עתר לבטל היתר בנייה לבניין מגורים - לאחר שבנייתו הושלמה

עניין של זמן: עתר לבטל היתר בנייה לבניין מגורים – לאחר שבנייתו הושלמה. בית המשפט לעניינים מינהליים בבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה עתירה שהגיש תושב בני ברק נגד החלטת הוועדה המקומית להנפיק היתר בנייה מגורים. הסיבה – העתירה הוגשה למעלה משנה וחצי לאחר הוצאת ההיתר, כאשר בנייתו של הבניין הייתה קרובה לסיומו. בית המשפט לא הסתפק בדחיית העתירה, אלא אף הטיל על העותר הוצאות בסך 30,000 שקל.

העותר, בעל זכויות בבניין ברחוב ריינס בבני ברק, הגיש בסוף שנת 2025 עתירה נגד עיריית בני ברק והעומד בראשה ומהנדס העיר, וכנד חברה יזמית, על רקע החלטת הוועדה המקומית להוציא באפריל 2024 היתר בנייה להקמת בניין מגורים בן 5 קומות ברחוב שמעון הצדיק בעיר. בעתירה ביקש העותר להורות על ביטול ההיתר ולא להנפיק אישור אכלוס עד להתאמת ההיתר והבניה לתב"ע. 

לטענת העותר, ההיתר חורג מהתב"ע החלה על המקרקעין שעליהם הוקם הבניין במספר היבטים, ביניהם שטח המחסנים העולה על השטח שאושר בתב"ע; הכניסה אליהם אינה מחדר המדרגות המשותף כנדרש אלא בגישה ישירה מחוץ לבניין; לדירה בקומת המדרון צמוד שטח גינה הגדול מהקבוע בתב"ע; ותכסית קומת המרתף גבוהה מהמותר בתב"ע.

הוועדה המקומית בני ברק, ראש העיר חנוך זייברט ומהנדס העיר ניצן ברכן – שנגדם הוגשה העתירה, השיבו כי העתירה לוקה בשיהוי כבד שכן ההיתר ניתן לפני כשנתיים ומחצה (ולמעשה מדובר בשנה וחצי בין מועד ההיתר ועד הגשת העתירה). עוד נטען כי מדובר בעותר סדרתי, שאין לו כל מעמד להגיש את העתירה. בנוסף נטען כי העותר הינו עבריין בניה שפונה לבית המשפט בידיים לא נקיות, וכי הדרך לפעול נגד ההיתר היא הגשת ערר לוועדת ערר. מסיבה זו, נטען, העותר לא מיצה את ההליכים נגד ההיתר.

החברה היזמית, שהייתה אף היא מהמשיבים לעתירה, טענה בתגובתה כי העותר מתגורר למעשה בנתניה ואין לו כל סיבה להגשת העתירה זולת "אובססיה בלתי נשלטת" כנגד החברה היזמית. עוד טענה היזמית כי הפרויקט הושלם, הדירות נמכרו והיא עתידה למסרן לרוכשים. בתגובה לטענות אלה השיב העותר כי ההיתר בטל מעיקרו בהיותו מנוגד לתב"ע, ולכן אין מקום לטענות בדבר היעדר סמכות ואי מיצוי הליכים. עוד טען העותר כי חצי שנה טרם הגשת העתירה הוא פנה לראש העיר בנושא.

השופט יעקב שקד החליט לדחות את העתירה על הסף, נוכח אי מיצוי הליכים וכן בשל שיהוי. "ועדת הערר מוסמכת גם מוסמכת לדון בטענה כי היתר ניתן בניגוד לתכנית תקפה, כטענה מקדמית", קבע השופט. "העותר לא הגיש ערר על ההחלטה המעניקה את ההיתר, וממילא כי לא מיצה את ההליכים. כבר מטעם זה, דין העתירה סילוק על הסף".

בנוסף, השופט קבע כי העתירה לוקה בשיהוי ניכר, דבר המצדיק את סילוקה על הסף. "ההיתר ניתן ביום 2.4.24 והעתירה הוגשה ביום ,8.12.25 כשנה ושמונה חודשים לאחר מכן", ציין השופט, והבהיר כי יש להגיש עתירה מנהלית לכל היותר עד 45 יום מהמעשה שאותו מבקשים לתקוף. "אין נפקות לפניית העותר למשיב 2 (ראש העיר) כחצי שנה טרם הגשת העתירה. פניה זו איננה עוצרת את מרוץ השיהוי", נקבע.

עוד ציין השופט כי הפרויקט הושלם והדירות אמורות להימסר לרוכשיהן בזמן הקרוב. "על רקע זה ברורה הפגיעה הקשה באינטרס המשיבה 4 (היזמית) והרוכשים. אין כל הסבר לשיהוי בעתירה. העותר לא הגיש בקשת ארכה להגשתה".

השופט, כאמור, לא הסתפק בדחיית העתירה, אלא הטיל על העותר הוצאות בסך 30,000 שקל – 15,000 שקל לעירייה, ראש העיר והמהנדס, וסכום זהה לחברה היזמית.

לקבלת עדכונים בוואטספ >>> לחצו כאן