומות ותוספת מעלית. במסגרת זו, חלק מהדיירים נאלצו לוותר על החניות הצמודות שלהם לטובת הפרויקט, ושלושה מהם התנגדו כאמור והגישו ערר על הבקשה. ועדת הערר סברה כי יש מקום לעצור את ההליך התכנוני בטענה של העדר היתכנות קניינית, בכך שלא היתה הסכמה של מעל שליש מבעלי הזכויות ברכוש המשותף ובכלל לא היה מקום לדון בבקשה. עוד ציינה הוועדה כי היה מקום לדחות את הבקשה גם לגופה – משיקולים של תכנון לקוי.
לדברי עו"ד ענת בירן, "פסק הדין של בית המשפט העליון מבקש בבירור למנוע מדרון חלקלק שבו כל יזם שרואה לנכון להגיש בקשה להיתר בנייה, יבזבז את זמנם של מוסדות התכנון ויטריד את בעלי הזכויות שלא רוצים את הפרויקט, שעה שלפרויקט אין בכלל את הרוב הקנייני המינימלי הדרוש. הוועדה המקומית לא הייתה צריכה מלכתחילה לקלוט בקשה שכלל לא יכולה להגיע לכדי מימוש וטוב עשה בית המשפט העליון הנכבד שקיבל את טענותינו וביטל את הפרויקט. אנו רואים במהלך עיסוקנו שיזמי נדל"ן כיום מעדיפים לרוב שלא לקחת סיכון ולהוציא מאות אלפי שקלים על קידום בקשה להיתר שאין לה היתכנות קניינית, אך יש כאלה שעדיין בוחרים כן לעשות כך. פסק הדין של העליון יצא במסר ברור לכל אלה וכן לוועדות המקומיות – שכשאין את הרוב הנדרש, במיוחד בבתים משותפים, מוטב שלא להוביל להוצאות והליכים מיותרים".
בחן את עצמך: האם אתם בקיאים בתחום ההתחדשות העירונית
לקבלת עדכונים וחדשות בוואטספ >>> לחצו כאן
מי יהיו 70 המשפיעים לשנת 2023?
לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן
